כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על הלמידה האקדמית?

התלונה העיקרית בתחום החינוך על הבינה המלאכותית היא שתלמידי תיכון, ובוודאי סטודנטים, שמשתמשים ב-GenAI כדי לכתוב עבודות לא חווים את תהליך הלמידה בעצמם, אלא פשוט נותנים לה לעשות את העבודה בשבילם. אבל, האם בינה מלאכותית היא אכן השפעה רעה על הלמידה האקדמית? סדרת מחקרים – או, אם תרצו, מחקר בן כמה שלבים – שנערכת בימים אלה בכמה מוסדות אקדמיים בישראל מנסה להבין איך הבינה המלאכותית משפיעה על הלמידה והאם ניתן לרתום אותה לטובת הלימוד.

המחקר, שנערך על ידי ד"ר דיצה ביימל, ד"ר רינה צביאל-גירשין וד"ר נדב וולוך מהפקולטה להנדסה במרכז האקדמי רופין, ועל ידי ד"ר מיטל אמזלג מהפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT – המרכז הטכנולוגי חולון, בודק את ההשפעות של שימוש בבינה מלאכותית על הליכי למידה סטודנטיאליים. בשלב הראשון של המחקר, שנערך בשנה שעברה, התנסו הסטודנטים בשיעור למידה עצמית בעזרת ChatGPT, ואילו קבוצת הביקורת הייתה כיתה אחרת, שלמדה את אותו הנושא בהוראה רגילה, פרונטלית. בסוף השיעור נערך בוחן ידע בן שש שאלות אמריקאיות ונבדקו ההבדלים באיכות התשובות בין הסטודנטים שהסתייעו בצ'טבוט לאלה שלא, והתקבל משוב מהסטודנטים על חוויית הלמידה. ד"ר ביימל מספרת בחיוך שזה היה קצת מעליב, כי הסטודנטים אמרו שהיה להם יותר כיף ללמוד בעזרת הבינה המלאכותית מאשר איתה, כמרצה.

מסקנת המחקר הייתה שאין הבדל מובהק באיכות הלמידה בין למידה עם מרצה בשר ודם ובין היותו של ChatGPT המורה.

לא כל מסקנות המחקרים התקבלו, אבל יש מסקנה אחת שכן ניתן לכתוב כבר עכשיו: שמערכת החינוך האקדמית תצטרך לחשוב מה עושים עם הבינה המלאכותית והשפעותיה על הליכי הלמידה

"מה שראינו שם בעצם זה שהסטודנטים רוצים את שני העולמות", אמרה ד"ר ביימל. "הם רוצים גם את היכולת, הגמישות והמשוב המיידי שמספקת ה-AI, ומהצד השני גם את הנוכחות האנושית, את המרצה, מישהו שנותן דברים אחרים, שהמכונה לא נותנת. הם נעים, בצורה קובטית, בין המכונה לגורם האנושי", ציינה החוקרת.

עד כמה ה-AI יכולה לעזור בבחינות?

ד"ר דיצה ביימל. צילום: לכידת מסך

המחקר השני, שנכתב בימים אלה, בדק את יכולת השימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר בבחינות, עם מה שנקרא "חומר פתוח". הפעם, החוקרות ניתחו את אינטראקציית השיחות (שאילתות, פרומפטים) של הסטודנטים עם ה-AI, ומצאו כמה דפוסי שימוש: יש סטודנטים שפשוט לקחו את התשובה שנתנה להם הבינה המלאכותית והדביקו בטופס המבחן, שהיה בפורמט דיגיטלי. בנוסף, יש סטודנטים שניהלו שיחת משוב עם ה-AI, אתגרו ותיקנו אותה מתוך הידע שלהם (כלומר, הטילו ספק בפלט המקורי), ובסופו של דבר כתבו תשובות בעצמם. מנגד, היו כאלה שלא השתמשו בה כלל.

מבחינת חלוקת הכלים, דפוסי השימוש של בינה מלאכותית בעולם האמיתי מחלחלים גם לעולם האקדמי: אם במחקר הראשון היה רוב מוחלט ל-ChatGPT, בזה השני הייתה נוכחות גם לג'מיני ככלי מועדף, וגם ל-"מורה" מפתיע – גרוק של xAI מבית היוצר של אילון מאסק.

השפעת הבינה המלאכותית על למידה ודינמיקה קבוצתיות

החלק השלישי במחקר, שמתקיים ממש בימים אלה, הוא השפעת הבינה המלאכותית על למידה ודינמיקה קבוצתיות. הסטודנטים הנחקרים מקבלים מטלה לעבודה קבוצתית, כאשר בשבוע אחד נאסר עליהם לעשות שימוש בכלים מקוונים, ובשבוע השני הם מקבלים מטלה דומה או אף זהה, כאשר הפעם מותר להם לעשות שימוש בבינה מלאכותית, כקבוצה. החוקרות בוחנות את הדינמיקה והאם הבינה המלאכותית משפיעה על הליך הלמידה בקבוצה.

בסיום השיחה, ד"ר ביימל איננה אשת בשורות, גם בשל השפעות המלחמה על הסטודנט הישראלי. סטודנטים רבים ששירתו ימים רבים במילואים לא חוו כלל למידה בכיתה ונאלצו ללמוד בעצמם מהרצאות מוקלטות. בשילוב השפעות הבינה המלאכותית, ד"ר ביימל ציינה שרואים ירידה בציונים, והיא מסכימה עם הקביעה שה-AI יוצרת אצל הסטודנטים סוג של קהות מחשבה.

לא כל מסקנות המחקרים התקבלו, אבל יש מסקנה אחת שכן ניתן לכתוב כבר עכשיו: שמערכת החינוך האקדמית תצטרך לחשוב מה עושים עם הבינה המלאכותית והשפעותיה על הליכי הלמידה.