הרגולציה מונעת הטמעת הרב-קו בסלולר

כך עולה מפאנל שעסק במגמות בכרטוס חכם בתחבורה הציבורית בארץ במסגרת כנס e-GOV, שבו השתתפו נציגי כל חברות התחבורה הציבורית וכן נציגים של ארגון נוסעים וכמובן - של משרד התחבורה

פאנל קידום תחבורה ציבורית – משמאל לימין: דניאל איטח – מטרופולין; איתי לניר – משרד התחבורה; יוסי טריטסמן – הרכבת הקלה ירושלים; ערן בנין – קווים; איתמר כהן – דן; ישראל רום – אגד; גיל יעקב – 15 דקות; ויקטור איררה – מנחה הפאנל. צילום: אחיקם בן יוסף

הרגולציה מונעת הטמעת הרב-קו בסלולר, כך עולה מפאנל שעסק במגמות בכרטוס חכם בתחבורה הציבורית בארץ, במסגרת כנס e-GOV. את הפאנל הנחה ויקטור איררה, יועץ לכרטוס חכם, והשתתפו בו מנמ"ר אגד, ישראל רום, מנמ"ר דן, איתמר כהן, מנמ"ר קווים, ערן בנין, דניאל איטח, סמנכ"ל טכנולוגיות במטרופולין ויוסי טריטסמן מהרכבת הקלה בירושלים. בנוסף אליהם השתתפו גם גיל יעקב, מארגון משתמשי התחבורה הציבורית 15 דקות ואיתי לניר, ממשרד התחבורה.

בתחילת הפאנל שאל המנחה איררה את המשתתפים: "כאשר אני מתקשר אליכם בטלפון הנייד, אינני צריך לפתוח מול כל אחד מכם מסגרת תקציבית ייעודית וגם לא לטעון שום דבר על הטלפון (אלא משלם לחברה הסלולרית). גם לחנות אפשר היום באמצעות אפליקציה בסלולר, ובסוף להיות מחויב במקום אחד. מתי נוכל לנסוע עם כרטיס רב-קו מבלי שנצטרך לטעון אותו? ומתי נוכל לעלות לאוטובוס והתיקוף ייעשה ממקום הישיבה שלנו?"

לניר: "יש היום ניסוי בבאר שבע באפליקציה סלולרית, גם דן וגם אגד נעננו לבקשתנו לערוך ניסוי ברכישת כרטיס בודד. באמצעות האפליקציה. ואולם נסיעות מעבר וכרטיסים תקופתיים הם חוזים מורכבים יותר, בגלל הצורך לשלב מידע בין מפעילים שונים, ופותחים פרוטוקול להסדרה טכנולוגית וחוקית שתאפשר שיתוף פעולה בין מפעילים".

בנוסף אמר לניר כי "קיימות שתי סוגיות שעדיין לא מאפשרות זאת, האחת רגולטורית – צו המחירים לא מאפשר קניה בדיעבד של כרטיסים; והסוגיה השניה היא שמבחינה טכנולוגית מדובר בנושא מורכב, אבל מוקדם להעריך".

נדרש שיתוף פעולה עם משרד התחבורה

איטח: "כבר היום יש את היכולת מבחינת הסלולר לאפשר גם טעינה וגם תיקוף. יש כמה אתגרים, אבל הם לא ימנעו את ההתקדמות. אפשר לקחת את הרב קו צעד קדימה, לקשור לכרטיס אשראי ולאפשר נסיעה חופשית בלא צורך לשלם מראש, ובנוסף, ניתן לייצר ללקוח אופטימיזציה של מחיר. הכרטיס יצויד כחוזה כללי ובסוף החודש הנוסע יחוייב, אך הדבר דורש שיתוף פעולה עם משרד התחבורה".

טריטסמן: "ברכבת הקלה בירושלים אנחנו עובדים על התשתית שמניח משרד התחבורה. טכנולוגית אפשר לעשות את זה כבר שנים, אבל המימוש לא מתקדם. בקו הבא של הרכבת הקלה בירושלים המכרז דורש מאיתנו לאפשר את כל סוגי התיקוף. צריך את אישור משרד התחבורה".

בנין: "בחזון שלי נוסע בתחבורה הציבורית פותח את הסלולר, מתכנן את המסלול בטלפון, מקבל באונליין את ההתרעות אם האוטובוס מגיע ומתי, עולה לאוטובוס ומשלם. הנוסע מתקשר עם כל המפעילים דרך אותה אפליקציה ובסוף החודש מקבל את החשבון של הנסיעות שהוא נסע ולא משנה באיזו חברה. הייתי שמח אם משרד התחבורה ילך לכיוון הזה. מתחבר לדבריו של טריטסמן. הבעייתיות היא שהתחבורה הציבורית היא ארצית ולא מטרופולינית ולכן הקישור ההדדי הוא החוליה החלשה".

כהן: "הכרטוס באמצעי תשלום מגוונים יתפוס תאוצה בזמן הקרוב. בעקבות ההנחיות של משרד התחבורה שנהגים של דן יפסיקו למכור כרטיסים באוטובוס, הפרויקט של העלייה מכל הדלתות יחייב אותנו שימוש באמצעי כרטוס באמצעות האפליקציות. אנו בוחנים את הנושא של אפליקציה שיכולה לדעת איפה נמצא הנוסע, באיזה קו ולאן הוא נוסע ולחייב בהתאם. אנו ממילא מחויבים לעבור לפרוטוקול שמחייב לידע היכן נמצא האוטובוס ואירועים בדרך ולהחצין זאת לציבור, והדרך לעשות זאת תהיה באמצעות אפליקציה".

הסלולר – כלי עתידי שילך ויצמח

רום: "החזון שבו נעשה הכל בסלולר לצערי לא התגשם. רואים באירופה שכרטיס הפלסטיק לא נעלם. השימוש באפליקציה סלולרית ובמכונות תיקוף רק התווספו על הקיים. הסלולר הוא הכלי העתידי שילך ויצמח וככל שהאוכלוסיה הצעירה של היום תתבגר הוא גם ילך ויתפוס נתח יותר גדול. אגד הולכת לספק אפליקציה שתיתן מענה לכל צרכי הלקוח, החל מטעינה ועד כרטוס חכם".

"מהניסיון שיש לנו בארץ, מכירת כרטיס בודד היא כלי לא יעיל, כי התחבורה הציבורית בישראל משולבת בקווי מעבר, ודורשת כרטיסיות המשך ואפשרויות לעבור בין מפעילים. למעט אולי בבאר שבע, בשאר המטרופולינים אי אפשר למכור כרטיס בודד. צריך כלי שמאפשר למכור את כל אמצעי הכרטוס תוך מעבר בין מפעילים. להערכתי אפשר להעלות עד שנה כלי לאוויר שכל משתמש בכל אוטובוס וכל חברה יוכלו לאפשר לכל נוסע להשתמש בכל כלי כרטוס ועד כרטיסי מעבר".

"הטלפון ישמש גם כלי הזדהות או אלקטרוני או ויזואלי מול מכונות התיקוף. גם לכך אגד כבר נתנה את הדעת, והמכרז אמור לתת מענה לצורך הזה. אפשר יהיה לבצע אופטימיזציה לנוסע, ולגבות ממנו את הסכום הנמוך ביותר שהיה יכול לשלם גם בלי שתכנן זאת מראש (נסיעות בודדות או חופשי חודשי, בהתאם למה שיותר זול".

"הדבר הזה ריאלי, ניתן למימוש, וישים בסדר גודל של מספר חודשים עד שנה. מה שצריך לעשות זה שמשרד התחבורה יתן אישור לתשלום בין כל החברות. להערכתי זה כלי חיוני שמאפשר עליה מכל הדלתות, וכן יאפשר לתיירים להשתמש באוטובוס".

"רק כרטוס בסלולר יוכל לבטל את הצורך בעזרה מהנהג"

יעקב: "סלולר זו לא מטרה אלא אמצעי להשגת המטרה – לאפשר לנוסעים בתחבורה הציבורית לבצע נסיעה באופן ספונטני ומזמין, בצורה שתהיה כדאית כלכלית. בלי כאב הראש הכרוך בהתעסקות עם כל הבירוקרטיה שיש בשימוש ברב קו".

"המסר שהציבור מקבל הוא שהמערכת הולכת אחורנית בחלק מהנושאים. אפשר להכניס נוסע למינוס של נסיעה אחת, כדי לא לגרום לו לבעיות אם אין לו מספיק כסף בכרטיס ולחייב אותו בטעינה הבאה. ישנן שכונות שלמות שבהן אין מכונות שמאפשרות לטעון את כרטיס הרב-קו במזומן. צריך לאפשר לנהגים להמשיך למכור כרטיסים, ורק כשיהיה לנו כרטוס בסלולר נוכל לבטל את הצורך בעזרה מהנהג. לצערי הצעד שנקט משרד התחבורה גורם לקבע את הרב-קו במתכונתו הנוכחית".

"המסר מהקמפיין הוא מסר שלילי, אי אפשר לשלם אצל הנהג. אפשר היה לומר שנפתחו אפשרויות נוספות, בלי לפגוע בנוסעים המזדמנים. היה רצוי שמשרד התחבורה ידבר עם הציבור לפני הקמפיין, ולא לבוא לציבור שהרפורמה מבושלת למחצה ולהגיד 'בואו נסתדר'. לא בכל דבר צריך להיות חדשניים, יש דברים שאפשר להעתיק מהעולם", סיכם יעקב.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים