נשים ומחשבים: לירון הכהן, אוטודסק

מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: לירון הכהן, מנהלת הנדסה באוטודסק

לירון הכהן, מנהלת הנדסה באוטודסק

שם ותפקיד: לירון הכהן, מנהלת הנדסה באוטודסק. 

תפקידים קודמים: בשבע השנים האחרונות ניהלתי צוותי פיתוח בחברות סטארט-אפ קטנות: ניהלתי צוות מפתחים בחברת Tailor Brands במשך כתשעה חודשים ולפני כן ניהלתי צוות פיתוח בחברת Biodata במשך כשש שנים.
אך את הקריירה שלי כמתכנתת התחלתי לפני כ-20 שנה, התחלתי כמפתחת Javascript בחברה בשם LabPixies (שלאחר עזיבתי נרכשה על ידי גוגל) שפיתחה מגוון תוספים ומשחקים על פלטפורמות web שכבר לא קיימות כגון Orkut, iGoogle ו Hi5 משם המשכתי למגוון חברות פרסום ושיווק כמפתחת web בשימוש בשפות כגון PHP, Javascript, HTML, SCSS. לאחר מכן, הגעתי לחברת Biodata, המפתחת כלי לניהול מעבדות ביולוגיות, כימיות ופיזיקאליות שם עיקר הפיתוח היה ב-Ruby On Rails וAngular, הצטרפתי לחברה כמפתחת החמישית, ולאחר כחמש שנים קודמתי לניהול צוות ה-Backend שעסק בניהול ה-DB, שיפור יכולות ומהירות השליפה ממנו, שיפור הממשקים מול שרת החיפוש elasticsearch ועוד. לאחר כחמש נשים נוספות עברתי לחברת 'Tailor Brands שמפתחת פלטפורמה לתמיכה בחברות קטנות עד בינוניות בכל הנוגע לשיווק ופרסום המוצרים שלהם. לטיילור ברנדס הצטרפתי כמנהלת צוות פיתוח במבנה של squads/pods לצד שלושה מנהלי צוותים נוספים, יחד הובלנו את הצוותים לפיתוח בסביבה מרובת שרתים ושפות פיתוח על מנת לספק יכולות חדשניות ללקוחות החברה, מייצור אוטומטי של לוגו ומיתוג לחברה, תוך מכירת מוצרים ממותגים ועד לרישום החברות כעוסק מוכר במדינת המקור.

השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון במדעי המחשב במכללה האקדמית ת״א-יפו. שירות מלא + תקופת קבע קצרה ביחידת הלוויינות של חיל המודיעין.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?

מאז שאבא שלי הביא הביתה את המחשב הראשון אלינו ו"כיסה אותו לישו" בכיסוי ייעודי, הוקסמתי מהמכונה הזו ומהיכולות שלה. עוד בתקופת התיכון רשמו אותי הוריי לחוג מחשבים (בזמנו לא למדו מחשבים כחלק מתוכנית הלימודים), שבו פיתחנו משחקים עם אקסל ולמדנו תכנות בפסקל. עצם היכולת ״לומר״ למחשב פקודות לביצוע ולראות אותן מתממשות, הדליק אצלי מיליון נורות יצירתיות והתלהבות ממה שאפשר לייצר עם המכונה הזו. בנוסף, כמו רוב הילדים נהניתי מאוד מלשחק במגוון משחקי המחשב של אותה התקופה ובהמשך היכולת לתקשר עם אנשים ברחבי העולם ב ICQ, והיכולת לגלות על העולם מהחדר הפרטי שלי בישראל הוסיפה לרעב שלי לגלות מה ניתן לייצר עם הטכנולוגיות הקיימות ואילו עוד מחכות להתגלות ולהיבנות.

בילדותי, התעניינתי מאוד גם בהנדסה גנטית, אספתי מאמרים שהתפרסמו בעיתונים על החידושים האחרונים בתחום, ישבתי שעות בספרייה בחיפוש אחר מה אצטרך ללמוד על מנת להשתתף בעשייה המעניינת הזו. כשהגיע היום ללכת לבחור את מוסד הלימודים בו אלמד ביוטכנולוגיה, גיליתי שחלק מהעבודה של חוקר גנטי תהיה להתחיל ניסוי היום, ולגלות את תוצאותיו עוד מספר שנים לאחריו – זה לא התיישר עם הרצון לקבלת אשרור מיידי למעשיי, כך שזנחתי את הכיוון הזה וחזרתי למה שהניע אותי מהילדות וזה הפיתוח. כך מצאתי עצמי לומדת לתואר הראשון במדעי המחשב שלקח לי ארבע שנים במקום שלוש שנים, מכיוון שעבדתי תוך כדי התואר במגוון עבודות סטודנטים בתחום כמו application HD member בחברת צ'ק פוינט וsystem admin- בלילות בחברת וואלה ועוד.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?

אני חושבת שייתכן וקיימת קיום מעט אפליה נגד נשים בתעשיית ההי-טק, על אף שאני לא חוויתי אותה ממקור ראשון, המצב השתפר מאוד בעשור האחרון ואנחנו רואים עוד ועוד נשים מצטרפות לתעשייה ואף מובילות בתפקידים ניהוליים, מובילים, בכירים ואפילו יזמיים בתעשייה וזה מעודד ומשמח. העניין הוא שנקודת ההתחלה של הנשים הייתה לא טובה, זה התחיל בחוג בתיכון שהייתי הבת היחידה בין כל בני הכיתה שהיו בחוג, המשיך לתואר הראשון בו רק 20 אחוז מיושבי הכיתה היו נשים, וכלה בחברות ההייטק שהוקמו באותה התקופה שהיו מנוהלות כמעט בצורה אבסולוטית על ידי גברים. אני מניחה שהחשיבה המנחה את הנערות או הנשים שבחרו לא להיכנס לתחום (בהנחה שניתנה להן זכות הבחירה), היא שהעבודה הזו אינה מתחשבת בשילוב החיים האישיים כמו ילודה ותחזוק משק הבית, אשר במשך שנים רבות היו נחשבות כנחלתן הבלעדית של הנשים. בואו לא נשלה את עצמנו, עדיין אני האחראית על משק הבית, חינוך הילדים והיחידה שנשאה אותם ברחמי, אך בעלי שותף פעיל מאוד לכל הדברים הללו (חוץ מההריון כמובן :) ). היקף התמיכה של הסביבה של אותן נשים מהווה נתון קריטי לבחירה שלהן להיכנס לתחום ולהילחם על מקומן בתעשייה, ללא תמיכה מהבית, הדבר נעשה קשה יותר. במקרה שלי התמיכה מהבית היא כל כך גבוהה שהיא דוחפת אותי מעלה בקריירה ומעודדת אותי לחשוב כיצד אוכל לכבוש פסגות נוספות.

עוזר גם מאוד להצטרף למקום עבודה המאפשר גמישות בעבודה ומתן הזדמנויות שווה לכל העובדים, זו אחת הסיבות שבחרתי להצטרף לאוטודסק. באוטודסק ישנה גמישות מלאה בשעות העבודה ובמקום ממנו אני בוחרת לעבוד, כך שיוצא שבימים בהם אני מוציאה את הילדים מהמסגרות, אני מעדיפה להישאר לעבוד מהבית ולחסוך את הנסיעה למשרד ובימים אלה ההספק שלי נהיה גבוה יותר מהימים בהם אני בוחרת להגיע למשרד ולעבוד באותו הספייס עם הקולגות שלי. מכיוון שאני מנהלת צוות ועובדת עם צוותים הממוקמים בכל רחבי העולם, יוצא לא מעט שהעבודה שלי מתבצעת בשעות הערב ועל כן אני מעבירה את המשימות האישיות שלי כמו ספורט, קניות, וניהול משק הבית לאמצע או תחילת היום וכך מאזנת בין הבית לעבודה. מלבד הגמישות בעבודה, יוצא לי לעבוד לצד נשים וגברים מקצוענים ומרשימים, ויוצא שמכל אחד מהם אני לומדת דברים חדשים. לדוגמא, המנהלת שלי במקום העבודה, היא אישה משכילה, מאורגנת, מחושבת ומתחשבת, אמביציוזית וכישרונית וממש מודל לחיקוי עבורי, אני מרגישה שאני לומדת ממנה המון. לצידי עובדות נשים מרשימות לא פחות ויחד אנו עוזרות ומעצימות אחת את השנייה להשיג פסגות נוספות בקריירה שלנו.

אני חושבת שעוד תרם לשיפור הנוכחות הנשית בתעשייה הינם עמותות שונות שמקדמות ומעודדות נשים להוכנס לתחום ולשגשג בו. אני יכולה לשתף שבעבר התנדבתי כמנחה במיזם שנקרא "rails girls", המעודד נערות בגיל התיכון מכל המגזרים, להגיע למפגש בן יומיים, במהלכו הן בונות אתר מאפס באמצעות פיתוח ב-ruby on rails וכך מעודד אותן לשקול לימודי מדעי המחשב ולהיכנס לתחום. כמו כן, אני השתתפתי ומשתתפת במספר מפגשים המעודדים נשים להרצות בכנסים, ללמוד שפות תכנות חדשות ולשכלל את יכולות הניהול שלהן. כל אלה תורמים לשינוי הסטטיסטיקה של מספר הנשים והגברים בתחום ההיי-טק בכלל ובניהול בתחום בפרט.

האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה?

למזלי לא נתקלתי באופן אישי באפליה, או לפחות אני לא מודעת אליה. בחברות בהן עבדתי בעשור האחרון עבדו לצידי נשים נהדרות ואחוז הנשים והגברים בחברות היה כמעט זהה, יחד עם זאת תמיד בראש החברה עמד גבר או מספר גברים ולא אישה, בנוסף אני מרגישה שעשיתי התאמות וגם ויתורים בחיי האישיים על מנת להשתלב בעולם הזה, התאמות שלא כולן יכולות לעשות. בנוסף, העובדה שכחלק מהסטנדרט כיום, צריך לרוב להישאר במשרד עד שעות מאוחרות מספר ימים בשבוע, עשוי להיחשב כוויתור על הילדים והבית. נשים רבות, בוחרות שלא לעשות את הוויתור הזה. אני מקווה שבעולם מתוקן ומחוסר אפליה מגדרית, עבודה בכל שעה שהיא על מנת להשיג מטרה (לא סתם בשביל לא להיות בבית) יהיה נחשב כהשקעה בקריירה של שני המינים ולא ויתור של מי מהם.

ההתקדמות שלי בקריירה מפיתוח לניהול מבוסס על ניסיון, התמדה ויכולות שפיתחתי עם השנים, אך גם תמיכה מהבית לכך שמה שהשאר יכולים – גם אני יכולה, אם רק אעז לנסות. אני מאמינה גדולה שעל מנת להגיע להישגים ולפסגות שאני גאה בהן, יש להשקיע רבות ולנצל הזדמנויות שנקרות בדרכי. אני מקווה שהזדמנויות נוספות ייקרו בדרכי ובדרכן של חברותיי הנשים.

 

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים