שני דו"חות: שתי חברות ישראליות הטמיעו רוגלות באל ג'זירה

שתי חברות ישראליות – אחת בעולם הסייבר ההתקפי והשנייה בעולם הפרסום הדיגיטלי – התקינו רוגלות פרי פיתוחן על עשרות מחשבים בארגונים שונים, בהם רשת החדשות הקטארית אל ג'זירה – דרך פרסומות באינטרנט. כמו כן, התגלו מודעות החשודות כמזוהמות בחברות טק ובמערכות נאט"ו. הדברים עולים משני דו"חות נפרדים: האחד הוא של ארגון זכויות האדם הקנדי סיטיזן לאב, שמעריך את מספר המשתמשים שנפגעו במאות אלפי עד מיליונים. הדו"ח פורסם היום (ה') והגיע לידי סוכנות הידיעות רויטרס. המחקר השני בוצע על ידי חברת אבטחת המידע האמריקנית קונפיאנט.

לפי הפרסום, שתי החברות הן קנדירו – חברת סייבר התקפי שמסייעת לממשלות לפרוץ לטלפונים ניידים – וחברת הפרסום המקוון דיסקבר טק. החברות השתמשו בפלטפורמות פרסום אונליין כדי להדביק 45 מכשירים ששייכים לאל ג'זירה בשנים 2024 ו-2025. החוקרים קבעו כי החברות הישראליות השתמשו בפרסומות שמכילות קוד זדוני כדי להשתיל את הרוגלה שלהן, שאספה נתונים מהמחשבים.

לטענת חוקרי סיטיזן לאב, דיסקבר טק משתמשת כבר שנים במערכות פרסום דיגיטלי כדי לשתול מודעות שכאלה, ועשתה זאת, בין היתר, באלפבית, החברה האם של גוגל, ביאנדקס הרוסית וב-IAB, איגוד תעשיית הפרסום באירופה. כתוצאה מכך, אלפבית חסמה את דיסקבר טק. קנדירו מצויה כיום בבעלות קרן ההשקעות האמריקנית אינטגריטי פרטנרס.

אל ג'זירה לא הגיבה לבקשת תגובה של רויטרס. הרשת הקטארית, וכן אינטגריטי, קנדירו ודיסקבר טק, לא השיבו לבקשת תגובה ששלחה להן סוכנות הידיעות בלומברג.

מי רצה לפגוע במערכות של אל ג'זירה?

רשת אל ג'זירה משדרת בשני ערוצים, בערבית ובאנגלית, ומואשמת על ידי ישראל בכך שדיווחיה מוטים באופן ברור על פי האינטרסים של קטאר, לטובת החמאס. זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר חוקקה הכנסת חוק שאוסר על הפצת שידורי אל ג'זירה בישראל ופלטפורמות הטלוויזיה הרב ערוצית הורידו אותה מהשירותים שלהן.

לא ברור מיהם הלקוחות שהיו מעוניינים בקצירת המידע מאל ג'זירה. כך או כך, מערכות פרסום דיגיטלי מספקות למפרסמים יכולת איסוף מידע על המשתמשים: המיקום שלהם, הרגלי הגלישה באינטרנט ותחומי העניין שלהם. זאת, על מנת לחשוף אותם למודעות רלוונטיות עבורם. מומחים ציינו כי הדבקה ברוגלה באמצעות פלטפורמות פרסום מקוונות היא דפוס פעולה חדש למדי. "האקו-סיסטם של הפרסום המקוון מהווה איום אבטחתי עבור כולם", אמר וולפי קריסטל, חוקר בכיר בסיטיזן לאב.

החוקרים ציינו כי "כיום קשה יותר לגרום לאנשים ללחוץ על קישורים זדוניים הנשלחים בהודעות טקסט או מיילים. לכן, חלה עלייה בריגול שמבוסס על מודעות".

הפעילות של שתי החברות

דיסקבר טק הוקמה ב-2020 והמנכ"ל שלה הוא דקל בוני. החברה פיתחה פלטפורמה בשם Controlium, שבאמצעותה היא מפיצה את הפרסומות. חוקרי סיטיזן לאב ציינו כי הפלטפורמה נסמכת על מודעות מקוונות, ועל בסיסן היא בונה פרופילים של מיליוני אנשים. אז מצטרפות חברות הסייבר ההתקפי – במקרה הזה קנדירו – ופורצות בסתר ליעדים פרטניים. הן עושות זאת על ידי משלוח מודעה תמימה לכאורה, שמזריקה קוד זדוני למחשב או לטלפון של הקורבנות מבלי שהם יידרשו לפעולה אקטיבית – סוג מתקפה המכונה "אפס הקלקות".

חוקרי סיטיזן לאב ציינו כי "בין מרץ ליוני 2026, מודעות הקשורות לדיסקבר טק הופיעו בכמעט 200 אלף אתרי אינטרנט שונים, כמו גם באפליקציות לאנדרואיד ו-iPhone, בעשרות מדינות. בחלק מהמקרים הן נמצאו במערכות רגישות – כמו אלו המשמשות את נאט"ו, האיחוד האירופי והפנטגון, וגם מערכות הקשורות לכמה חברות היי-טק גדולות".

קנדירו היא חברה ותיקה בהרבה מדיסקבר טק: היא נוסדה ב-2014 על ידי ערן שורר ויעקב ויצמן. המוצר המרכזי שלה מאפשר ריגול על ידי פריצה מרחוק למחשבים ולטלפונים חכמים, ומעקב אחרי הודעות, מיקרופון, מצלמה וקבצים. ב-2021 היא – וגם NSO – הוכנסה ל-"רשימה השחורה" של משרד המסחר האמריקני, מה שהביא להטלת סנקציות עליה.