תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » מהנדסים סוג ב' וייבוא עובדים זרים להיי טק
העובדים כאן, מתחת לפנס. צריך רק לחפש אותם. צילום אילוסטרציה: Redpixel.pl, BigStock

מהנדסים סוג ב' וייבוא עובדים זרים להיי טק

באוצר מחיים מחדש את הכוונה לייבא מהנדסים מחו"ל, אבל לא שמים לב לפתרונות למצוקת כוח האדם בהיי-טק שנמצאים בישראל ● לפני שמביאים עובדים מעבר לים, כדאי לראות את הפוטנציאל הלא ממוצה שיש במגזרים שונים בארץ

מאת 11 בינואר 2018, 16:16 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כדי להתמודד עם המחסור במהנדסים בענף צריך לטפל בבעיות היסוד ולחסל חסמים שמונעים זרימת כוח אדם איכותי לענף רק בגלל סטיגמות, שמנציחות מציאות שהייתה נכונה בשנות ה-80, אבל ממש לא נכונה כיום. את זה רק הממשלה יכולה לעשות

משרד האוצר פרסם השבוע כי בכוונתו לשלב בחוק ההסדרים סעיף תקציבי שיאפשר לממש את החלטת הממשלה להתיר ייבוא של כמה מאות מהנדסים לענף ההיי-טק. זאת, כדי לתת מענה, לכאורה, למצוקת כוח האדם בענף ולרמות השכר הגבוהות, שמונעות מיזמים ומחברות היי-טק לממש את הפוטנציאל שלהם.

סוגיית המחסור במהנדסים אינה חדשה ומזה שנים קיים מחסור שנתי של 10,000 איש. בשנים האחרונות נעשתה שורה של פעולות כדי להבטיח זרימה גדולה יותר של מהנדסים לתעשייה, בהן עידוד תיכוניסטים ללמוד חמש יחידות לבגרות במתמטיקה, הסבת אקדמאים והגדלת כוח האדם הטכנולוגי בצבא, שבחלקו מגיע אחר כך לענף. אולם, כל אלה לא מצליחים בינתיים לצנן את השוק החם של הביקוש למהנדסים – ביקוש שמביא עמו תחרות פרועה על כוח האדם, שהשורה התחתונה שלו היא רמות שכר שהופכות את המהנדס הישראלי לפחות אטרקטיבי בעיני חברות רב לאומיות שבוחנות להשתקע או להתרחב בישראל. הרעיון של יבוא עובדים מעורר התנגדות, בין היתר בטענה שהממשלה לא ממצה את הפוטנציאל שקיים בשוק – שיכול לצמצם את המחסור.

הכנסת דנה השבוע בנושא זה. בוועדת המדע והטכנולוגיה נערך דיון על טענות לאפליה מצד המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) בכל מה שקשור לסבסוד תלמידי מחשבים בין האוניברסיטאות למכללות. בדיון נחשף שהמל"ג מתקצב כל סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה ב-7,000 שקלים, בעוד שהמכללות לא מקבלות כלום.

הוויכוח לגבי מעמדן של המכללות צימח מזמן זקן ומסתתרים מאחוריו טיעונים לא אקדמיים בכלל, כגון התייחסות לפריפריה ואפליה על רקע מגדרי. זאת, מפני שיש הנחה, לא ממש מבוססת, שחלק גדול מהסטודנטים שלומדים במכללות מגיעים לשם כי לא עברו את תנאי הסף של האוניברסיטאות או שהם מגיעים מרקע סוציו-אקונומי מסוים. המציאות הזו לא נכונה מזה שנים. יש לסטודנטים שיקולים שונים בבואם לבחור האם ללמוד במכללה או באוניברסיטה – בעיקר נוחות, קרבה למקום המגורים (חלק גדול מהמכללות נמצאות בפריפריה) וגמישות בשילוב עם מקום העבודה.

הסטיגמות האלה משליכות על שוק העבודה: בקרב מנהלי משאבי אנוש בענף יש הסכמה לא רשמית ולא כתובה שצריך לתת עדיפות לבוגרי אוניברסיטאות. בפועל, המנהלים ואנשי כוח האדם לא מאיישים את המשרות, ובכך מסייעים למחסור, או טוענים שהם צריכים "להתפשר". לא ברור על מה הם מתפשרים, כי גם בין בוגרי המכללות יש מצטיינים, שמסייעים מאוד לחברות.

כך או כך, בינתיים, שרשרת המחסור בעובדים גדלה והמצוקה מגיעה לשולחן של מקבלי ההחלטות ברמה הלאומית, שלא תמיד מחוברים למציאות אלא ניזונים מדיווחים והערכות של גורמים בעלי עניין. כך הממשלה והמועצה להשכלה גבוהה, שיש להן אחריות הן על האוניברסיטאות והן על המכללות הציבוריות, מעודדות את האפליה בין הבוגרים. הדבר מחלחל למעסיקים, שמחפשים רק בוגרי אוניברסיטאות ולעתים מעדיפים לא לגייס כלל, כי הם יודעים שהממשלה תאשר להם להביא עובדים זרים.

כאן יש להזכיר שלא רק בוגרי המכללות הם הפתרון, כי אם גם מגזרים כמו חרדים, ערבים, נשים ובני 45 פלוס. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס התייחסה לנושא בטור שלה בגלובס, וכתבה כי ראשי חברות ההיי-טק, שמעלים את סוגיית המחסור, מפטרים בסיטונות מהנדסים ישראליים ותיקים, בני מיעוטים ו-"סתם" כאלה שלא מתאימים ל-DNA ההומוגני של הענף. היא הזכירה בהקשר זה את המילה "סנוביזם".

ח"כ אחמד טיבי, שיזם דיון שהתקיים השבוע בוועדת הכספים על שילוב ערבים בהייטק, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי הערבים מהווים רק 3% מעובדי ההיי-טק בישראל, בעוד שחלקם באוכלוסייה גדול הרבה יותר. לדבריו, המספרים אמנם במגמת עלייה, אבל אין הכוונה ממשלתית – ולכן קצב הגידול איטי.

השורה התחתונה: כדי להתמודד עם המחסור במהנדסים בענף צריך לטפל בבעיות היסוד ולחסל חסמים שמונעים זרימת כוח אדם איכותי אליו רק בגלל סטיגמות, שמנציחות מציאות שהייתה נכונה בשנות ה-80, אבל ממש לא נכונה כיום. את זה רק הממשלה יכולה לעשות. כאן, החסם הוא לא הכסף אלא ההנחות והנכונות של מקבלי ההחלטות.

חוויית השירות במשרד מבקר המדינה

השבוע פורסם כאן מאמר על חוויית השירות בעידן הערים החכמות. בין היתר, הובא בו סיפורה של אירית כהן, מנמ"רית עיריית הוד השרון, שסיפרה השבוע בכנס IT מוניציפאלי של אנשים ומחשבים על חוויית שירות לא טובה שהייתה לה מול משרד מבקר המדינה, שאליו פנתה. דובר משרד המבקר, שלמה רז, ביקש להפנות את תשומת הלב שלי ושל הקוראים לכך שמבדיקה שנערכה במשרד ומשיחה של אנשי המבקר עם כהן התברר שהמקרה אירע לפני כ-13 שנים, לפני כהונתו של המבקר הנוכחי, ואין כיום אפשרות לבדוק אותו.

לדברי רז, "מהרגע שהשופט (בדימוס) יוסף שפירא נכנס לתפקידו כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, ב-4 ביולי 2012, הוא מייחס חשיבות רבה לפניות הציבור, ולעתים אף מדבר אישית עם מתלוננים כדי לטפל בעניינם. לא מיותר להוסיף שעובדי המשרד פועלים בהתאם".

אכן, מדובר בהבהרה במקום, ומעודד, וגם לא מפתיע, שכך פועלים כיום במשרד המבקר.

מהנדסים סוג ב' וייבוא עובדים זרים להיי טק Reviewed by on . משרד האוצר פרסם השבוע כי בכוונתו לשלב בחוק ההסדרים סעיף תקציבי שיאפשר לממש את החלטת הממשלה להתיר ייבוא של כמה מאות מהנדסים לענף ההיי-טק. זאת, כדי לתת מענה, לכאו משרד האוצר פרסם השבוע כי בכוונתו לשלב בחוק ההסדרים סעיף תקציבי שיאפשר לממש את החלטת הממשלה להתיר ייבוא של כמה מאות מהנדסים לענף ההיי-טק. זאת, כדי לתת מענה, לכאו Rating: 0

הגיבו