"אם המצב יימשך, ענף הון-הסיכון בישראל עלול לקרוס"

"בגלל המצב הגיאו-פוליטי והמלחמה, יש מפולת בכל מה שקשור לגיוסים של קרנות הון-הסיכון הישראליות. המשקיעים עדיין מקפיאים את ההחלטות שלהם לגבי השקעות בארץ. אמנם, כרגע עדיין לא מרגישים את ההשפעה של זה, אבל אם המצב יימשך, בתוך שלוש-ארבע שנים ענף הון-הסיכון עלול לקרוס, כי מרבית ההשקעות הן מחו"ל", כך אומר זאב הולצמן, מחלוצי הענף בישראל.

הולצמן הוא שותף מייסד ומנהל בקרן גיזה, ומייסד שותף וחבר הנהלה של מרכז המידע והמחקר IVC. הוא הסביר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים שבכל כמה שנים, הקרנות חייבות להקים קרן חדשה ולגייס לה כסף, וגם אם יהיה שיפור, הוא יהיה ארוך, עקב הזמן הרב שהתהליך לוקח. לכן, הוא לא שותף לאופטימיות באשר להתאוששות הענף.

בראיון סיפר הולצמן על הדרך הארוכה שעשה מהשירות הצבאי שלו, דרך לימודים בארצות הברית, המשך בהקמת הבסיס לענף הון-הסיכון בישראל, בשנים שבהן איש עדיין לא דיבר על השקעות ואקזיטים, וכלה בפעילות בו. הוא לא חוסך ביקורת מעמיתיו לענף ואומר: "ענף ההיי-טק הפך להיות אליטיסטי והוא לא תורם להרחבת מעגל המועסקים בו". יש לו גם ביקורת על הממשלה, שלא מספקת מספיק תמריצים כדי לעודד הקמת חברות היי-טק בפריפריה.

הולצמן הוא בוגר בית הספר הריאלי בחיפה, מהתיכונים היוקרתיים בישראל, ואת שירותו בצה"ל עשה כקצין מצטיין בסיירת בדרום הארץ. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ולימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואת התואר השני עשה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. לאחר תום לימודיו עבד הולצמן כאנליסט בכיר בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס בניו יורק, וב-1977 שב לארץ. ב-1985 הוא הקים את גיזה, חברה לייעוץ כלכלי ופיננסי, שלימים הפכה להיות קרן הון-סיכון מהגדולות בארץ. ב-1997 יזם הולצמן יחד עם בנו, גיא, את הקמת חברת המידע והמחקר IVC, והוא משמש כיום כיו"ר שלה. במקביל, לאורך השנים הוא כיהן בתפקידים ציבוריים שונים. בין היתר, הוא היה שותף להקמת ארגון קרנות הון-הסיכון בישראל.

הקריירה שלך היא בעצם חלק נכבד מההיסטוריה של קרנות הון-הסיכון וההיי-טק בישראל. מה אתה לוקח איתך מכל הדברים האלה?
"בהיבט של הפעילות שלי בתחום הון-הסיכון, הייתי אומר שאחד הדברים שהשפיעו עליי ביותר הוא התקופה שהייתי בארצות הברית. שם למעשה הבנתי את משמעות המושג הון-סיכון ואת מודל הפעילות של הקרנות, והבנתי שאפשר לחקות את זה בישראל. כמובן, זה לא קרה ביום אחד. בשנות ה-70', כאשר חזרתי לארץ, לא היה פה בכלל היי-טק, והמושג בנק להשקעות לא היה קיים. היו פה כמה גופי השקעות ולא היו כמעט קרנות הון-סיכון. הפעילות המעשית החלה בשנות ה-90', עם תוכנית יוזמה שהוביל יגאל ארליך, שהיה המדען הראשי. התוכנית התניעה את הקמתן של 10 קרנות הון-סיכון".

הקמת את גיזה. מה היא עשתה בהתחלה?
"גיזה עסקה בעיקר בהערכות שווי, בניתוחים כלכליים ובייעוץ לגורמים שונים שפעלו בישראל, בהם הבנקים ומשרד האוצר. היא עסקה פחות בהשקעות בטכנולוגיה, שכמעט שלא היו קיימות בשנים הראשונות, עד ל-1992, עם תחילת פעילות קרן יוזמה".

מדוע פנית להון-סיכון ועזבת את הייעוץ הפיננסי?
"בגיזה יעצנו לגופים שונים בכל מה שקשור למיזוגים ולרכישות, שהם פרויקטים לטווח קצר. הון-סיכון זה השקעות בעולם הריאלי, לטווח ארוך, כולל תמיכה בחברות, וזה עניין אותי. השקענו מיליוני דולרים בחברות ומחצית מהן יצאו לאקזיט.

זו הייתה תקופה אחרת, כי אז היו חברות רק בשלבים הראשונים של פעילותן, מה שקרוי היום Early Stage, או ברות סיד. יש כיום כ-180 קרנות, שפועלות בישראל, והן מייצגות ענף שמייצא 50% מכלל הייצוא של ישראל".

מה IVC עושה ואיך עלה הרעיון להקים אותה?
"IVC היא מאגר המידע המרכזי על הענף ואחת הסיבות להקמה הייתה שמרבית הפעילות בענפי ההיי-טק והון-הסיכון היא מתחת לרדאר, כי מדובר בחברות פרטיות ובמשקיעים פרטיים. המאגר מכסה את הפעילות של כל קרנות הון-הסיכון בישראל. המידע מבוסס על מקורות שונים, ציבוריים ומהרשתות, אבל הייחוד שלו הוא שהוא אמין, שהמידע נבדק בכל מיני דרכים והוא ממוקד ומפוקס בישראל".

הפגנה של ענף ההיי-טק נגד המהפכה המשפטית ב-2023. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים

עד כמה קשה לגייס כספים בשנתיים וחצי האחרונות?
"בגלל המצב הגיאו-פוליטי והמלחמה יש מפולת בכל מה שקשור לגיוסים לקרנות הישראליות. בחצי השנה האחרונה גויסו פחות מ-100 מיליון דולר, לעומת גיוסים במספרים הרבה יותר גבוהים לפני המשבר הפנימי של ההפיכה המשפטית והמלחמה. חשוב לזכור ש-95% מההשקעות בענף הן של משקיעים זרים.

המשקיעים רואים את מה שקורה פה. הם מכירים ביתרונות שיש בהשקעה בישראל, אבל כרגע מקפיאים את ההחלטות. גם אם המלחמה תיפסק והמצב יירגע, הקמת קרן היא תהליך שלוקח כמה שנים, ולכן אני לא שותף לאופטימיות".

עד כמה מגמת הפיטורים שקיימת בענף מדאיגה?
"אין ספק שהנתונים על הפיטורים מדאיגים, והם משקפים את המצב שתיארתי קודם. צריך גם לזכור שהתמונה אינה אחידה: יש חברות שמפטרות, ויש חברות כמו אנבידיה ממשיכה לצמוח ומגייסות. בסופו של דבר, קיים איזון בין הפיטורים לבין הגיוסים. בנוסף, לא צריך לשכוח שסקטור ההיי-טק כולו הוא לא יותר מ-450 אלף איש – 10%-11% מכלל המועסקים, מתוך שלושה-ארבעה מיליון איש שמועסקים בכלל המשק. זה אומר שצודקים אלה שטוענים שסקטור ההיי-טק הוא די אליטיסטי, והוא לא מגדיל את עוגת התעסוקה אלא מקטין אותה ומגדיל פערים".

יש גם ביקורת עליכם, מנהלי קרנות הון-הסיכון, שלא מספיק דוחפים חברות ללכת לפריפריה.
"הקרנות צריכות להביא את התשואה האופטימלית למשקיעים שלהן. הן לא יכולות לחייב יזמים ללכת לעוטף עזה ולגליל, ובכך להגדיל את הסיכון שלהם. יש כאן בהחלט כשל של מדיניות הממשלה ,שלא מייצרת את התנאים הנכונים כדי שחברות ירצו ללכת לפריפריה, על ידי תמריצים מתאימים".