חצי מהתוצר של ההיי-טק הישראלי – מחברות זרות

49% מהתוצר ו-39% מהתעסוקה במחקר ופיתוח בהיי-טק הישראלי מגיעים מחברות זרות בעלות פעילות בארץ – כך עולה ממחקר שנערך עבור המולמו"פ (ר"ת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח) שבמשרד המדע. עוד מעלה המחקר כי ישראל מובילה את דירוג ה-OECD בכל הנוגע לשיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח כאחוז מהתפוקה, עם 17%. בארצות הברית, למשל, הנתון עומד על 1.7% ובאירלנד – על 0.7% בלבד.

המחקר נערך על ידי אפלייד אקונומיקס בהנחיית צוות היגוי מקצועי בראשות פרופ' צבי אקשטיין. הוא התבסס על ניתוח נתונים שהגיעו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי, IVC, ה-OECD ולינקדאין (Linkedin). החוקרים בדקו, בפעם הראשונה באופן מקיף, את השפעת חברות ההיי-טק הרב לאומיות הפועלות בישראל על הידע, הפעילות הכלכלית של החברות המקומיות והתעסוקה ורמת השכר בהיי-טק הישראלי.

כיום פועלים בארץ 262 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות, רובם בתחום ההיי-טק. ניתן למצוא ברשימה זו את HP ,eBay, אפל (Apple), גוגל (Google), יבמ (IBM), אינטל (Intel), מיקרוסופט (Microsoft) וטקסס אינסטרומנטס (TI).

משקל חברות ההיי-טק בבעלות זרה בכלל התעשייה עומד על כ-30% בתעסוקה וכ-43% בתוצר והוא דומה לזה של המדינות המפותחות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה. בשירותי עילית עמד משקלן על כ-47% בתעסוקה וכ-55% בתוצר – המשקל הגבוה ביותר בהשוואה בין לאומית. כמו כן, הנתונים מראים כי פריון העבודה בישראל בחברות רב לאומיות זרות גבוה יותר ממדינות מפותחות.

כמעט כל התפוקה של החברות הרב לאומיות – לחו"ל

נתונים נוספים מעלים שכמעט כל תפוקת מרכזי המחקר והפיתוח של החברות הרב לאומיות שיש להן נוכחות בישראל מיוצאת לחו"ל. ב-2012, רק 63% מהפטנטים שהומצאו בישראל נשארו בבעלות ישראלית, לעומת 84% ב-1990 ו-80% בתחילת שנות ה-2000.

עוד מעלים הממצאים כי בין השנים 2004 ל-2011 התאפיינו מרכזי המחקר והפיתוח הזרים בישראל בקצב גידול שנתי של 16% בממוצע במשרות בתחום – בהשוואה לקצב גידול של 1.2% בלבד בחברות מקומיות ובחברות זרות שאין להן בארץ מרכזי מו"פ. בהתאם, כ-38% מהמשרות בתחום בישראל ב-2011 היו במרכזי המו"פ הזרים, בהשוואה ל-19% בשנת 2004. כן עולה מהממצאים כי העלייה בביקוש לעובדים בהיי-טק הביאה לגידול בשכר. כמו כן, הגידול בפעילות המו"פ בחברת הרב לאומיות לא הביא לירידה בפריון לעובד בחברות המקומיות, והוא המשיך לעלות הן באלה והן באלה. זאת ועוד, העלייה בהוצאות של חברות רב לאומיות על מחקר ופיתוח בישראל הביאה למגמה דומה בחברות ההיי-טק כחול לבן.

לסיכום, קבעו מחברי המחקר, הייתה לפעילותן של החברות הרב לאומיות בישראל השפעה חיובית על ההוצאה על מחקר ופיתוח, כמו גם על השכר, התעסוקה והתוצר לעובד בחברות ההיי-טק המקומיות.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, אמר כי "חברות רב לאומיות רואות בישראל מוקד איכותי של כוח אדם בשילוב רמת מחקר גבוהה באקדמיה, מה שמביא אותן לקבוע כאן את מרכזי המחקר שלהן. הדו"ח מחזק את האמירה של המשרד שכדי להמשיך ולחזק את נוכחות החברות הזרות ואת ההשפעות החיוביות על הכלכלה הישראלית, חייבים להגדיל את ההשקעה בדור העתיד של המדע והטכנולוגיה ובמו"פ המקומי".