בגלל הבינה המלאכותית: 2026 תהיה שנה מכרעת למנמ"רים

ה-AI תעמוד במרכז סדר היום של המנמ"רים גם בשנה הבאה, והאתגרים שהיא מביאה איתה רק ילכו ויתעצמו - כך חוזה חברת המחקר גרטנר ● האם הם מוכנים לכך?

הבינה של המנמ"רים תצטרך, גם בשנה הבאה, להתמודד עם הבינה המלאכותית.

חברת המחקר גרטנר חשפה בכנס האחרון שלה, שנערך לא מכבר, את המגמות החמות ביותר שיעסיקו את המנמ"רים ב-2026. כצפוי, גם בשנה הבאה, הבינה המלאכותית, הטכנולוגיות ש-"לידה" וההשלכות של כל זה יהיו גבוה בסדר היום של מנהלי מערכות המידע, וככל שזו תלך ותתפתח, כך היא תתפשט לתחומים ולמחלקות השונות בארגון – מה שיעשה את האתגר של המנמ"ר לגדול ומורכב יותר. כמו אחרים, גם בגרטנר חוזים שהבינה המלאכותית תהיה המנוע שמניע את התהליכים השונים בארגון.

לפי גרטנר, במרכז פעילות הבינה המלאכותית בארגונים בשנה הבאה ניתן למצוא פלטפורמות פיתוח מבוססות AI, מערכות מרובות סוכנים, אבטחה וסייבר מבוססי בינה מלאכותית ועוד.

בניגוד לרושם שנוצר, כאילו הבינה המלאכותית היא תחום בפני עצמו, המסר שהועבר באותו כנס היה שהטרנדים הנוספים של ה-IT – טרנספורמציה דיגיטלית, אוטומציה וייעול תהליכים, אבטחה וסייבר – לא הולכים לשום מקום, ולבינה המלאכותית יש ועוד תהיה השפעה על כולם.

בכנס הודגש המסר שלפיו הבינה המלאכותית היא לא אופציה, אלא כלי חיוני – או, יותר נכון, שורה של כלים חיוניים – עבור המנמ"רים והארגונים שלהם. מדובר במערכות, ובכלי עזר לבניית מערכות, שישרתו את הליבה העסקית של הארגון.

האנלסיטים של גרטנר מעריכים ש-2026 תהיה שנה מכרעת, שתחייב את המנמ"רים לתת עוד יותר את הדעת לבינה המלאכותית. הם חוזים שהמנמ"רים יפעלו ביחד כדי למקסם את התועלות מה-AI. מנהלי מערכות מידע שיפעלו במה שנשאר מהשנה הזאת ובשנה הבאה בהתאם למגמות, הקיימות והצפויות, יהיו בעמדה טובה יותר להתאים את האסטרטגיה הדיגיטלית של הארגון שלהם. יתרה מזאת, הם יוכלו להרחיב את הבינה המלאכותית בצורה מאובטחת ואחראית, ולנווט בכל מרחבי הרגולציה למיניהם.

מסר נוסף שעלה בכנס הוא שהכול קשור בהכול: שכל אחת מהמגמות בתחום הבינה המלאכותית קשורה במגמות האחרות, ואין אחת מהן שעומדת בפני עצמה. כך, למשל, כדי לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בצורה יעילה, שכוללת בינה מלאכותית, נדרשות פלטפורמה ותשתיות המתאימות לעידן ה-AI. זאת ועוד, בניית פלטפורמות פיתוח מבוססות בינה מלאכותית תאפשר עבודה יעילה, עם צוותים קטנים וגמישות מקסימלית.

מחשוב על וסוכני AI

כחלק מתהליך זה, גרטנר מייחסת חשיבות מכרעת למחשוב על מבוסס בינה מלאכותית. הוא מהווה פריצת דרך באימון מודלים ואנליטיקה, אבל דורש מדיניות של בקרה ותעדוף, מאחר שמדובר בתהליכים יקרים מאוד. מחשבי על בדרך כלל נמצאים בבעלות מדינות, ארגונים ציבוריים וחברות טק גדולות, והמנמ"רים הם בין הצרכנים של התוצרים שלהם.

סוכני ה-AI במרכז.

סוכני ה-AI במרכז. צילום: ShutterStock

אשר ליישום כלי בינה מלאכותית וניתובם לצרכים המתבקשים – מגמות אלה מתכתבות עם הטרנד החם של השנה בעולם ה-AI: מערכות מרובות סוכנים, שמאפשרות ביצוע משימות מורכבות, בעיקר כאלה שמבוססות על אוטומציה. זהו אחד התחומים היותר בולטים שעליהם מצביעים אנליסטים רבים, ולא רק בגרטנר. למעשה, זהו עולם בפני עצמו, שמייצר תהליכים שמשפיעים על כל רבדי הארגון. בין היתר, סוכני ה-AI חוסכים בכוח אדם (מה שמתבטא בגלי פיטורים שמבוצעים בזמן האחרון בחברות רבות), משפרים את השירות ומצמצמים את העלויות.

ויש גם את הבינה המלאכותית הפיזית, שמפעילה רובוטים, רחפנים וציוד חכם. כל אלה הם תוצרים של בינה מלאכותית (גם אם זה לא נקרא כך) שהיו קיימים עוד בטרם מהפכת ה-AI פרצה לחיינו. יישום כלי הבינה המלאכותית החדשים בהפעלתם משפר את הביצועים שלהם ומדייק אותם.

הצד השני של המטבע

אבל, למול כל אלה יש את הצד השני של המטבע – ממשל, אבטחה ואכיפה. הבינה המלאכותית מגבירה את האתגר של שמירה על האתיקה והמוניטין של הארגון, והגברת אמון המשתמשים בתוצרים של רכיביה.

אתגר מרכזי שהבינה המלאכותית מציבה לפתחם של ארגונים, גופי ביטחון וממשלות הוא אתגר הסייבר. הוא מאתגר את הארגונים ומחייב אותם לעבור לתפיסת עולם פרו-אקטיבית, במקום הגנה פסיבית. כאן מתווסף אתגר נוסף שקשור לאבטחה – שליטה על יישומי צד שלישי.

מנהלי מערכות מידע שיפעלו במה שנשאר מהשנה הזאת ובשנה הבאה בהתאם למגמות, הקיימות והצפויות, יהיו בעמדה טובה יותר להתאים את האסטרטגיה הדיגיטלית של הארגון שלהם. יתרה מזאת, הם יוכלו להרחיב את הבינה המלאכותית בצורה מאובטחת ואחראית, ולנווט בכל מרחבי הרגולציה למיניהם

ומה בישראל?

ישראל לא שונה בהיבט זה: גם אצלנו, הבינה המלאכותית יעמוד במרכז סדר היום של המנמ"רים והארגונים גם בשנה הבאה, וביתר שאת – וזה בא לידי ביטוי בכמה מפגשים שנערכו באחרונה במסגרת הפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים. לצד ההיבטים הטכנולוגיים, המנמ"רים דיברו במפגשים אלה על האתגרים שמעלות בפניהם הדרישות הגוברות של ההנהלות ליישם במהירות תהליכי בינה מלאכותית. זאת, על אף שהם מסבירים להנהלות שמדובר בתהליכים שאורכים זמן רב, יש להם חסמים לא מעטים, בעיקר רגולציה, והם מציבים אתגרים בכל הנוגע לניהול סיכונים.

נושאים אלה ואחרים יעלו לדיון בוועידה השנתית Top Summit של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-16 בנובמבר. בוועידה זו ישתתפו מנכ"לים בכירים בענף, מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות ממגזרים שונים. את הכנס יפתחו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ויזהר שי, יזם היי-טק, פעיל חברתי ולשעבר שר המדע והטכנולוגיה.

לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים