חמש הערות על דו"ח רשות החדשנות

היכן אפשר לשחרר צפירת הרגעה קלה? ואיפה יש מקום לעקוב עם היד על הדופק בראייה לאומית?

22/05/2022 11:26
מתי גיל, מנכ"ל איון לאבס.

בשבוע שעבר התפרסם דו"ח רשות החדשנות השנתי ויצאו ממנו מספר בשורות מעניינות, אבל גם כמה נתונים מדאיגים. עם זאת, כמו בכל דו"ח, גם כאן עלינו להוסיף קונטקסט וראייה רחבה לנתונים היבשים. לצורך כך בחרתי חמש נקודות בולטות שעלו מתוך הדו"ח, על מנת להוסיף קצת פרספקטיבה ולבחון היכן אפשר לשחרר צפירת הרגעה קלה ואיפה יש מקום לעקוב עם היד על הדופק בראייה לאומית.

ראשית, לגבי הנתון שישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בהוצאה למחקר ופיתוח ביחס לתמ"ג – אך אחרונה בקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו"פ מתוך כלל ההוצאה בתחום.

צריך להיזהר לפני שמתרגשים מתהליכי שוק טבעיים, כמו ירידת ערך של חברות שביצעו גיוסי עתק בתקופת הגאות של השוק, וכעת מתמודדות עם אתגרים של נפילת השוק

על פניו ניתן לחשוב שמדובר בממצא המדאיג ביותר בדו"ח, אבל נזכיר שהנתון מצביע גם על ההשקעות הגבוהות של הסקטור הפרטי במו"פ בישראל, ולכן המדינה בתחתית ביחס למדינות ה-OECD – וכמובן לא נרצה להוריד השקעות של הסקטור העסקי במו"פ. נהפוך הוא. השקעה ציבורית וממשלתית במו"פ לכן חשובה, בדגש על מקומות בהם ההשקעה מנותבת לפיתוח מנועי צמיחה לאומיים והיכן שההשקעות ארוכות טווח ובעלות סיכון שכסף של השוק הפרטי לא יזרום אליו בישראל ללא מעורבות ממשלתית.

רשות החדשנות

רשות החדשנות

אז איפה המדינה כן צריכה להשקיע ולהתערב?

ראשית, למדינת ישראל יש הזדמנות קודם כל לשחק תפקיד חשוב היכן שטמונים האתגרים הגדולים של האנושות כרגע – בתחומי הבריאות והאקלים.

המדינה יכולה לשחק תפקיד בהבאת פתרונות מבוססי חדשנות לעולם, כמו שמערכת הבריאות היעילה והחדשנית שלנו נרתמה להכניס את החדשנות מצילת החיים במהלך הקורונה ולהוות אור לגויים לטיפול במגיפה בעולם. תוכנית רשות החדשנות ל-Bio-Convergence היא בדיוק דוגמה נכונה להשקעה ממוקדת ונכונה ליצירת מנוע צמיחה לאומי.

שנית, אמנם טוב שרשות החדשנות מדליקה נורות אדומות היכן שצריך ואסור לנו להיות שאננים, ושהרשות עומדת על המשמר לשמירת ההיי-טק הישראלי. בהקשר זה צריך לראות את חומרת הדו"ח באור חיובי, של רשות ממשלתית שפועלת בשקיפות, בודקת ומנטרת את עצמה ואת הביצועים בתחום עליו היא מופקדת. מצד שני, צריך להיזהר לפני שמתרגשים מתהליכי שוק טבעיים, כמו ירידת ערך של חברות שביצעו גיוסי עתק בתקופת הגאות של השוק, וכעת מתמודדות עם אתגרים של נפילת השוק. הגיוסים יסייעו לאותן החברות להתמודד עם התפניות הצפויות הללו בשוק. החברות האיתנות והיציבות, אלו שיש להן מוצרים טובים ונהנות מניהול מוצלח, בסופו של דבר ישרדו, לא צריך להתרגש מכך.

שלישית, בתחום הטאלנט נתוני הדו"ח משקפים נאמנה את המצב בשטח ובשורה התחתונה – חייבים להכניס אוכלוסיות חדשות להנות מהפלא המכונה ההיי-טק הישראלי. מכל הנקודות בדו"ח, אם יש נושא שבאמת צריך להדיר שינה מעינינו ועלינו לטפל בו ביעילות ולהידרש אליו במהרה – הוא שילובים של אוכלוסיות נוספות, כמו חרדים וערביי ישראל, בתעשיה. טוב תעשה ממשלת ישראל למקד מאמץ לשילוב זה, ויפה שעה אחת קודם.

רביעית, ככל שהחברות הישראליות צומחות וישנה כניסה לתחומים חדשים בישראל, מתקיים מחסור בטאלנט מנוסה ומנהלים מנוסים. זו ההזדמנות לישראל להשתלב במאבק על הבאת כשרונות מהעולם כולו. כל אקוסיסטם בעולם פועל ככה ואנחנו, כמדינה מתבגרת עם כמעט 10 מיליון תושבים, צריכים להשתלב במאבק  באופן פרו-אקטיבי – להביא כשרונות נוספים שיזרימו דם חדש לתעשייה ולהפוך אותנו למעצמה גדולה פי כמה בעולמות ההיי-טק, הביוטק ועוד.

וחמישית ולסיכום – אני רוצה שוב להדגיש שהמודל של רשות החדשנות עובד. זו השורה התחתונה וזה לא מקרי שמכל העולם באים ללמוד מאיתנו. הדו"ח הזה, על ממצאיו המדאיגים יותר ופחות, הוא קודם כל דוגמה נפלאה לאיך רשות בישראל צריכה לעבוד, תוך שהיא מציינת באופן גלוי ובשקיפות מלאה מה עובד ומה לא. טוב עשתה ממשלת ישראל שהקימה את רשות החדשנות ועכשיו אפשר לגשת לעבודה, לחזק את מה שיש ולתקן איפה שצריך.

הכותב הוא מנכ"ל איון לאבס (Aion Labs)

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. כג

    יטיבו יותר חברות ההייטק לעשות אם יציעו זיכוי ומלגות על מחירי הכשרה מקצועית בחברות קיימות ('ג'ון ברייס' ועוד) ללומדים בהן, וכך ישיגו יותר עובדים.

    הממשלה הוכיחה כישלון צורב בחינוך בארץ, ואין סיבות להניח שתגיע רחוק עם הכשרה להייטק.

  2. עפר אדן

    השקיפות הנובעת מדוח הרשות, מעוררת השראה. מסעיפי הפעולה שכה היטבת לזקק – הייתי בוחר לראות האצת ההשקעה בהבאת אוכלוסיות חדשות להיי-טק הישראלי.
    בהסתכל על השקעה כזרוע מכוונת של קברניטי הרשות – הייתי מוסיף השקעה משלימה בחברות מולטי דיסיפלינריות שמהוות קטר המאיץ קדימה לא רק את החברה עצמה אלא שרשרת אספקה של תעשיה ישראלית רחבה.

  3. מיקי ברקאי

    תודה על הניתוח המעניין. יש לי שתי הערות: (1) ישראל היא שיאנית תקציב מו"פ ביחס לתוצר הלאומי. אבל כיון שזו עדיין מדינה לא גדולה, התקציב הכולל אינו גדול ביחס לכלכלות המפותחות. (2) התקציב הנדון הוא האזרחי, בנוסף אליו יש מו"פ בטחוני ניכר, שבחלקו בהמשך הופך למו"פ אזרחי.

אירועים קרובים