מהפכת ה-AI ומערכת המס: האם הפתרון הוא בהגדלת נטל המס?

באחרונה פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר ניתוח ראשוני בנוגע להשפעת עידן הבינה המלאכותית על מערכת המס. אמנם השפעת מהפכת ה-AI על הכנסות המדינה אינה ישירה, אלא מהווה נגזרת שנייה ואפילו שלישית של ההשלכות הטכנולוגיות, אך טוב עושה האוצר כשהוא מתחיל לבחון כבר היום את ההשלכות הצפויות על שוק העבודה והמיסוי.

ברור לכל כי השינויים שמחוללת ה-AI ועוד צפויה לחולל אינם מסתכמים בטכנולוגיה בלבד, ועל כן חשוב להיערך. באחרונה אנו חוזים באזהרות תכופות של מנהלי חברות ה-AI הגדולות בנוגע לסכנות שאורבות מהטכנולוגיה. מצד שני, ברבעונים האחרונים ניכרת השפעת ה-AI על דו"חות החברות הגדולות – מגמה שהחלה בוול סטריט והתגלגלה גם לחלק מהחברות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ואשר מראה רווחיות עולה של חברות כתוצאה מהשפעת ה-AI, בעיקר על חברות הטכנולוגיה, השירותים והעולם הפיננסי.

כלכלת השירותים וההיי-טק הישראלית ערוכה להטמעת השינויים הטכנולוגיים באופן נרחב וכפי שגם בעבר הרוויחה רבות ממהפכות טכנולוגיות קודמות, כדוגמת מהפכת האינטרנט, הרי שגם כאן מדובר בהזדמנות משמעותית להיות בחוד החנית של הפיתוח והשימוש ב-AI

ואולם, כפי שחוזה האוצר, ה-AI אכן צפויה להשפיע על עולם העבודה ולשנות את היחס בין עבודה להון, את מבנה התעסוקה ואת המקורות שמהם המדינה גובה את הכנסותיה. לכן, בהחלט נכון להיערך – בפרט כאשר כבר היום הכנסות המדינה ממסים מתבססות במידה משמעותית על הכנסה מעבודה. 

עם זאת, חשוב שלא לקפוץ מהר מדי מהמסקנה שהעולם משתנה למסקנה שנדרשים מסים חדשים. השפעת ה-AI על הכנסות המדינה מורכבת יותר מהחשש מפגיעה במיסוי על עבודה, שהרי אם הטכנולוגיה תגדיל את הפריון ואת רווחיות החברות, כפי שאנו רואים באחרונה בדו"חות החברות גם בישראל, אזי שחלק מהשינוי יתבטא בגידול מקביל בגביית מס חברות ובמיסוי חלוקת הדיבידנדים מחברות אלו. הגידול ברווחיות החברות יתבטא גם בהגברת ההשקעות של הפירמות ובמקביל בהגדלת הצריכה והרחבת הפעילות הכלכלית, שתרחיב את בסיס המס.

משפיע גם על כלכלת ישראל. עידן ה-AI. צילום: אילוסטרציה, ג'מיני

השפעת ה-AI על כלכלת ישראל 

לישראל יש נקודת פתיחה טובה ביחס להשפעת ה-AI על כלכלתה, אשר נשענת במידה רבה על טכנולוגיה, חדשנות והון אנושי. כלכלת ישראל נמצאת לא רק בצד המשתמש במהפכת ה-AI, אלא גם בצד המפתח שלה. בניגוד למדינות אשר התוצר והצמיחה בהן נשענים על כוח עבודה זול ותעשייה כבדה – בהם עלולה להיות פגיעה משמעותית בשיעור המועסקים וביטול היתרון הכלכלי היחסי שלהן – הרי שכלכלת השירותים וההיי-טק הישראלית ערוכה להטמעת השינויים הטכנולוגיים באופן נרחב וכפי שגם בעבר הרוויחה רבות ממהפכות טכנולוגיות קודמות, כדוגמת מהפכת האינטרנט, הרי שגם כאן מדובר בהזדמנות משמעותית להיות בחוד החנית של הפיתוח והשימוש ב-AI. 

על מנת לנצל את האקו-סיסטם בארץ, נדרשת מדיניות שתעודד השקעות, תסיר חסמים ותאפשר להון ולחברות להמשיך לבחור לפעול ולהשקיע בישראל, בוודאי בימים מורכבים אלו. 

לכן, יש לנקוט זהירות מיוחדת בכל הנוגע למיסוי הפעילות הטכנולוגית עצמה. כל מיסוי עודף על הפעילות והעובדים בה עלול לפעול כנגד האינטרס המשקי לעידודה. יש למסות רווחים, אך להיזהר ממיסוי החדשנות. יש לעודד השקעות ולהיזהר מהרתעת המשקיעים. מס ייעודי על AI, או יצירת נטל עודף על השקעות, עלולים להשיג תוצאה הפוכה מזו שאליה מכוונת המדינה, מכיוון שהשקעות, חברות וכישרונות הם ניידים מאוד בעולם הטכנולוגי. 

AI לטובת התייעלות הממשלה 

במקביל לבחינת הכנסות המדינה, חשוב שהאוצר יבחן גם את היכולת לייעל את הוצאות הממשלה באמצעות AI. כך, בשנים האחרונות ניכר פער הולך וגדל בין השכר במגזר הציבורי והפרטי. מגמה זו נובעת במידה רבה מהגברת השימוש בבינה המלאכותית במגזר הפרטי, באופן שמאפשר הגדלת רווחיות והעלאת השכר.

שילוב נרחב של AI במגזר הציבורי הוא צו השעה ויהיה מחולל צמיחה משמעותי במשק; הוא יביא לייעול השירות שמקבל הציבור מהממשלה, לקיצור בירוקרטיה ולהתייעלות הממשלה עצמה. אין סיבה שזו לא תלמד מהתהליכים במגזר הפרטי. התייעלות זו עשויה לאפשר בהמשך העלאת שכר במגזר הציבורי, בדומה לתהליכים שהתרחשו במגזר הפרטי ובאופן שיסייע גם במשיכת כוח אדם איכותי למגזר הציבורי.

לכן, לפני שהאוצר מחפש כיצד לגבות יותר, נכון לבדוק גם כיצד המדינה יכולה להתייעל באמצעות ה-AI להפחתת צד ההוצאה בתקציב המדינה. 

מהפכת ה-AI מחייבת חשיבה מחודשת על מערכת המס, אבל המטרה צריכה להיות רחבה יותר משימור שיעורי הגבייה הקיימים. המדיניות הנכונה חייבת לאפשר למשק לצמוח מהר יותר, להרחיב את בסיס המס ולשמור על היתרון הטכנולוגי של ישראל. אם נעשה זאת נכון, ה-AI תהווה מנוע משמעותי לצמיחה ולהגדלת הכנסות המדינה ולא רק אתגר תקציבי. 

הכותב הוא מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות ולשעבר ראש מטה שר האוצר