שנה לממשלה: מה תוכנן ומה בוצע בתחום ההיי-טק?

בימים אלו מציינים שנה להקמת הממשלה הנוכחית, בהובלת נפתלי בנט. בין אם זו תהיה השנה הראשונה או האחרונה שלה, יש מקום לבדוק מה היו התוכניות המקוריות, מה נעשה בתחום היי-טק ומה צפוי להיעשות בעתיד.

בקווי היסוד של הממשלה שהוקמה ביוני 2022, סעיף 3, נאמר כי היא תציג, כיעד לאומי, הגדלת שיעור המועסקים בהיי-טק ל-15 אחוז עד שנת 2026. ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, התבטא זמן קצר לאחר מכן באחד מהראיונות לתקשורת, שהיעד הלאומי של מדינת ישראל הוא מיליון עובדים בהיי-טק.

קווי היסוד פירטו גם באילו תחומים המדינה שואפת להרחיב את התעסוקה בתעשיה הטכנולוגית: בריאות דיגיטלית, בינה מלאכותית, מיחשוב קוונטי, אגרוטק, ופודטק. כמו כן צויין כי הממשלה תעשה לקידום החינוך במקצועות הטכנולוגיות וסיבסוד הכשרה מקצועית, כאשר מטרת העל היא הגדלת מקורות התעסוקה.

העברת רשות החדשנות והקמת מערך הדיגיטל

הצעד הראשון היה שינוי במבנה עבודת משרדי הממשלה. העברת זרוע רשות החדשנות, שהייתה עד כה תחת משרד הכלכלה למשרד המדע והחדשנות. המעבר לווה בחששות מסויימים שהועלו על ידי ראשי ההיי-טק, זאת לאחר שבהתכתבויות הראשוניות הובן כי לשרת המדע הייתה כוונה לפגוע בעצמאותה של הרשות, שהיא למעשה תולדה של לשכת המדען הראשי, שנחשב ליועץ עצמאי לממשלה בנושא טכנולוגיה, ובאופן מסורתי ישב במשרד הכלכלה – אבל נהנה ממעמד על.

לאחר בירור וכמה פרסומים בתקשורת, נוסח מסמך הבהרות חדש, שבו צויין כי הרשות תמשיך להיות עצמאית, אבל תעבוד עם שרת המדע והחדשנות.

עדיין מוקדם לקבוע האם המעבר הזה הצדיק את עצמו. הן ברשות והן במשרד המדע מציינים כי שיתוף הפעולה עובד יפה, מנכ"לית המשרד, הילה חדד-חמלניק, עומדת בקשר איתם ומקבלת החלטות בהתאם. 

במקביל יצא לפועל שינוי ארגוני שהחל בגרסה קצת שונה בממשלה הקודמת, והוא הקמת מערך הדיגיטל הלאומי, שהיה בממשלה הקודמת משרד עצמאי ועתה הוכפף למשרד הכלכלה. בראש המערך נבחרה לעמוד שירה לב עמי והיא עוסקת בימים אלו במבנה הגוף החדש, איושו וקביעת האסטרטגיה.

איך ממשלת בנט מטפלת בו? ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה. צילום: BigStock

ועדת משנה לנושא ההיי-טק 

מאחר שוועדת המדע חוסלה למעשה בקדנציה זו, בגלל סכסוכים בין הקואליציה לאופוזיציה, הטיפול בנושאי היי-טק, חדשנות ותעסוקה עבר לוועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ מיכאל ביטון. הוועדה קיימה מספר דיונים על הענף, אבל בשלב מסוים, ממש לפני יציאה לפגרת האביב, הוקמה ועדת משנה לוועדת הכלכלה, לנושא היי-טק, בראשותו של ח"כ רון כץ. הוועדה קיימה שני דיונים, כאשר האחרון היה בשבוע שעבר, והיא עסקה בהשפעת משבר ההיי-טק העולמי על חברות הזנק צעירות שלא מצליחות לגייס הון.

בפברואר השנה נערך בוועדה דיון בנושא שילוב לוחמים בהיי-טק. זאת בעקבות נאום הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בטקס סיום קצינים, שבו מתח ביקור על הסלוגן "הטובים להיי-טק".

הוא קרא לספק גם ללוחמים מסלולים להכשרה ולימודים, שיאפשרו להם להשתלב בהיי-טק, ובכך לצמצם פער בלתי מוצדק בינם לבין חיילים שגויסו מראש ליחידות עילית אלו. תוך כדי הדיון התברר כי כוכבי לא חידש שום דבר, וכי ישנה החלטת ממשלה משנת 2017 לעידוד חיילים להיי-טק, אבל זו לא תוקצבה. עוד ביטוי לבירוקרטיה שנכון להיום גם הממשלה הזו לא מצליחה למגר.

בחודש מרץ עסקה על המדינה במלחמה באוקראינה, שהוכיחה עד כמה התעשיה בארץ היא רגישה למה שקורה בעולם. אוקראינה הפכה בשנים האחרונות למוקד תעסוקה של חברות ישראליות, שהעבירו לשם קווי ייצור ופיתוח, בגלל מחסור בכוח אדם כאן בארץ ועלויות זולות. בעקבות המלחמה, נוצרה דרישה מצד התעשיינים לנצל הזדמנות חד-פעמית, ולאפשר העלאת אנשי היי-טק מאוקראינה לישראל, במסלול ירוק לכניסה לישראל. נכון להיום קשה לציין שהמוני מהנדסי היי-טק הגיעו לארץ, וזאת בחלק מהמקרים בגלל בירוקרטיה שלא ממש הצליחה להתגבר על עצמה ובחלק מהם בגלל סיבות אובייקטיביות, מאחר שחלק מעובדים אוקראינים אלו מצא מקומות עבודה חלופיים בפולין ובמדינות שכנות, או שמקומות העובדה שלהם, חברות גלובליות, דאגו להם מבעוד מועד ושיכנו אותם במקומות בטוחים.

שילוב חרדים, ערבים ונשים בהיי-טק

אחד הנושאים שעלה מספר פעמים בוועדת הכלכלה בפרט ובכנסת בכלל הוא הגיון התעסוקתי בענף, שיקדם את היעד של מיליון עובדים בהיי-טק. הכוונה היא להגדלת חלקם בענף של חרדים, של בני החברה הערבית ושל נשים.

חבר הכנסת אורי מקלב, שהיה בכנסת הקודמת יו"ר ועדת המדע, ציין כי כאשר מדברים על מחסור בעובדים, צריך להגדיל את חלקם של החרדים בענף. בין היתר הציג מקלב נתונים לפיהם 1,000 נשים חרדיות מסיימות לימודי תעודה בתחום ההיי-טק ורק 200 מקבלות הכשרה מתאימה ומשתלבות בתעשייה.

התהליכים האלו אורכים זמן, ולפחות על פי הדו"ח האחרון של רשות החדשנות, קצב הגידול של אוכלוסיות אלו בענף עצמו איטי עד איטי ביותר.

הנושא עלה שוב בחודש מאי השנה, כאשר היו"ר ח"כ ביטון קרא לראש הממשלה בנט להקים שולחן עגול שיעסוק בפיתוח ההיי-טק בפריפריה. באותה ישיבה נמתחה ביקורת על ההצלחה החלקית של תוכניות ההכשרה של רשות החדשנות, שהקצתה לנושא 600 מיליון שקל שהניבו רק 180 עובדים לפריפריה. בימים אלו עומדת הוועדה להגדלת ההון האנושי בראשותו של סגן נשיא אינטל לשעבר, דדי פרלמוטר, להגיש מסקנות ביניים, כיצד לדעתה יש לטפל בבעיית כוח האדם החמורה בענף.

ועדת הכלכלה עסקה רבות גם בתחום תשתיות התקשורת ושמעה מספר פעמים סקירות מצד שר התקשורת על מיזם הסיבים, שהוא פרויקט הדגל שלו. מחר (ב'), תתכנס הוועדה לדיון מעקב נוסף.

שורה תחתונה: לא יהיה זה נכון לתת עכשיו ציון לממשלה על הישגיה בטיפול בבעיות ההיי-טק. מכל הדיונים וההחלטות מסתמנים רצון טוב והבנה כי ההיי-טק הגיע לנקודה שבה האתגרים שהוא מתמודד איתם: מחסור בכוח אדם, יוקר המחיה, שער הדולר, וכדומה – הם כבר לא בעיות של ענף אלא של הכלכלה בכלל, וזאת מאחר שומוסכם על כולם כי ההיי-טק היה ונשאר מנוע הצמיחה שאפשר למשק לחזור במהירות לשגרה. יש הרבה סיבות מדוע חשוב שהממשלה תמשיך לתפקד, ולו רק בגלל הרציפות השלטונית המתחייבת כדי לממש יעדים לאומיים, כמו למשל שימור תעשיית ההיי-טק והגדלת הייצוא שלה, כדי שישראל תשמור על מעמדה כסטארט-אפ ניישן.