כך משפיעה מהפכת הדטה על תחום הבריאות

המידע הרפואי שלנו הוא דבר יקר מפז עבור חברות טכנולוגיה - תאגידי ענק וסטארט-אפים כאחד ● הדבר מעלה סוגיות אתיות, אבל גם מביא לפיתוחים טכנולוגיים שיכולים להציל חיים ● לאן הולך התחום הזה?

רק שנהיה בריאים. צילום: pressmaster/BigStock

אתמול (ג') פורסם כי שירותי בריאות כללית תתחיל לתת שירות שיאפשר התאמת תזונה אישית לחולי סוכרת על בסיס דגימת דם ובדיקת צואה. השירות מבוסס על פיתוח של הסטארט-אפ Day Two, שבין המשקיעים בו נמנים מריוס נכט, ממקימי צ'ק פוינט, ושחקן ה-NBA עומרי כספי.

החלק המעניין במערכת שהחברה פיתחה הוא היכולת שלה לחזות את תגובת הסוכר האישית של כל אדם למגוון מזונות ולהתאים תפריט אישי. זאת, באמצעות ריצוף גנטי של חיידקי המעי של המטופל.

הפיתוח הטכנולוגי הזה הוא לא פחות מחלק ממהפכת הדטה, שבאה לידי ביטוי בעולם הרפואה ובעולמות אחרים, כמו הפיננסים, התיירות ובעצם כמעט בכל תחום שאפשר לחשוב עליו. המהפכה הזו דרמטית, בתחום הבריאות, לא רק בהיבט התוצאתי שלה, אלא מדובר גם במהפכה בדרכי הטיפול בלקוחות של המערכת ובשביעות הרצון שלהם – דבר שהמנהלים בארגוני הבריאות שמים עליו דגש. במקרה של Day Two, כל מה שהמטופל צריך לעשות הוא למלא שאלון, לעשות בדיקת צואה – שני דברים שניתן לעשות בבית – וכן לוקחים ממנו דגימת דם. באמצעותם, ובהסתמך על אינסוף מאגרי מידע שעברו אנליטיקה חכמה, ועל שימוש במערכות בינה מלאכותית ובכלי BI, ניתן לבנות תפריט לחולה הסוכרת.

בריאות דיגיטלית לטובת המלחמה בסרטן

מיזם אחר, שהוצג מוקדם יותר השנה, הוא של Pink View – חברה שמנוהלת על ידי עדי זמיר, מומחית למערכות מידע ולניהול ידע. המערכת שפיתחה החברה מאפשרת לבדוק, שלא לומר לנבא, את מידת הסיכוי – או הסיכון – של אישה לחלות בסרטן השד, חלילה. גם כאן מתבצעת אנליטיקה של המידע, על בסיס מאגרים שיתופיים, המייצרים פרופילים שמאפשרים את הניבוי. המיזם של זמיר מוצע בתחילה לארגוני בריאות באפריקה, שם המודעות לבדיקות שד קטנה יותר.

בעבר הייתה זמיר מעורבת במיזם אחר, גם הוא פורץ דרך וגם הוא בתחום הסרטן. המערכת שפיתחה אז מסייעת לזיהוי פוטנציאל של אדם לחלות בסרטן העור – על ידי צילום שמבצע רופא מוסמך של גוף המטופל. גם כאן, הדבר נעשה בעזרת מידע גנטי, כלי Big Data ואנליטיקה.

שלוש המערכות האלה הן רק דוגמאות לבסיסי נתונים רפואיים, שמאפשרים להציע פתרונות ודרכי טיפול לחולים. כמות המידע שניתן לאסוף כיום, לרבות ואולי בעיקר ברשת, היא עצומה. בעיקר יש גידול עצום בחיפוש אחר מידע במנועי חיפוש על ידי האנשים עצמם. נתונים אחרונים שפורסמו מלמדים שבכל יום יש 2.5 מיליון חיפושים בגוגל ו-31 מיליון פוסטים בפייסבוק בנושאים בריאותיים. והרי כשיש ביקוש למידע – יש גם היצע. זה גם מסביר את המאמצים האדירים שמשקיעות חברות כמו אמזון, אפל, יבמ ומיקרוסופט לקבל גישה למידע עלינו בתחומים שונים, לרבות מידע רפואי. זה מעלה סוגיות אתיות, ובמרכזן סודיות רפואית ושמירה על פרטיות החולים.

מה צופן העתיד? ואולי הוא כבר כאן?

התגברות יכולות איסוף וניתוח המידע מובילה לפיתוח מערכות עצמאיות, נטולות בני אדם, שתדענה לבצע אבחנות מדויקות של מחלות ובעיות בריאותיות – ובזמן קצר. ההערכות אומרות שזוהי "פסגת האוורסט" הטכנולוגית שאליה שואפות חברות הענק להגיע. שלא לדבר על הסטארט-אפים הרבים שפועלים בתחום, לא מעט מהם מישראל.

הכוח של שיתוף המידע מנוצל גם על ידי מי שמחזיקות במידע הזה – מערכות הבריאות, כדי לשתף מידע עם הציבור ולסייע לסטארט-אפים לפתח פתרונות חדשים. זהו עקרון המכרז ההפוך שמשרד הבריאות יזם לפני שלוש שנים, שמזמין חברות על מנת למצוא פתרונות לבעיות. בתמורה מאפשר המשרד ליזמים להיחשף למערכות קוד בבסיסי הנתונים שלו – מה שפותח בפניהם גישה למידע יקר מפז.

השורה התחתונה: 2018 היא ללא ספק שנת הדטה והאנליטיקה. תחום הבריאות הוא אחד התחומים שבו אנחנו מתחילים להרגיש, ונרגיש הרבה יותר בתקופה הקרובה, את המשמעות של מהפכה טכנולוגית זו, שנוגעת בדבר הכי חשוב עלי אדמות – חיי אדם.

מתעניינים בבריאות דיגיטלית? הירשמו לכנס dHealth של אנשים ומחשבים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים