לפיד דיבר על הצורך במיליון עובדים בהיי-טק – עכשיו שיתחיל לממש

ראש הממשלה החדש, יאיר לפיד, נכנס לתפקידו כשההיי-טק במשבר מסוים, והצורך בהשגת היעד שלו למספר העובדים נחוץ יותר מתמיד ● יש לו מה לעשות כדי לפעול להשגתו, גם בממשלת מעבר

ראש הממשלה, יאיר לפיד.

זהו, זה נגמר. הקיץ הקץ על ממשלת נפתלי בנט, הכנסת ה-24 התפזרה ויאיר לפיד יחליף את מקומו החל מהלילה (ה') בחצות. בניגוד לאחרים בפוליטיקה הישראלית, בנט ולפיד מקיימים את ההסכם ביניהם.

בנט הוא סטארט-אפיסט בנשמה, וככה נראית הקריירה הפוליטית שלו: הוא נכנס לפוליטיקה הישראלית וכבש אותה בסערה, עם 12 מנדטים לבית היהודי שבראשותו ב-"מכה הראשונה" ב-2013. כמה שנים אחרי שעושה את אותה המכה, שבעקבותיה הוא היה שר הכלכלה (מי זוכר?) ולאחר מכן שר החינוך, הוא נכשל, כמו יותר מ-90% מהסטארט-אפיסטים: מפלגת הישראלים או הימין החדש או ימינה – מי זוכר איך היא נקראה אז? הוא הקים הרבה מפלגות – לא עברה את אחוז החסימה, באחת ממערכות הבחירות, שגם כאן מי זוכר איזו היא הייתה, כי היו כל כך הרבה.

בהמשך, המזל שיחק לבנט, משום שרצה בנימין נתניהו (והגורל) והייתה עוד מערכת בחירות, רביעית במספר, והוא הקים עוד סטארט-אפ, שהיה מוביל בשוק למשך שנה וטיפה: הוא עמד בראש ממשלה חדשה, כאשר את החלק הדומיננטי בהקמתה לקח הפאונדר השני שלה, לפיד. בנט הקים ממשלה שגם היא נראתה קצת כמו סטארט-אפ – חדשנית ודי רעננה אחרי 12 שנות שלטון נתניהו, אבל, לפחות בתחילתה, היא הייתה יותר ברמת הרעיון ולא ממש ידעה ל-מה היא נכנסת. על אף שהיו בה שותפים בעלי ניסיון כמו בני גנץ, גדעון סער ואביגדור ליברמן. ולאחר ההצלחה – או, אם תרצו – ההנפקה, בא הכישלון, בדמות ירידה דרסטית במניות של הממשלה, עד שהיא התפרקה. גם בגלל חוסר אמון בחלק נרחב בציבור וגם בגלל ריבים בין השותפים.

היי-טקיסט, אבל לא עשה למען ההיי-טק הרבה יותר מאשר נתניהו. ראש הממשלה היוצא - והחליפי, נפתלי בנט.

היי-טקיסט, אבל לא עשה למען ההיי-טק הרבה יותר מאשר נתניהו. ראש הממשלה היוצא – והחליפי, נפתלי בנט. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר (ארכיון)

בנט הוא היי-טקיסט בנשמה, אבל הממשלה שלו לא עסקה בהיי-טק הרבה יותר מהממשלות הקודמות, של נתניהו, שלא היה היי-טקיסט מימיו. המקים במשותף של סאיוטה, הבכיר לשעבר של RSA והמנכ"ל לשעבר של סולוטו הציב יעד: הבאת מספר העובדים בהיי-טק הישראלי ל-15% מכלל המועסקים במשק עד 2026, לעומת 10.5% ב-2020. אז נכון, אנחנו באמצע 2022 ויש עוד 4.5 שנים למימוש היעד, בהנחה שהממשלות הבאות ידבקו בו, אבל שנה היא מספיק זמן למדידה של יעד ביניים. ובכן, לפי הנתונים של הממשלה עצמה, חלקם של השכירים בהיי-טק ב-2021 עמד על 11.1% – עלייה של כמעט 6%. אין כלל ביטחון שזה יימשך בשנה הנוכחית, שבה היו אמנם לא מעט גיוסי עובדים בתחילתה, אבל החודשים האחרונים מאופיינים בהקפאת גיוסים ובחברות מסוימות אף בפיטורים. ובכל זאת, אם נישאר עם הנתון הזה נראה שזה בהחלט יעד ריאלי: באם תימשך העלייה באותו הקצב, השנה יהיה שיעור המועסקים בהיי-טק מקרב כלל העובדים במשק 11.76%, ב-2023 הוא יעמוד על 12.47%, ב-2024 – על 13.22%, ב-2015 הוא יגיע לכ-14% וב-2016 – ל-14.8%. זה נושק ליעד של בנט. אבל זה תלוי, כאמור, בכך שהשנה הנוכחית לא תשפיע יותר מדי לרעה, ושהמגמה תימשך גם בשנים הבאות – מה שכלל לא בטוח.

היעד היומרני של לפיד

לראש הממשלה החדש, לפיד, יש יעד משלו, קצת שונה מזה של בנט: להגדיל את מספר המועסקים בהיי-טק הישראלי למיליון איש. הוא לא הגדיר מועד יעד, אבל בהתחשב בעובדה שב-2011 עמד הנתון על 385 אלף, ואם נישאר עם ההנחה של עלייה שנתית של כ-6%, הוא יעבור את החצי מיליון רק בסיומה של 2026. כלומר, הרף של מחצית מהיעד של לפיד ייחצה רק בעוד 4.5 שנים. ובמילים אחרות, ספק אם היעד של לפיד יושג בעשור הנוכחי.

ובכל זאת, גם אם מספר המועסקים בהיי-טק לא יגיע למיליון, יש להגדיל את המספר הנוכחי. לא חסרות סיבות לכך, והנה העיקריות שבהן: המחסור הכרוני בעובדים בענף, שצריך לגשר עליו או לפחות לצמצם אותו; אם יהיו יותר עובדים בהיי-טק מאוכלוסיות שכיום מודרות ממנו, כגון ערבים, חרדים, תושבי פריפריה ויוצאי אתיופיה, ניתן יהיה לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים; והעובדה שהטכנולוגיה לא יכולה עדיין לבצע את כל התפקידים, וגם בתעשייה הטכנולוגית נדרש כוח אדם לביצועם – מה שיכול להניב יותר מוצרים ויותר טובים, וכתוצאה מכך להגדיל את חלקו של ההיי-טק בייצוא. ובכלל, זה יעשה טוב למשק – גם לפיד יודע את זה.

לפיד והשרים נמצאים בקמפיין בחירות. יש לקוות שהראש שלהם לא יהיה יותר מדי בו וכן יהיה מספיק בניהול המדינה גם בתקופה זאת, כולל בכל מה שקשור לתעשיית ההיי-טק

מה לפיד יכול לעשות – גם בממשלת מעבר

לפיד נכנס לתפקיד ראש ממשלת מעבר וככזה, הוא לא יכול לעשות הרבה – גם בגלל החוק וגם מאחר שמדובר בממשלה לכמה חודשים (מה שאצלנו אמנם לא כל כך בטוח, לאור ממשלות המעבר שידענו בתקופה האחרונה האחת אחרי השנייה, אבל זה מה שצריך להיות). ברם, גם בממשלה קצרת מועד שכזו יש דברים שאפשר לעשות. בעיקר לוודא שתוכניות שכבר קיימות להעלאת מספר המועסקים בהיי-טק יוסיפו להתקיים ויועברו אליהן התקציבים הדרושים (אלה מהם שאפשריים במקרה של ממשלת מעבר), וגם "לנצח" על ה-"תזמורת" הזאת, לנהל אותה מלמעלה. לא להפריע לשרים, אבל גם לבדוק שהם עושים את תפקידיהם ושהדברים קורים למרות הסחרור הפוליטי.

צריכים לשים כאן כוכבית: לפיד והשרים בממשלתו-ממשלתנו, כולל אורית פרקש הכהן, שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה, ושאר השרים הרלוונטיים להיי-טק – נמצאים בקמפיין בחירות, כמו עמיתיהם באופוזיציה. יש להם בחירות ב-1 בנובמבר, ולמיעוטם יש גם פריימריז (בעיקר למרב מיכאלי ולניצן הורוביץ, שעומדים בראש משרדי התחבורה והבריאות, וכתוצאה מזה אחראים גם על תחומי התחבורה החכמה והבריאות הדיגיטלית). יש לקוות שהראש שלהם לא יהיה יותר מדי בקמפיין וכן יהיה מספיק בניהול המדינה גם בתקופה זאת, כולל בכל מה שקשור לתעשיית ההיי-טק.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים