מחקר: פייסבוק כבשה את הרשויות המקומיות

הפופולריות הגדולה של פייסבוק (Facebook) בישראל לא פסחה על המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו באחרונה, ורק מיעוט מבוטל מהם הרשו לעצמם כלל לא להיות שם – כך עולה ממחקר שנערך בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל על ידי צוות חוקרים בראשות ד"ר אזי לב און, ראש החוג. עוד מעלה המחקר כי קיימים פערים ניכרים בין המגזר היהודי למגזר הערבי וכי מרבית המועמדים לא ניצלו את הרשת החברתית הפופולרית בצורה נכונה לצורך הקמפיין שלהם.

ד"ר לב און הציג את המחקר בכנס IT מוניציפאלי שעסק במיחשוב ברשויות המקומיות. האירוע התקיים אתמול (א') במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות מנמ"רים ואנשי מקצוע נוספים ממגזרי הרשויות המקומיות והממשלה. מנחי הכנס היו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

המחקר מתייחס רק למועמדים לראשות הרשויות המקומיות ולא לרשימות למועצות, ומבוסס על ניתוח הנוכחות שלהם ברשת ועל ראיונות עימם. אמנם, עדיין אין דו"ח סופי של המחקר, שכן הבחירות לרשויות נערכו לפני שלושה שבועות בלבד, אולם כבר עתה עולים ממנו מספר נתונים מעניינים. הבולט שבהם הוא ש-95% מהמועמדים במגזר היהודי ניהלו פעילות כלשהי בפייסבוק לקראת הבחירות ורק 5% מהם לא היו בה בכלל. מספר המועמדים נטולי הנוכחות הפייסבוקית עומד על 20 מתוך 423 בסך הכול כאשר לעומתם, ל-350 מהמועמדים היו דפים ייעודיים ברשת החברתית. נתון מעניין נוסף מעלה שאין קשר בין כמות הלייקים לזהות המועמד שניצח. "לעתים זכו מועמדים שלא קיבלו הרבה לייקים אבל השקיעו, למשל, בחוגי בית", אמר ד"ר לב און.

למרות הנוכחות הרבה של המועמדים, החוקרים מצאו שהפעילות שלהם בפייסבוק הייתה "די בנאלית. במקום לעשות פעולות אינטראקטיביות כמו תחרויות או לבקש מאנשים לתייג את עצמם, על מנת שהמסר יעבור בין המצביעים הפוטנציאליים בצורה ויראלית, מועמדים שכפלו את התעמולה שלהם משלטי החוצות ומאמצעים אחרים. הם יכולים היו לעשות בפייסבוק שימושים פשוטים שיעזרו להם מאוד – ולא עשו כן", לדברי ד"ר לב און. לעומת זאת, הוא ציין לטובה את חדווה שקד, שהתמודדה לראשות מועצת מיתר והשתמשה ברשת החברתית כדי לבקש מאנשים שהצביעו לה ולרשימתה למועצה להעלות תמונה שלהם עם הפתקים מהקלפי.

פייסבוק החליפה את האתרים
המחקר מראה בבירור כי המועמדים העדיפו במערכת הבחירות האחרונה את פייסבוק על פני אתרים משלהם: בעוד שבבחירות הקודמות לרשויות המקומיות, ב-2008, החזיקו 50% מהמועמדים באתר אישי, הפעם ירד הנתון ל-30%. הדברים בולטים עוד יותר במגזר הערבי, שם רק בודדים מ-315 המתמודדים העלו אתר לרשת. לעומת זאת, ל-40% מהם הייתה נוכחות בפייסבוק. ד"ר לב און הסביר את מגמת המעבר הבולטת בכך שמועמדים רבים "רואים את פייסבוק כדף בית שלהם שמספק את הצורך שלהם בנוכחות אונליין".

לדבריו, היתרונות בפעילות של מועמדים מוניציפליים בפייסבוק הם שיעור השימוש הגבוה בה בישראל, העובדה שהגולשים נכנסים לרשת החברתית הרבה יותר מאשר לאתרים ייעודיים והפשטות של בניית דף פייסבוק לעומת בניית אתר. לצד היתרונות, החיסרון הגדול הוא "אובדן שליטה בתכנים, בעיצוב, במיתוג ובקהילה. גולשים נכנסים ומעירים הערות פוגעניות, וגורמים אינטרסנטים מעלים בדף של המועמד תעמולה עוינת", אמר.

ד"ר לב און ציין מספר דוגמאות לכך, שאחת הבולטות שבהן היא של אביבה מנצור, שהתמודדה על ראשות מועצת כוכב יאיר – צור יגאל. מנצור העלתה שלושה ימים לאחר הבחירות פוסט לדף הפייסבוק שלה בו כתבה: "כמי שהשתתפה במערכות בחירות בוורסיות שונות, עידן הפייסבוק הוביל אותנו למערכת בחירות סוערת במיוחד. הייתי רוצה לשכוח את האופן בו תושבים שיסו תושבים על דעותיהם, מערכת שלוותה בזילות וחוסר כבוד כלפי מי שלא הזדהה עם צד אחד במפה הפוליטית, שמועות הזויות, דברי רהב, ספינים, שטיפת מוח בלתי פוסקת, הטחת האשמות, מילים בוטות, שימוש בילדים לשלהוב הרוחות ויצירת בקיעים שסדקו את יחסי שני חלקי היישוב. זו, לצערי, התמונה העגומה המצטיירת בעיניי ברגעים אלה של כתיבה. לא שיח ליברלי אמיתי, לא דיון פוליטי תרבותי, לא חגיגה דמוקרטית מכובדת".

לסיכום, אמר ד"ר לב און, "מועמדים חושבים שיש חובת נוכחות בפייסבוק ואם הם לא שם – הם לא קיימים. יש עוד הרבה דברים שהם יכולים לעשות בפייסבוק, המרחב הזה כרגע לא מנוצל".