"ישראל – מקור לחדשנות והמצאת מיזמים שמשפיעים על כלל האנושות"

ביקשנו מבכירים בהיי-טק הישראלי לענות על שאלון, שעוסק בהם ובענף - וקיבלנו תשובות מעניינות ● אורח המדור הפעם: אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה

אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה. צילום: יח"צ

במלאות 70 שנים למדינה, ביקשנו, במערכת אנשים ומחשבים, ממנמ"רים ובכירים נוספים בעולם ההיי-טק לענות על שאלון, שעוסק בהם באופן אישי ובהיי-טק הישראלי בכלל. ביקשנו מהם לספר על ההישגים והפרויקטים הבולטים שביצעו בתפקידיהם, ולחזות מה יהיה בעתיד הענף. המשיב הפעם הוא אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה.

מתי ואיך התחלת?
"התחלתי באינטרנט זהב (החל מ-1998), משם כסמנכ"ל שיווק ומכירות ומנכ"ל אינטרנט זהב הבינלאומית (1999) כולל הנפקה של אינטרנט זהב בנאסד"ק ב-1999. בין 2000 ל-2007 הייתי בנס טכנולוגיות כסגן נשיא בכיר לשיווק גלובלי כולל הנפקה של נס טכנולוגיות בנאסד"ק ב-2004. מאז 2007 ועד היום – מייסד ונשיא קרן אתנה – תכנית מחשב נייד לכל מורה בישראל – 18,500 מחשבים ניידים מסוגים שונים למורות ומורים ב-128 ישובים בישראל. כמו כן אני גם מנכ"ל יו. בי. איי ונצ'רס – חברת ייעוץ אסטרטגי, עם התמחות בערים חכמות".

איך היתה ההתחלה?
"בכל הנוגע לקרן אתנה – בתקופת עבודתי באינטרנט זהב ניסיתי להציע אינטרנט למורות ומורים בבתי ספר, ללא הצלחה. לאחר מכן כשעברתי לנס טכנולוגיות רכשנו חברות במדינות רבות (17) ביניהן חברות בהודו ובסינגפור ונחשפתי להשקעות שנעשות שם בחינוך ובכמות בוגרי מחלקות ההנדסה – לדוגמה, 300 אלף בוגרים-מהנדסים בשנה בהודו – והבנתי שהאיכות שלנו בישראל תישמר רק אם תהיה לנו מערכת החינוך הטובה ביותר, כדי לשמור על הפער האיכותי שקיים".

"ממחקר ארוך שעשיתי גיליתי כי המפתח לחינוך טוב ואיכותי טמון באיכות המורות והמורים של המערכת והחלטתי לעשות כל שניתן כדי להעצים את המורות והמורים בישראל. גיליתי לתדהמתי שהמורות והמורים בישראל לא מקבלים מחשב אישי לצורך עבודתם ולא מקבלים הכשרה מתאימה ומסודרת בתחום הדיגיטלי המתפתח, למעט פרויקטים/פיילוטים מעטים".

"לקראת פרישתי מנס הקמתי את אתנה ואת תכנית מחשב נייד לכל מורה, בשיתוף הסתדרות המורים ומשרד החינוך בחסות משרד ראש הממשלה, והתחלנו לחלק מחשבים ניידים למורות ולמורים בישראל".

"לנושא ערים חכמות הגעתי במקרה, לאחר שפנה אלי לפני כשש שנים ראש עירית אילת וביקש להפוך את העיר לחכמה יותר, אינטליגנטית יותר, וצללתי פנימה לעולם הערים החכמות. למדתי כל שניתן וביקרתי בכל כנס אפשרי בארץ ובעולם, כולל ביקורים בערים החכמות המובילות בעולם ויצרתי קשרים מצוינים".

"למזלי הרב, הנושא של עיר חכמה הינו אסטרטגי ומולטי-דיסציפלינרי וכולל גם הבנה אסטרטגית, ידע טכנולוגי וגם ידע עסקי והבנה של מערכות שלטון לאומי ומקומי. סוגי הידע שרכשתי במשך השנים מאפשרים לי לעבוד מול ראשי ערים וצוותי ניהול בכירים של רשויות מקומיות. פיתחתי מודל תלת-מימדי של עיר חכמה, כולל תכנית אב של עיר חכמה, שמיושמת כיום כבר במספר ערים בארץ (עד היום הכנתי תכניות אב לעיר חכמה לשבע ערים בישראל)  ובימים אלה אני מתחיל לעבוד גם עם ערים במדינות באירופה".

מה הפרויקט הכי משמעותי שהיית מעורב בו, וזכור לך עד היום?
"מבחינת פעילותי בקרן אתנה, הפרויקט הכי משמעותי הוא הפרויקט של 'iPad לכל מורה לחינוך מיוחד'. גילינו שתלמידים עם מוגבלות ורבלית שלא דיברו עם הוריהם במשך 10 עד 19 שנים, פתאום מסוגלים לתקשר עם הוריהם וסביבתם בעקבות שימוש ב-iPad שהענקנו למורות ולמורים בחינוך המיוחד. זה היה גילוי מדהים בעוצמתו, ואנו רואים מאות מקרים של ניסים שקרו למשפחות מיוחדות אלה, ושמנו לעצמנו למטרה שלכל מורה לחינוך מיוחד יהיה אייפד אישי והדרכה של 120 שעות. ראו כאן".

"בתחום הערים החכמות, אילת כעיר חכמה – הוא הפרויקט הכי משמעותי שביצעתי בשש השנים האחרונות. ראש העיר מאיר יצחק הלוי וסגנו וממלא מקומו אלי לנקרי לקחו את הפרויקט של עיר חכמה כחלק מחזון העיר כבר לפני שש שנים ופנו אלי לסייע בידם להגשים אותו. הם ייעלו את העיר, חסכו מיליוני שקלים ועשו מהפכה ניהולית וכלכלית בעיר אילת, כעיר הראשונה שנכנסה לתכנית אב לעיר חכמה בישראל".

"מבחינתי זה היה פרויקט מכונן, הן מבחינת היכרות עם אנשים נפלאים מלאי חזון ורצון להוביל את התושבים לגור בעיר חכמה יותר והן מבחינת יצירת מודל מקצועי אסטרטגי, מיוחד, של עיר חכמה שיכולתי לבצע בערים נוספות בארץ ועכשיו גם בעולם".

מהו התפקיד הכי משמעותי שמילאת (לפני התפקיד הזה).
התפקיד הכי משמעותי היה סגן נשיא בכיר בנס טכנולוגיות, שבמסגרתו הצטרפתי לחברה בתחילת דרכה ובמשך שבע שנים הייתי שותף בכיר להפיכתה לחברה ציבורית שהונפקה בנאסד"ק, חברה עם מחזור של של 600 מיליון דולר ו-8,000 עובדים ב-17 מדינות עם צוות הנהלה בינלאומי מדהים בהובלת מנכ"ל אגדי, רביב צולר, שהינו המנכ"ל הטוב בישראל כיום".

מה ההישג הגדול ביותר של ה-IT בישראל לדעתך?
"תרומתו של ענף ההיי-טק לכלכלה ולחברה בישראל הינה רבה ביותר. לא רק בהכנסות של מיליארדי דולרים שזורמות לישראל כמיסים, ולא רק ביצירת מקומות עבודה למאות אלפי ישראלים וישראליות, אלא כמקור לחדשנות והמצאת מיזמים מדהימים שמשפיעים על האנושות כולה, ותורמים להמשך הקיום של ישראל כמדינת חדשנות ללא גבולות וללא סייגים".

"ההיי-טק (הטכנולוגיה) היא שפה חדשה בינלאומית שאנשים מוקירים ומעריכים בכל מקום. זו שפה גלובלית ללא קשר מי אתה ומה ההיסטוריה שלך, וככל שההיי-טק שלנו יהיה טוב יותר ומתקדם וחדשני, כך נוכל להשפיע יותר כפרטים וכמדינה הן על המדינה שלנו פנימה והן על העולם כולו. ההשפעה של ההיי-טק גורמת גם למערכת החינוך שלנו, מהגן ועד האניברסיטה, להתאמץ ולפתח את התלמידים הטובים ביותר שיוכלו להצטרף לאלפי חברות בארץ ובעולם לפיתוח ומתן שירותי בתחום הולך ומתפתח".

"אחת הסיבות שהקמתי את קרן אתנה היתה להשפיע על החינוך בישראל כדי שיהיה הטוב ביותר וזאת כדי שילדינו ונכדינו יוכלו להשתלב בעולם התעסוקה הגלובלי העתידי, להיות אזרחים טובים יותר וכדי שנוכל להתחרות בעולם המתפתח ולהשתלב במהפכה הטכנולוגית שמתרחשת לנגד עינינו".

אילו אתגרים עומדים בפני הענף וכיצד היית ממליץ לטפל בהם?
"האתגר העיקרי לדעתי שעומד בפני הענף הוא מערכת החינוך המיושנת והלא-עכשווית, רמת המורים בכלל ורמת ההכשרה הדיגיטלית שלהם בפרט, כולל מחסור הולך וגדל במורות ובמורים למקצועות ה-STEM (מקצועות המדעים), שכן המחסור ההולך וגדל של אנשי מקצוע בוגרי אוניברסיטאות בתחומי הטכנולוגיה אל מול הביקוש ההולך וגדל בארץ ובעולם, עלול בטווח הבינוני להשפיע על איוש מקומות עבודה בחברות הבינלאומיות על ידי טאלנטים מחו"ל ועלול להשפיע כלכלית על מדינת ישראל".

"המלצתי היא להשקיע ככל שניתן ברמת המורות והמורים בישראל, כולל הכשרות מקצועיות, הגדלת רמת השכר והתנאים (להשוותם לרמת שכר של קצינים בצה"ל) ומשיכת המוחות הטובים ביותר להוראה והפיכת מקצוע ההוראה למקצוע נחשק ומשתלם שימשוך את הטובים ביותר להוראה. העתיד שלנו טמון ברמת הכישורים של ילדינו ונכדינו שלומדים במערכת החינוך וסוכני השינוי למהפכה הן המורות והמורים ולצערי עובדי ההוראה עדיין לא מוכנים למהפכה שקורית בימים אלה".

האם ישראל תמשיך להיות מדינת החדשנות גם בחגיגות ה-100?
"לא נביא אני ולא בן נביא, וקשה לנבא מה יקרה בעוד 30 שנה בישראל. אני מקווה ומאמין שנשרוד את התקופה הקשה מצד אחד ונגיע להבנות עם שכנינו כדי להפוך את העולם לטוב יותר. עם זאת, אני מאמין בעם שלנו, ששרד אלפי שנים, שיידע למצוא את הנוסחה הנכונה להישרדות מצד אחד וימצא את הדרך להתפתחות לשלבים הבאים של המהפכות הטכנולוגיות הבאות ופיתוח המדינה למדינה מובילה עולמית".

"הסיבה העיקרית להערכתי שזה יצליח היא שאין לנו ממש ברירה – בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו, והשכל שלנו מוצא את הדרך לשרוד, למצוא פתרונות ולהצליח. אני אופטימי ומאמין שנצליח להוביל בחדשנות גם בשנים הבאות. לא הכל נמצא בשליטתנו, אך חובה עלינו לשפר ולשדרג את מערכת החינוך ואת עובדי ההוראה, זהו עמוד השדרה שלנו, שם גדלים האנשים שיובילו את החדשנות בעוד 30 שנה".

ברכה מקורית למדינת ישראל ליום הולדתה ה-70?
"ברצוני לאחל למדינה ותושביה, חג עצמאות שמח ולבקש מכל אחת ואחד לפעול לכך שנדע להכיל זה את זה ולקבל את האחר, שנשקיע בחינוך ובעובדי ההוראה ולא רק במלחמות הגנה (ספרא וסייפא), כי שם טמון העתיד של העם שלנו – בארץ ובתפוצות, ושנשכיל למצוא את הדרך לשרוד ולצמוח במקום הקשה והאהוב הזה, ישראל, מקום שידע רק מלחמות מאז ימי הבריאה. חג שמח".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים