"2026 תהיה שנת קפיצה בצריכת ענן ובפרויקטי AI בייצור"

"2026 תהיה שנת קפיצה בצריכת ענן ובפרויקטי AI בייצור. זאת, לאחר שלבי בדיקת ההיתכנות (ה-POC), שנערכו ב-2025", כך אמר דוד ביסמוט, מנהל נס קלאוד, קבוצת הענן של נס, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. הראיון התמקד במגמות ובתהליכים הטכנולוגיים המרכזיים סביב טכנולוגיית הענן, באופן שבו הבינה המלאכותית משתלבת בה ובתחזיות לשנה הקרובה.

ביסמוט הוא מהעובדים הוותיקים של נס. הוא הצטרף אליה עם הקמתה לפני כ-25 שנים ומילא בה תפקידי ניהול שונים. ב-2022 הוא מונה לתפקידו הנוכחי. ביסמוט עלה לארץ מצרפת לבדו, מטעמי ציונות, ב-1993, שירת בצנחנים והשלים תואר במדעי המחשב במכון לב. הוא אב לארבעה ילדים, שלושה מהם חיילים.

מהי הפעילות של נס קלאוד ומהם תחומי האחריות שלך?
"נס נתנה שירותי ענן עוד הרבה לפני שהמונח 'ענן' היה שגור כפי שהוא כיום. במשך השנים הבנו שעדיף לייצר קבוצת התמחות, שתטפל, תלווה ותתמוך בלקוחות במסע שלהם לענן. פרויקט נימבוס הממשלתי היה אחד המניעים להקים את הקבוצה שאני עומד בראשה כיום.

המסע לענן מתחיל מתכנון ראשוני, על ידי הקמת מרכז מצוינות לענן (CCOE). חשוב לתכנן מראש מערכות ניהול, בקרה ושליטה לסביבות הענן. בנוסף, אנחנו מספקים תמיכה לסביבה מרובת עננים (מולטי קלאוד) – מגמה שאפשר לזהות יותר ויותר אצל הלקוחות, שלא רוצים להיות תלויים בספק ענן יחיד. אנחנו גם מלווים ארגונים באמצעות שירות מנוהל, שנותן מענה להיבטים שונים של ניהול סביבות הענן, בהתאם לצרכים של הארגון. יש לנו בקבוצה כ-100 עובדים, שמתמחים בשלושת העננים המובילים.

עבור המעבר הנכון לענן צריך אינטגרטור מומחה, שילווה את התהליך. אנחנו שותפים ברמה הכי גבוהה של ספקי הענן הגדולים – AWS, גוגל קלאוד ומיקרוסופט".

יותר ויותר חברות ישראליות ילידיות לענן או עוברות אליו. צילום: Natatravel, ShutterStock

מניסיונך, מהו קצב המימוש של הענן בארגונים בישראל?
"זה משתנה בין מגזרים. למשל, חברות במגזר ההיי-טק, ובעיקר סטארט-אפים , באופן טבעי מתחילות את דרכן בענן, הן קלאוד נייטיב. מגזר האנטרפרייז יותר שמרן. בארגונים היותר מסורתיים, קצב המעבר לענן איטי יותר, ואל לנו לשכוח שמגזרי הממשלה, הבריאות והפיננסים מתמודדים עם רגולציה. יש גם צורך לבצע בדיקה של כדאיות המעבר – עלות בעלות כוללת (TCO) והחזר השקעה (ROI), וכמובן להבין כיצד המעבר לענן משרת את הביזנס. המגזר השלישי הוא זה הביטחוני, שבדומה לחברות ההיי-טק, נמצא בקצה הטכנולוגיה".

מהן תוכניות העבודה שלכם לשנה הבאה? מה צפוי במהלכה?
"חד משמעית, צפוי גידול בצריכת שירותי ענן בכל המגזרים, כולל המגזר הממשלתי, במסגרת נימבוס. אנחנו כבר רואים משרדי ממשלה שלמים שעברו לענן. הייתה לנו הזכות להעביר מספר משרדים כאלה, מקצה לקצה. זה מעבר לא פשוט לארגון. המעבר המוחלט לענן הוא אתגר מורכב, לא רק בממשלה".

מהו התהליך שארגון עובר כשהוא מחליט להגר לענן ואיך אתם מסייעים לו?
"ההחלטה לעבור לענן נובעת מכל מיני סיבות: חידושים וביצוע תחזוקה, קידמה טכנולוגית, חידוש הסכמי רישוי, רכישת שרתים חדשים ועוד. יש ארגונים שעושים מודרניזציה – הם נשארים עם התשתיות, אבל נהנים מכל היכולות של הענן.

בקצה השני, יש ארגונים שעושים פרויקטים של קונסולידציה, כי כשאתה עובר לענן, אתה צריך ניהול מרוכז, שליטה, בקרה ועוד. אנחנו בונים את התהליכים האלה יחד עם הארגונים, ובונים מרכז מצוינות לענן, שיודע לתת מענה לכל האתגרים הללו".

יש לא מעט אתגרים כאלה. תן דוגמאות בבקשה.
"אחד האתגרים הוא שמירה על ממשקים מול האון-פרם. זה דבר שאנחנו נתקלים בו בלא מעט ארגונים. לשמחתנו, יש ל-נס לא מעט ניסיון בתחום הזה, ואנחנו עוזרים לארגונים להתמודד גם עם האתגר הזה. אתגר נוסף הוא זה של הרגולציה ואבטחת המידע. בכל ארגון יש ועדות ענן, ששם משקפים את החששות, וזה די טבעי".

מה באשר לנימבוס?
"אין ספק שהוא שינה את חוקי המשחק עבור ארגונים תחת רגולציה. בעיניי זו מהפכה של ממש, ואנחנו נמצאים כיום במקום הרבה יותר טוב מאשר היינו לפני שנתיים, ובוודאות במקום טוב יותר ממדינות אחרות.

גופי הממשלה מהווים דוגמה לעידוד והשקעה לא מעטה בנושא. דוגמה לכך הם מכרזי רובד 5, שמקלים מאוד על תהליכי רכישת מוצרים דרך המרקטפלייס בענן, ואנחנו, ב-נס, נמצאים שם, עם לא מעט פתרונות מעניינים".

יש את העניין של עלויות השימוש בענן. באים מנהלי הכספים ואומרים: עם כל הכבוד, זה יקר.
"אכן, FinOps הוא נושא שיעסיק אותנו בשנים הקרובות. בעיניי לא מדובר רק באופטימיזציה וחיסכון, אלא קודם כל בניהול, שליטה ובקרה של סביבות הענן. ישנם כיום כלים שיכולים לתת מענה כדי לספק למנהלים ולארגון שליטה וניהול בכל רבדיו. ניהול ובקרה מבטיחים גם אופטימיזציה של עלויות. עשינו פרויקטים כאלה עם ארגונים, והוכחנו להם שאפשר לרדת בעלויות מבלי לפגוע ביתרונות של הענן. בסוף, כמו כל דבר, זה גם עניין של תרבות ארגונית ובשלות".

ישראל – מדינה מובילה בבינה מלאכותית. צילום: Visuals6x, ShutterStock

כשאומרים AI מדברים על דאטה, שהיא דבר קריטי, ומהווה אחד החסמים של הארגונים ליישום בינה מלאכותית באופן מלא. מה אתה אומר בנושא?
"הדאטה היא נושא רגיש ומורכב, בין היתר בכל במה שקשור לטיוב הנתונים. דווקא ה-AI יכולה לסייע בזה ולהקל בתהליך. יש כלים שמאפשרים לגשת לנושא דיוק וטיוב הנתונים בצורה קלה ומהירה יותר. הפתרונות המגוונים שאנחנו מציעים כוללים גם התייחסות לשמירה על הדאטה מהיבטי ההגנה והאבטחה, תאימות לתקנות ה-GDPR של איחוד האירופי, לרגולציה נוספת ועוד. הם מאפשרים להעלות דאטה לענן אחרי סינון ושמירה על רכיבי המידע הרגישים, ועדיין שמירה על המודל של הבינה המלאכותית ולספק תוצרים, בין היתר במסגרת ה-GenAI".

איפה אתה בין שתי תפיסות העולם – האם ה-AI תחליף עובדים או לא?
"אני סבור שה-AI לא תחליף אנשים, בטח שלא בקרוב, אבל אנשים שיידעו ליישם כלי AI בעבודתם יחליפו את אלה שלא ידעו. בכלל, העצה שלנו לכל העובדים היא: כדאי תמיד להיות רלוונטיים, ללמוד וליישם. כבר כיום מרגישים את זה בארגונים. אנחנו, בתוך נס, כבר עושים את זה. זאת, כדי שכל עובד ועובדת יכירו את הכלים ויידעו ליישם אותם בעבודה השוטפת שלהם. זה גם מתבקש מאופי הפעילות שלנו: אתה לא יכול להגיע ללקוח ולהסביר לו למה חשוב לשלב AI בענן או בכל מקום אחר אם אתה בעצמך לא מיישם את זה.

כמובן שזה דורש זהירות בשימוש, יש עדיין דברים שצריך לבדוק, לא הכול מדויק, אבל אם אתה מצליח להביא את הארגון שלך ל-90% טיוב ודיוק, זה עדיין יותר טוב מ-0. זה גם שונה ממגזר למגזר: במגזר כמו הבריאות, רמת הדיוק היא קריטית ביותר.

קצב השיפור של הבינה המלאכותית מטורף, מה שהיה נכון לפני שבוע כבר לא נכון כיום".

מה לגבי הסייבר? ראינו שגם חברות ענן גדולות לא חסינות מפניו. מה אתה אומר ללקוחות שמן הסתם שואלים אותך על הנושא?
"זה קשור לנושא הקודם. אפשר כיום, בעזרת AI, ליישם תהליכים שמגבירים את האבטחה בצורה הרבה יותר טובה. יש לנו מודלים של הטמעת כלים אלה אצל הלקוחות שלנו. אנחנו בונים להם סביבה מוגנת יותר, שעומדת בדרישות שלהם, כל אחד לפי הצרכים שלו".

לסיום, תן לנו המלצות על ספר, סדרה ופעילות פנאי.
"ספר מומלץ: להיות אמן בשאלת שאלות מאת יוסי קדמי, לפיתוח מנהיגות.

סדרה מומלצת: אור ראשון – סדרת חובה להבנת אירועי ה-7 באוקטובר.

פעילות פנאי: אני חבר בקבוצת Tough Mudder למען ילדי חולי סרטן, יחד עם עמותת גדולים מהחיים, עושה ספורט – ריצה ושחייה, ומעביר זמן איכות עם הילדים".