יש גבול

אחרי שבועיים של התבוססות בעיסה שנרקחה באתר המודעות זה וזה, יצא באמצע השבוע המרצע מן השק. מסתבר, כי כלל לא היו דברים מעולם – פיברוק כמעט חסר תקדים. תקציר האירועים: באתר הופיע מודעה של אדם שכונה מיכה, שכביכול ביקש למכור אחת מכליותיו בשל מצבו הכלכלי הרעוע. מכאן החל להתגלגל כדור שלג שהלך וצבר נפח, עד שנתגלה, כי הכל עורבא פרח. בעקבות זאת, נדרשו לפרשה בלוגרים, גולשים, אנשי דת, חוקרי משטרה ואפילו פוליטיקאים.

פרסום המודעה הכוזבת לווה בצעדים מקבילים שהעצימו עד למאוד את הפרשה. כך, למשל, ראיון עם מציע הכליה, שלא היה ולא נברא, התפרסם במקומון זמן חיפה. מנהלת האתר התראיינה ברדיו. התפרסמו צילומים של פשקווילים (עלוני הקיר המפורסמים של העדה החרדית), כאשר הגבול בין אלה האמיתיים ואלה הווירטואליים המזויפים, היטשטש עד לבלי הכר. השיא ללא כל ספק היה בתלונה שהגישה מנכ"לית האתר, אורית אורן, למשטרה. העילה הייתה איומים שהופנו לכאורה כנגד האתר האמיץ.

על פי התלונה, על קיר משרדי האתר רוססה הכתובת: "תורידו את המודעה חלאות". כמו כן, על מכוניתה של המנהלת, נשפכו מעיים ושלל אברים פנימיים בתוספת דם. הטענה הייתה שגם גלגלי המכונית נוקבו. כל אלה ציירו תגובה אלימה ומפחידה. האתר שכאילו הותקף הוציא חיש מהר הודעה מודפסת שנמסרה לגורמים רבים – גדולים כקטנים. כך, מיד קיבלו צילומי הכתובת המאיימת והמכונית המעוטרת בכל הטוב שתואר, הד גדול ביותר ויותר כלים במדיה.

על כל בר דעת היה לחשוד כי משהו כאן לא תקין. ההודעה שעלתה בכמה מקומות, כמו למשל באתר הקריאייטיב מזבלה, נפתחה בפסקה ארוכה המתהדרת בכך שמדובר באתר המודעות השלישי בגודלו בארץ ובהסבר על עקרונות פעולתו. זה לא מה שהיית מצפה למצוא בדיווח נרגש על מה שנראה על פניו כאיום פיזי על אנשים. לפרטים נוספים הופנו המעוניינים אל המנכ"לית וכן אל גיא כהן – מנכ"ל קבוצת גלובל  נטוורקינג, הבעלים. עם זאת, החשדות שהלכו ונצברו מתחילת הפרשה, לא הפריעו למחול השדים הנמשך.

גורמים דתיים התקוממו נגד האפשרות שתתבצע מכירת איברים ועוד בדרך שכזאת. הם גם כעסו על החשד שלכאורה נפל עליהם, כמקור התגובה האלימה. באתר עצומה הזדרזו לפתוח החתמה כנגד מכירת האברים ברשת וצברו למעלה מארבעת אלפים חתימות. באתרים כמו פרש התנהלו חילופי דברים ערים. שם, דרך אגב, עלו והתרבו החשדות כבר בשלב מוקדם. על העגלה מיהרו ועלו כמובן גם כמה מנבחרי העם. לנציגים אחדים בכנסת היה מה להגיד בנושא. התבלט בניהם ח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו.

אז התפוצץ הבלון. מסתבר שהכל מזויף – מהמודעה, דרך הראיונות ועד הכתובות וזיהום הרכב בחומרים מגעילים ומפחידים. חשיפת התרגיל כשלעצמה, זכתה גם היא לכיסוי גדול, כולל ברשתות טלוויזיה ארציות. חלק ניכר מהמהלכים בוצע בידי אותה אורית אורן – חלקים אחרים בידי דורשי טובתה. לכאורה המטרה הושגה: נוצר באזז גדול מאד סביב החברה שהיא מנהלת. מדבריה ניתן ללמוד, כי היא איננה רואה פסול במעשה כולו. יש כאן, על פי ראייתה, תרגיל של שיווק גרילה מוצלח. לדעתה אף אחד לא נפגע.

לעניות דעתי, מדובר בתפישה מעוותת של המותר והאסור. אני מחשיב עצמי לבעל דעות קיצוניות למדי בעד החירות ברשת, אולם בכדי שחירות תתקיים, יש לשים לה גבולות וסייגים. מכירת אברים הנה עבירה. פרסום המציע כליה, הנו לכן אסור. אני מעריך כל מי שמקדש את זכותו להלחם בחוק זה או אחר, אם ילך לכלא על שהפר את החוק. אי אפשר גם לקבל את הטענה, שלכאורה הכל בדיה ולכן אין פה עבירה. האם טענה שכזאת תעמוד למי שיפרסם שירותי מין ולאחר מכן ינסה להתחמק בתואנה שהתבדח.

טכנולוגיה, גם זו המעתירה יתרונות, טומנת בחובה גם נקודות חולשה וחסרונות. זה נכון מאוד גם באשר לטכנולוגית האינטרנט המובילה. בצד כרי הדשא הנפלאים, המציעים אפשרויות חיוביות שמספרן רב ממנות, שוכנות גם מדמנות. שם ברפש מתגוללים טיפוסים שמוכנים גם לחצות גבולות, אפילו של החוק. יש בכך סכנה רבה הואיל והטכנולוגיה מעצימה את הנזק האפשרי. חלק מפורעי החוק, כלל לא מבינים את הבעיה. יש להרתיעם ולמגרם, למען לא נאלץ להתמודד עם נחשולי ענק עכורים.

בשנות ה-90', טבעו ג'י קונרד לוינסון וצ'רלס רובין את המונח "שיווק גרילה" בהקשר לאינטרנט. הם התכוונו לניצול יכולות האינטרנט להגיע אל מירב האנשים, באמצעות תקציב דל ורעיונות יצירתיים. ליצור הד תקשורתי ברשת ומחוצה לה, תוך עקיפה של הישויות הממוסדות ובעלות האמצעים. ניצול הגדלת התהודה, בעזרת האמצעים הטכנולוגיים והגולשים ההולכים ומתרבים. אולם לכל אלה אין קשר כלשהו עם עקיפת החוק. הרי לא עסקינן בטרור רישתי.

אתר זה וזה עלה במתכונתו הנוכחית בשנה שעברה. הוא בעצם ממשיך דרכו של האתר לוחות שהוקם בשנת 2006. האתר מנסה, באמצעות יכולות טכנולוגיות, לגרוף גולשים שיקבלו אצלו תוצאות של מודעות בנושאים מבוקשים, הנכללות בכלל אתרי המודעות הגדולים. במקום לגלוש בכל אתר בנפרד, אפשר לקבל כאן הכל ביחד. התוצאות מלוקטות מאתרים כגון יד2, WINWIN, הומלס, לוח העיר ועוד. הוא עוסק בינתיים בעיקר בתחומי רכב, נדל"ן וחפצים יד שנייה.

בבדיקה שנערכה השבוע באמצעות כלי מדידה מקובלים, ליקטתי נתונים מעודכנים אודות האתר. על פי אתר המדידות אלקסה, מדובר באתר שהם מדרגים במקום 921 בישראל. ההשוואה לאתרי מודעות אחרים מעמידה אותו, על פי הכלי האמור, בענף המודעות, במיקום מתחת לשלישי לו הם מנסים לטעון. הממצאים שם גם מדברים על ירידה בגישות של 8% בחודש האחרון ו-39% ברבעון האחרון. כל אלה אולי מסבירים את הצורך ליצור תנופה מחודשת, אך בוודאי אינם מצדיקים את הדרך.

הרעיון שעומד בבסיסו של האתר, נראה לי נכון. קלות הדעת שאפיינה את המהלכים האחרונים, איננה נסבלת לדעתי. פרובוקציה, הטלת חשדות, התססה, החשדת ציבור שידו לא הייתה במעל, הטרדת המשטרה, עבירה על החוק ועוד. אני סבור כי החברה השליכה בומרנג, שיפגע בה עצמה במהירות. מי ירצה להתעסק עם אתר מסחרי שאיננו מוכיח אחריות, רצינות ומהימנות? יש לקוות שהאתר יפיק הלקחים המתבקשים ויפנה מרצו וכישרונותיו לאפיקים חיוביים.