גן עדן למפרסמים: כל מה שרציתם לדעת על פרסום ב-ChatGPT
OpenAI הודיעה שהיא תתחיל לבדוק הצגת פרסומות ב-ChatGPT ● למה החברה החליטה על המהלך, על אף ההתנגדות של סם אלטמן בעבר? האם הפרטיות של המשתמשים תישמר? ולמה זה כדאי למפרסמים?
בסוף השבוע האחרון פרסמה OpenAI שהיא עומדת להתחיל לבדוק הצגת פרסומות בתוך ChatGPT, ובכך להוסיף עוד אפיק למודל ההכנסות שלה, שמבוסס כיום ברובו (85%) על מנויים.
למה לא הייתה להם ברירה?
ל-OpenAI יש בעיה גדולה – "רק" 35 מיליון משתמשים משלמים על ChatGPT, מתוך 800 מיליון המשתמשים השבועיים הפעילים של הצ'טבוט. מהצד השני, עלויות הפעלת השירות והתחזוקה של התשתיות שלו גבוהות מאוד וגורמות לשריפת מזומנים.
הרבה לא מודעים לזה, אבל OpenAI היא אחת החברות הכי לא רווחיות בקטגוריה שלה. לפי מסמכים שהודלפו, ב-2024 ההכנסות של החברה הוערכו ב-2.5 עד ארבעה מיליארד דולר, אך באותה שנה לבדה היא הוציאה 3.8 מיליארד דולר רק על Inference (הרצת המודלים עבור משתמשים). ב-2025 הקצב כבר עלה ל-8.65 מיליארד דולר הוצאות Inference, וזה רק בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
מאחר שהוצאות ההרצה הן הוצאה כספית אמיתית ולא קרדיטים, כמו באימון מודלים, התמונה ברורה: OpenAI עדיין רחוקה מרווחיות – וזה ההקשר הכלכלי שמסביר למה פרסום הפך לאופציה שקשה לה להתחמק ממנה.
שינוי טון אצל סם אלטמן
לפני שנה בערך, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, התראיין לכמה כלי תקשורת ואמר שהוא רואה פרסומות "כדרך אחרונה" עבור ChatGPT, ושפרסום בתוך מוצר שלא היה רגיל לו הוא לגמרי "מטריד" מבחינתו.
הוא טען שבאינטרנט, באופן כללי, פרסומות הן מעין "מס" שמשתמשים משלמים במידע או בנתונים שלהם, וש-AI עם פרסומות זה משהו שיש לגשת אליו בזהירות רבה.

שינה את דעתו. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: jamesonwu1972, ShutterStock
בראיון נוסף הוא ציין שהמודעות באינסטגרם שינו את דעתו לגבי פרסומות. לטענתו, הן הובילו אותו למוצרים שימושיים, אבל הוא עדיין לא ידע איך לבנות מוצר פרסום שעובד בצורה שלא מרגישה תוקפנית או פוגעת בשירות.
מאז, גם הוא וגם הצוות של OpenAI שינו מעט את הטון – חלקית בגלל הלחץ הכלכלי שנובע מהוצאות עצומות על תשתיות והתרחבות גלובלית.
אם OpenAI תצליח לשמור על איזון ולא להפוך את החוויה לאגרסיבית, מדובר בפלטפורמה שמחברת בפעם הראשונה בין דיוק של Intent לבין עומק של הקשר, בצורה שעד היום פשוט לא הייתה קיימת
איך זה יעבוד בפועל?
הפוסט הרשמי של OpenAI מפרט את העקרונות שמנחים את המהלך, תוך ניסיון לשמור על אמון המשתמשים ולצמצם פגיעה בחוויית השיחה:
גישה רחבה וזמינה יותר – OpenAI רוצה לאפשר שימוש רחב יותר בכלי בלי לשלם מחיר גבוה. פרסום הוא חלק מהדרך לשמור על כך.
פרסומות נפרדות מהתשובות – המודעות יופיעו מתחת לתשובות של ה-AI על השאילתות שלנו, מסומנות היטב ולא ישפיעו על התוכן של השיחות.
פרטיות לפני הכול – החברה מדגישה שהיא לא מוכרת את השיחות ואת הנתונים האישיים למפרסמים, ושמשתמשים יכולים לכבות התאמה אישית או לנקות את הנתונים שבהם נעשה שימוש להציג פרסומות.
שליטה של המשתמש – יש אפשרות לבקר, ללמוד למה מופיעה מודעה מסוימת, לסמן שהיא לא רלוונטית ואפילו לבחור שלא לראות פרסומות.
לא מוצג לנושאים רגישים – לפי החברה, לא יופיעו פרסומות בשיחות על בריאות, פוליטיקה או נושאים רגולטוריים רגישים.
המודעות יופיעו תחילה בארצות הברית, למשתמשים בגרסה החינמית וב-Go, בעוד שלמשתמשי Plus ,Pro ו-Enterprise הן לא יוצגו.

פבל ישראלסקי, מומחה SEO ו-GEO. צילום: פרטי
מה אומרים המשתמשים?
התגובות ברשת לגבי המהלך מעורבות, כאשר חלק מהקהילה נוקטת בקו ביקורתי חד. משתמשים רבים חשו שההכרח להציג פרסומות ב-Go מוגזם, במיוחד כשמדובר במנוי בתשלום. חלק טוענים שזה פוגע בתחושה ש-ChatGPT הוא כלי ניטרלי, שמשרת את המשתמש. אחרים דווקא מקבלים זאת כמצב בלתי נמנע, במיוחד לנוכח העובדה ש-OpenAI עדיין לא רווחית והמודל הנוכחי שלה לא מכסה את כל ההוצאות.
הפוטנציאל הגדול של הפרסום הממומן ב-ChatGPT
כדי להבין למה פרסום ממומן ב-ChatGPT יכול להפוך לחלום עבור מפרסמים, צריך לפרק את שני מודלי הפרסום הדומיננטיים של העשור האחרון.
מצד אחד עומדת גוגל, שמבוססת כמעט לחלוטין על Intent. המשתמש מחפש משהו במפורש, למשל ביטוח רכב מומלץ או תוכנת CRM לעסקים קטנים, והפרסומת מופיעה סביב רגע של כוונה ברורה לפעולה. החיסרון הוא שהמרחב תחרותי, יקר לפעמים ומוגבל ביכולות הטרגוט.
מהצד השני נמצאת מטא, שפועלת הפוך כמעט לגמרי. כאן הכוח הוא בטרגוט: גיל, מיקום, תחומי עניין, התנהגות, קשרים חברתיים וכדומה. הפרסום לא נשען על חיפוש אלא על הקשר, אבל ברוב המקרים, המשתמש לא ביקש כלום באותו הרגע המסוים. הוא גולל בפיד והמודעה מנסה לייצר צורך יש מאין.

פרסום – גם בצ'טבוטים. צילום: Smile Studio AP, ShutterStock
ChatGPT הוא כלי שיושב בדיוק באמצע, וזה מה שהופך אותו לייחודי: מצד אחד יש Intent עמוק וברור, לעתים אפילו חזק יותר מחיפוש בגוגל, כי השאלה מנוסחת בשפה טבעית ומלווה בהקשר, הסברים והתלבטויות. מהצד השני, המערכת לא נשארת רק ברמת השאילתה, אלא מבינה מי המשתמש שמאחוריה. לאורך השיחה היא מזהה דפוסים, הקשרים, רמת ידע, סוג התלבטות ואפילו את הפרופיל הכללי של האדם שמדבר איתה. יש טרגוט יותר מדויק מזה?
בפועל, זה יוצר נקודת מפגש נדירה שלא קיימת כיום: פרסום שמופיע ברגע של צורך אמיתי, אבל גם מותאם להקשר, לטון ולשלב במסע הלקוח. עבור מפרסמים, זו יכולה להיות קפיצת מדרגה מהותית. אם OpenAI תצליח לשמור על איזון ולא להפוך את החוויה לאגרסיבית, מדובר בפלטפורמה שמחברת בפעם הראשונה בין דיוק של Intent לבין עומק של הקשר, בצורה שעד היום פשוט לא הייתה קיימת.
הכותב הינו מומחה SEO ו-GEO. המאמר הופיע במקור באתר שלו, AskPavel, שעוסק בשיווק דיגיטלי.










תגובות
(0)