האם החדשנות תחלץ את מערכת הבריאות ממצוקותיה?

השר ליצמן הבטיח אתמול (ב') בכנס dHealth של אנשים ומחשבים לחייב את ארגוני הבריאות להטמיע את המהפכה הדיגיטלית ● האם זה ייתר הגעה פיזית למרפאות ויקל על המצוקה בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז?

הבריאות הדיגיטלית כבר כאן. צילום אילוסטרציה: BigStock

בחודש מרץ השנה אישרה הממשלה פה אחד תכנית לאומית לקידום הבריאות הדיגיטלית, בהשקעה כוללת של מיליארד שקלים לחמש שנים. מטרת התכנית היא לרתום את הטכנולוגיה לטובת שיפור שירותי הבריאות במדינה, במציאות שבה מצוקת המשאבים הולכת וגדלה עקב עלייה בתוחלת החיים, ריבוי מחלות כרוניות ודרישה לשירותי בריאות טובים יותר.

כנס הבריאות הדיגיטלית dHealth של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב') במרכז הכנסים LAGO בראשון לציון, היה האירוע הראשון מאז החלטת הממשלה. נציגי הממשלה, ובראשם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הציגו במהלכו את המשמעויות המעשיות של התכנית הזו, וכיצד היא תשפיע על מערכת הבריאות ובעיקר עלינו, כלקוחותיה.

מאות מבכירי מערכת הבריאות, מנהלי טכנולוגיות, מנהלי חדשנות ומנהלי ארגוני בריאות הציגו באירוע, כל אחד בדרכו, את מגוון השירותים שהם נותנים ללקוחות שלהם – באמצעות הסמארטפונים, המחשבים ועוד. גם כאן, שם המשחק הוא הנתונים – המידע הרב שהצטבר בארגוני הבריאות במשך זמן רב, מידע שעד לא מזמן אי אפשר היה לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו.

כל המרצים, הן נציגי מערכת הבריאות והן אלה מהחברות הספקיות, הדגישו שהמבחן של הצלחת תכנית הבריאות הדיגיטלית הוא ביכולת להביא את תוצריה – כלומר: את החידושים וההתפתחויות – אל המטופל. היא תיבחן במידה שבה, באמצעות המערכות הטכנולוגיות השונות, היא תאפשר ללקוחות ארגוני הבריאות לקבל טיפול שלם ואמין, מבלי להגיע פיזית למרפאה או, חלילה, לבית החולים. המטרה הזו סומנה כבר לפני שנים לא מעטות, וקיבלה את השם טלה-רפואה. אלא שבעוד שאז, האפשרויות לביצוע הטלה-רפואה היו מוגבלות, ההתפתחות הטכנולוגית של מערכות המידע וכלים נוספים הביאה את הנושא הזה יותר ויותר לידי ביטוי.

ההמצאות והחידושים בתחום הרפואה המקוונת – בין אם יקראו לזה טלה-רפואה, רופא און ליין או בכל שם אחר – ייחשבו למוצלחים אם הם יענו על ציפיות המשתמש, אם הם יטעו בו את הביטחון והאמון בטיפול שהוא מקבל מבלי להגיע פיזית ולראות את הרופא פנים מול פנים. רק אם הם יגרמו לו להפנים את ההבנה שהרופא בצד השני של הכלי הטכנולוגי אבחן באמת ובתמים מהי הבעיה שממנה הוא סובל, ושהפתרון שהוא נתן לו הוא הטוב ביותר – אותו הפתרון שהוא היה מקבל אילו היה רואה את הרופא במרפאה ולא על גבי מסך המכשיר.

לאומית שירותי בריאות כמשל

כאשר ניסים אלון, מנכ"ל לאומית שירותי בריאות, עמד אתמול על הבמה בכנס, הניף את הסמארטפון שלו ואמר: "הבאתי איתי את הרופא הצמוד אליי" – זה אמר הכל. החדשנות בלאומית (ובארגוני בריאות אחרים) היא חלק מה-DNA של הקופה, וכאשר זה מחלחל לאחרון העובדים – כל הסיכויים הם שרק דברים טובים יצאו מזה.

ניסים אלון, מנכ''ל לאומית שירותי בריאות, מציג את "הרופא הצמוד אליו". צילום: ניב קנטור

ניסים אלון, מנכ"ל לאומית שירותי בריאות, מציג את "הרופא הצמוד אליו". צילום: ניב קנטור

בריאות דיגיטלית באה לידי ביטוי גם בטיפול בנושאים אדמיניסטרטיביים כמו החזר הוצאות למבוטח. מי מאתנו לא נכווה לפחות פעם בחיים מה-"חוויה" שכרוכה בדרישה לקבלת תשלום ממערכת הבריאות… איך אמר אלון? עושים הכל כדי שתתייאש, מוסיפים לזה קצת בירוקרטיה והכסף נשאר אצלם. אלון החליט להילחם בתופעה הזו ונתן הנחיה שכל תשלום שמגיע למבוטח יועבר בתהליכים אוטומטיים, בפרק זמן של כמה שעות. החזון שלו, כך אמר בשיחת רקע לפני ההרצאה, הוא שהמבוטח יקבל את התשלום דקה אחת בלבד מהרגע שהוא הגיש את הבקשה.

איך אפשר בריאות דיגיטלית בלי סטארט-אפים?

פן נוסף שבא לידי ביטוי בכנס הוא הצד ה-"בריא" של אומת הסטארט-אפ. באירוע הוארו באור חזק חברות הסטארט-אפ הטובות ביותר מבין אלה שמפתחות פתרונות למגזר הבריאות בישראל. לפי הנתונים הרשמיים, הבריאות היא בין התחומים שבהם יש מספר רב של חברות שפיתחו פתרונות שכבר מיושמים. משרד הבריאות ורוב הארגונים האחרים בתחום משקיעים מאמצים הולכים וגדלים בשיתופי פעולה איתן.

כחלק מהכנס, ערכה אתמול קבוצת אנשים ומחשבים תחרות סטארט-אפים בתחום הבריאות, בשיתוף חממת eHealth Ventures – שמשותפת למדען הראשי, למכבי שירותי בריאות ולגופי בריאות בינלאומיים. החברה שזכתה בפרס הראשון – אירוח ומנטורינג בחממה למשך חצי שנה בשווי של שלושה מיליון שקלים – היא Diagnoz.me, שפיתחה ערכה חדשנית לסיוע ולאבחון דלקות בנרתיק בקרב נשים באמצעות הטלפון החכם, בתוך רבע שעה. הבחירה בחברה זו ממחישה את הכיוון שאליו צריכים ראשי מערכת הבריאות ללכת ובמה עליהם להשקיע: בפרויקטים, מיזמים, כלים וציוד שיבואו את המהפכה הדיגיטלית לסף ביתו, למרפאתו ולמיטת בית החולים שבה כל מטופל שוכב.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, על בימת הכנס אתמול (ד'). צילום: ניב קנטור

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, על בימת הכנס אתמול (ד'). צילום: ניב קנטור

סגן השר ליצמן מודע היטב לקושי להטמיע חדשנות, במיוחד בקרב ארגוני הבריאות הממשלתיים שבאחריותו. אבל הוא גם מודע לחשיבות שבמהפכת הדיגיטל שצריכה לעבור, ובחלקה עוברת, על מערכת הבריאות. הדבר מסביר את מה שהוא אמר בתחילת דבריו – שתכנית הבריאות הלאומית תחול על כל ארגוני הבריאות, ובדעת המשרד לחייב אותם להשקיע בחדשנות לטובת כלל התושבים בישראל.

השורה התחתונה: אף לא אחד מבאי הכנס התעלם מהמצוקה והבעיות שאיתן מתמודדים ארגוני הבריאות, לרבות המצוקה במחלקות האשפוז ובחדרי המיון בבתי החולים. לבאי האירוע היה ברור שהסיכוי להקל על המצוקה מצוי בהשקעה בחדשנות ובטכנולוגיה, כמו גם בשינוי תרבותי ובהתאמת תהליכים ארגוניים, כדי שיעמידו באמת את המטופל במרכז.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים