השבוע שהיה

המוטיב של היציאה מעבדות לחירות, ששזור כחוט השני בהגדה של פסח, נותן הזדמנות להסתכל על מגמת התאגדות העובדים בהיי-טק ● היא עדיין לא בהיקפים גבוהים, אבל הרוח בהחלט נושבת לשם

בנק ישראל טוען שעובדי ההיי-טק, ששכרם עלה השנה, תרמו רבות לעליית מחירי הדיור, בעיקר בתל אביב ● נראה שנסחפו שם לנטייה הפופולרית להאשים את ההיי-טק בחוליי המשק הישראלי – דבר לא נכון, שצריך להיפסק במהרה

התשובה לשאלה שבכותרת היא שיש צדדים לכאן ולכאן: למשל, הסוכנות, שמסייעת לטפל בפליטים מאוקראינה שרוצים לעלות לארץ, ומהצד השני הממשלה, שעדיין לא ערוכה לקליטת אלה מהם שרוצים לעבוד בתעשיית ההיי-טק הישראלית

מושב החורף של הכנסת הסתיים כאשר פעילות הממשלה בנושאי התקשוב וההיי-טק נותרת ללא פיקוח פרלמנטרי ● יש להניח שהמצב לא ישתנה במושב הקיץ - וחבל

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עשה השבוע מהלך שהופך ליותר ויותר נפוץ בשימוש הדיקטטורים ● הם מזהים את חוסר האונים של ארה"ב והמערב, שעוברים על כך בשתיקה ומסכנים את זכויות היסוד הדיגיטליות של תושבי העולם

חברות היי-טק ישראליות רבות מעדיפות להעסיק עובדים בחו"ל מאשר לצרף לשורותיהן עובדים ישראלים ממגזרים בעלי פוטנציאל לא ממומש, כגון חרדים וערבים ● המשבר הנוכחי צריך לגרום להן להבין עד כמה הן טועות

מי נתן את ההוראה? האם מי שביצע את החדירות ללא צווים משפטיים, כפי הנטען, ידע שזה חוקי? ומה היה המניע לכל זה?

עם הגל הראשון של הקורונה עלה "גל" של טיפולי רפואה מרחוק - ששכך בין הגלים ● היישום של הרפואה מרחוק בישראל אמנם לא רע, אבל תרבות ארגונית קלוקלת ומכשולים ביורוקרטיים מונעים שהוא יהיה טוב מאוד