חושבים בהיפר-לינק

מחקרים רבים נכתבו על השפעת האינטרנט על חשיבתנו, שנמצאת ככל הנראה בתהליך שינוי דרסטי ● אך האם מדובר בדבר טוב או שמא הוא רע מאוד?

ד"ר שגית יעקובוביץ', יו"רית עמותת אשנ"ב. צילום: גידי לויתן

כשבתי בת ה-16 שבה ממסיבה אליה הוזמנה ושאלתי אותה איך היה – היא ענתה לי "אה, הגענו למסיבה אבל אז שמענו שיש עוד מסיבה ליד וכולם רצו ללכת, אז הלכנו למסיבה השנייה".

בתי אינה שונה בהתנהלותה ממרבית בני הנוער היום. בעידן בו הם מבלים חלק ניכר מחייהם ברשת – טלפונים סלולריים, רשתות חברתיות, יוטיוב (YouTube) ועוד – הם נוהגים לדלג מפעילות אחת לשנייה, ממסיבה למסיבה, מחברה לחברה ולעתים אף באותו זמן בילוי, עד שנדמה שכל חייהם הם מן כתבה אחת גדולה מלאה בלינקים המסיטים את תשומת ליבם לכיוונים שונים. מצד אחד אנחנו מתפעלים מיכולתם לבצע מספר פעולות יחד אבל מצד שני ניכר שהם לא באמת מצליחים להישאר ממוקדים בדבר אחד לאורך זמן.

אז מה מקום הטכנולוגיה הסובבת אותנו במצב הזה?

השפעת הטכנולוגיה על החשיבה האנושית נחקרה רבות. בשנות ה-50 טען הרולד אדמס איניס , שההתפתחות הטכנולוגית מסבירה את השינויים ההתנהגותיים שלנו בכל תקופה. עמיתו, מרשל מקלוהן טען כבר בראשית שנות ה-60 כי הטכנולוגיה מרחיבה את החושים שלנו (העולם המכני התעשייתי מרחיב את גופנו והעולם האלקטרוני הוא עולם של התכווצות מאחר שהוא מרחיב את מוחנו).

מחקר שנעשה במכללה האוניברסיטאית של לונדון (University college of London) מצא כי אנו נמצאים ככל הנראה בתהליך שינוי דרסטי בצורת החשיבה שלנו. המחקר אשר בדק הרגלי שימוש באתרים ברשת מצא כי המשתמשים מגלים התנהגות של "סריקה" (skimming) שמשמעותה דילוג ממקור למקור ורק לעתים רחוקות הם חוזרים למקור שכבר ביקרו בו.

האם גוגל עושה אותנו טיפשים?

במאמרו המפורסם "האם גוגל (Google) עושה אותנו טיפשים? מה עושה האינטרנט למוח שלנו?" שפרסם ניקולס קאר בכתב העת Atlantic Monthly באוגוסט 2008 הוא ציין כי המוח האנושי (כולל מוחו של אדם מבוגר) הוא פלסטי ונתון באופן קונסיסטנטי לשינוי. קאר מרבה להשתמש במונח "טכנולוגיות אינטלקטואליות".

טכנולוגיות אינטלקטואליות מסוגלות להאריך את יכולותינו המנטליות (שלא כמו יכולותינו הפיזיות) – כלומר, אנו מתחילים לקבל את התכונות של אותן טכנולוגיות. המצאת השעון למשל פיתחה את המוח המדעי מחד אבל הפסקנו להקשיב לחושנו – היקיצה שלנו בבוקר תלויה בשעה בה אנו מתחילים לעבוד ואינה קשובה לחושינו. כמו כן, התחלנו לחשוב במקטעים, מה שהוביל להתפתחות החשיבה הליניארית. גם המצאת הדפוס חוללה שינוי בדפוסי החשיבה שלנו שהפכה ליותר ליניארית וסיבתית.

מחקרים רבים נכתבו על השפעת האינטרנט על חשיבתנו. למשל מחקר שנעשה על הכתיבה ההיפר-טקסטואלית המאפיינת את הרשת מצא כי גם כשאנחנו מחליטים שלא ללחוץ על הלינק, זה קורה רק לאחר שאנו מנהלים תהליך חשיבה עם עצמנו בו אנו שואלים את עצמינו "האם אני רוצה/מעוניינת ללחוץ על הלינק או לא".

החשיבה האינטרנטית משפיעה גם לחיוב על החשיבה שלנו. ישנם מחקרים המצביעים על השפעה חיובית של השימוש באינטרנט על התפיסה המרחבית שלנו, וישנם מחקרים המצביעים על השימוש באינטרנט כמסייע בהרחבת הקיבולת של הזיכרון לטווח קצר, דבר המשפר את יכולותינו לשים לב ליותר פרטים ולהצליח לקיים מספר משימות יחד.

קשה להתרכז במחשבה אחת

עם זאת, לשימוש באינטרנט יש ככל הנראה השפעה על התנהגותנו גם מחוץ לרשת. גם כאשר איננו יושבים מול מחשב אנחנו מוסחים כל הזמן, קשה לנו להתרכז במחשבה אחת, במשימה אחת וכד'. כניסת האינטרנט לחיינו, אומר קאר, חוללה שינוי מחשבתי ותפיסתי. אנו מתקשים להתרכז ולהתמקד לאורך זמן במשימה אחת כמו גם לקרוא מאמר אחד ארוך ומורכב, מתקשים לבצע פעילות אחת לאורך זמן וללא הסחות, אנו יושבים עם חברים ובו בזמן מסתמסים עם אלה איתם אנו קובעים להיפגש בעתיד, רואים תכנית בטלוויזיה ומוטרדים על ידי הפרומו של התכנית הבאה שרץ בו בעת על המסך ועוד. אנחנו לא שקטים ותמיד בטוחים שבלינק המהבהב יש משהו מעניין יותר.

את ספרו "The Shallows", החליט קאר לכתוב אחרי שחווה את השפעת האינטרנט על בשרו. כצרכן מחשבים ותיק וככתב טכנולוגיות אשר מרבית חייו נסבו סביב מחשבים, הבחין קאר כי בעודו קורא ספר, חש צורך עז לקום לבדוק דוא"ל, לחפש משהו בגוגל ועוד. באותו רגע הבין כי מוחו פועל בדיוק כפי שהוא פועל כאשר הוא עובד מול המחשב.

מתוך כך החליט לחקור את ההיסטוריה של הטכנולוגיה והאופן בו היא השפיעה על דפוסי החשיבה שלנו. מחקרים נוירולוגים מצביעים על כך כי אין זה טבעי עבורנו להתרכז בדבר אחד. האינסטינקט הבסיסי שלנו הוא להתמקד בהרבה דברים כדי לא לפספס שום דבר (בדומה לתינוק המסרב להירדם פן יפספס משהו). למעשה, באופן טבעי, כאשר אנו נחשפים למידע חדש אנו מעוניינים להשיגו. המצאת הספר "חינכה" או הכשירה אותנו לחשיבה שונה והרגילה אותנו לחשוב בצרה ליניארית ופיתחה בנו את היכולת לדחות סיפוקים ולהתרכז במשימה אחת בכל רגע נתון.

האינטרנט, לדברי קאר, עשה בדיוק את הדבר ההפוך. הוא ממלא אותנו בהיסחים. בעידן המולטימדיה מכנסת הרשת כל מדיום אפשרי לתוכה, באופן מיידי ומהיר ביותר. וככל שאנו משתמשים יותר בטלפון הסלולרי או במחשב אנחנו יותר מוסחים ומג'נגלים בין הרבה מאוד דברים.

איזון ומינון הפעילות ברשת

כתוצאה מכך, אנו מתקשים להעמיק בדברים, חשיבתנו הופכת שטחית יותר ואינה מאפשרת למידע לעבור מהזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך. מטרת הזיכרון לטווח ארוך הינה לאפשר לנו לחבר בין פיסות מידע שונות ובכך לייצר חשיבה עמוקה יותר. בפועל הזיכרון שלנו לטווח קצר הופך לעמוס מיום ליום, וכאשר הזכרון לטווח קצר חווה עומס יתר אנו נתקלים בסיטואציות בהן למשל אנו הולכים לחדר כדי לבצע פעולה כלשהי ובדרך שוכחים לשם מה הלכנו. האינטרנט, אומר קאר, מונע מהמידע הזורם למוחנו להגיע אל הזיכרון לטווח הארוך.

כמהגרי אינטרנט אשר חוו את העולם שמחוץ לרשת ואשר מאומנים לחשוב גם מעבר לזיכרון לטווח קצר יש בידינו הכלים לסייע לילדינו לנהל את חשיבתם בצורה אחרת ולסייע להם לשמור על המידע גם לטווח הארוך. המפתח הוא בתקשורת עם ילדינו ובעיקר בהקשבה להם ללא הסחות דעת לצד איזון ומינון הפעילות ברשת.

בעמותת אשנ"ב (אנשים למען שימוש נבון ברשת) אנו מבקשים לתת לילדים ובני נוער את הכלים המתאימים אשר יסייעו להם לאזן בין הפעילות ברשת לבין זו שמחוץ לה, חושפים אותם להזדמנויות הרבות הקיימות ברשת לצד הסכנות הקיימות בה, ומעודדים אותם לנהל שיח אחראי, מלמד ומכבד ברשת.

הכותבת הינה חוקרת ומרצה לתקשורת.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים