השבוע שהיה: מי יספק חשמל לדאטה סנטרים החדשים בישראל?

איך ההחלטה להכיר בחוות שרתים כתשתית לאומית תשפיע על השוק?

הממשלה קיבלה השבוע החלטה דרמטית, שמכירה בחוות השרתים כתשתית לאומית.

בהתאם למגמה העולמית, גם בישראל יש כבר כשנתיים, וגם בימים אלה, פעילות ערה של הקמה והרחבה של דאטה סנטרים. יזמי הנדל"ן (וכמובן גם חברות הטכנולוגיה הרלוונטיות) זיהו את ה-"בוננזה" הזאת וקנו קרקעות, מתוך כוונה להקים עליהן חוות שרתים ענקיות, כדי לענות על הביקוש הגדול, והולך ומתרחב, בשוק לכוח מחשוב. תחום התשתיות הפך להיות אטרקטיבי כחלופה להשקעות מסיביות בתוכנה, שאפיינו את שני העשורים האחרונים, וזו אחת הסיבות לגל מיזמי הבנייה של חוות שרתים – בעיקר במרכז, אבל למעשה בכל פינה בארץ.

הדיון בממשלה נערך בעקבות דו"ח ביניים של ועדה בין משרדית, שעסקה בצוואר הבקבוק העיקרי והמדאיג בכל מה שקשור לפעילות חוות השרתים: אנרגיית חשמל. הוועדה העלתה את השאלה האם יש למדינת ישראל מספיק משאבים לספק את כמויות החשמל הנדרשות לחוות השרתים הענקיות, שנבנים כאן ללא כל הכוונה או פיקוח ממשלתי.

דו"ח הביניים קבע שבתוך 10-15 שנה, כוח הייצור הנוכחי של החשמל לא יוכל לספק את דרישות חוות השרתים, שהן צרכניות כבדות ביותר של חשמל, ושצריך לשריין אותו עבורן מראש. כדי לעמוד בביקוש מבלי לפגוע באספקה השוטפת לכלל הציבור יש צורך בבניית תחנות כוח חדשות, כאשר להקמה של כל אחת כזו צריך לפחות 10 שנים.

המסקנה המדאיגה מהדו"ח היא שמי שמתכנן לבנות חוות שרתים בהיקפים הדרושים כיום – 64 או 128 מגה-וואט, כדאי שיפנים את העובדה שהישועה לא תבוא לו מחברת החשמל, בדרכים הקונבנציונליות.

אז מה כן? החלטת הממשלה הועלו כמה רעיונות. רעיון אחד הוא שמעתה, מי שירצה לבנות חוות שרתים יצטרך להקים בתוך השטח שלו תחנת כוח עצמאית, שתייצר את החשמל עבור המתקנים שלו, ללא תלות ברשת החשמל הארצית. זה כבר קורה בארצות הברית: הנשיא, דונלד טראמפ, הצהיר בנאום "מצב האומה" שנשא השבוע שהוא הגיע להסכמים עם חברות הטכנולוגיה שמפעילות את חוות השרתים, שהן יעשו בדיוק את זה. הן יקימו את התחנות, הן ישלמו – ולא משלם המיסים האמריקני.

בארץ אין עוד הסכמים, אלא רעיון בהחלטת הממשלה, שכדי ליישם אותו, צריך קרקע שקרובה לקווי מתח חשמל עליונים, שהחווה תעבד אותם להיקפי המגה-וואט שהיא צריכה, ובכך לא תהיה תלויה בקווי הולכה.

החלטה נוספת של הממשלה קובעת שהחוות יוקמו מעתה בפריפריה – הצפונית והדרומית. בנוסף להיבט החברתי ולמקומות העבודה שייווצרו כתוצאה מהמהלך, הנימוק לו הוא שטכנולוגיות הבינה המלאכותית מייתרות את התלות במיקום הגיאוגרפי, ואין צורך לבנות חוות שרתים דווקא, בהכרח, בין גדרה לחדרה.

כמובן שמוזכרים בהחלטת הממשלה פתרונות של אנרגיה סולרית, מתקני אגירה ועוד. זה טוב ויפה, אבל קצב היישום שלהם בישראל איטי וקטן, ובוודאי לא יכול לענות על כל הביקוש.

אפשר להתנחם בכך שמנכ"לי חוות השרתים הגדולות לא חיכו לממשלה. בעיית האנרגיה הנדרשת להן היא בעיה עולמית, והם בונים עתודות של חוות שרתים שערוכות לשילוב בינה מלאכותית בתפעול, וכן שריינו שטחים שבהם יש היתר לבניית תחנת כוח. מה עם האחרים, שאין להם כיסים עמוקים או משקיעים עתירי הון? ימים יגידו.

חגיגת מצוינות בשגרת מלחמה

טקס הענקת האותות בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך השבוע, התקיים השנה בחודש אדר. האמרה הידועה קובעת: משנכנס אדר – מרבין בשמחה. ואכן, מי שהגיע ביום א' לאולם האירועים והכנסים East בתל אביב לא ראה שמחה כזו מזמן.

לשמחה גרמו 1,800 המצטיינים והמצטיינות, ממעל 200 ארגונים, שפרויקטי ה-IT שביצעו נבחרו על ידי צוות של 40 שופטים ושופטות, בתחרות שנמשכה כחצי שנה. בימת האולם התמלאה, בזה אחר זה, בצוותי אגפי מערכות המידע, שהחזיקו בגאווה את התעודות שהונפקו להם, הצטלמו ורגע של אושר ניכר על פניהם.

המנמ"רים של הארגונים הזוכים מקפידים להזמין לטקס מצטייני המחשוב את כל הצוותים שלהם, שעובדים איתם על אותם פרויקטים במשך כל השנה. אלה הם העובדים ה-"שקופים", שבדרך כלל לא נחשפים, לא זוכים לתשומת לב, ופעם בשנה, הארגון מפרגן להם ומזמין אותם לקבל תעודת הוקרה ולהשתתף בחגיגה השנתית

תחרות מצטייני המחשוב תציין בשנה הבאה 25 שנה לקיומה. התחרות היא אחד הפרויקטים המרכזיים של קבוצת אנשים ומחשבים. היא נועדה לעודד מצוינות וחדשנות במחלקות ה-IT – אותה מצוינות שמייצרת את הפתרונות שמאפשרים לארגונים לממש את ליבת העסקים שלהם, ולמצב את עצמם בתחרות בשוק, במגזרים השונים. כך נוצרת מציאות מרתקת, שבה ארגונים מגישים לתחרות מספר רב של פרויקטים, כי בעיניהם, כולם מצטיינים.

עובדי ה-IT של הכללית, בראשות המנמ"ר, אבי עטיה, מקבלים את תואר אלוף האלופים בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור

השיא נשבר כאשר שירותי בריאות כללית קיבלה בטקס את תואר אלוף האלופים, לאחר שזכתה בלא פחות מ-50 פרויקטים. גם ארגונים אחרים, ממגזרים רבים ושונים במשק, זכו במספר לא קטן של פרויקטים. אבל מעבר לשמחת הזכייה, הטקס מאיר בכל שנה זרקור על פן חשוב מאוד – של תרבות ארגונית נכונה, שהיא אחת הסיבות להצלחה.

המנמ"רים של הארגונים הזוכים מקפידים להזמין לטקס את כל הצוותים שלהם, שעובדים איתם על אותם פרויקטים במשך כל השנה. אלה הם העובדים ה-"שקופים", שבדרך כלל לא נחשפים, לא זוכים לתשומת לב, ופעם בשנה, הארגון מפרגן להם ומזמין אותם לקבל תעודת הוקרה ולהשתתף בחגיגה השנתית, שהפכה להיות האירוע המרכזי של ענף ה-IT. ואם נשים את זה, בלית ברירה, בקונטקסט של הימים המתוחים שאנחנו מצויים בהם, החגיגה ביום א' אישרה (שוב) את העובדה שענף ה-IT הוא ענף יציב ותוסס, שממשיך לעבוד ולתרום לכלכלה כל השנה, בכל זמן ובכל מקום – בשגרה ובחירום.

להכשיר את דור העתיד של הבינה מלאכותית

דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שנערך השבוע, חשף מידע מעניין, שמשום מה הוסתר מתחת לרדאר: ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אמר כי החל משנת הלימודים הבאה, כל מוסדות הלימוד האקדמיים ילמדו את מקצוע הבינה המלאכותית לתואר ראשון – בין אם כמקצוע ראשי ובין אם בנוסף לתחום לימוד אחר. זוהי בשורה חשובה, כי היא מייצגת תפיסה חדשה בכל מה שקשור לבינה המלאכותית, שמטלטלת את כל השוק: הלימודים לא יתמקדו בתכנון כלי AI וכתיבת שפה – תחום שנלמד בחוגי מדעי המחשב, אלא יותר ביישום של ה-AI.

האם לימודי התואר הראשון בבינה מלאכותית יהיו מבוקשים? צילום: ג'מיני

לא מעט מחקרים אומרים שהבינה המלאכותית תהיה כלי שיסייע לעובדים בתחומים שונים ולא, כפי שחוששים לא מעטים, תחליף אותם. אבל כדי שהיא תסייע, יש צורך בעובדים מיומנים, שיכירו את ה-AI וידעו להשתמש בה. כבר עכשיו, עובדים שאין להם ידע בסיסי בשימוש ביישומים של בינה מלאכותית מתקשים להשתלב בחברות היי-טק, ולא רק, וזה ילך ויחמיר בשנים הקרובות. הכוונה היא לא לשאילתות או לייצור תמונה ב-ChatGPT, בג'מיני או בקלוד, אלא לדברים הרבה יותר מסובכים.

מבחינת מוסדות הלימוד, השילוב של תואר בבינה מלאכותית יאפשר להם לתת מענה לסטודנטים שרוצים ללמוד את התחום. שהרי הסטודנטים, וגם האקדמיה, מבינים שאנחנו צועדים לעולם שבו ה-AI תסייע לנו לעשות בערך את הכול טוב יותר.