BCP

מאז היום הנורא, עולם הגיבוי וההתאוששות מאסון התפתח עד מאוד, בחלקו בעקבות אותו אסון ● האם בימי הסערה האלה משתמשים במה שלמדו אז?

"באמצעות הטכנולוגיה אנחנו יכולים לשלוח הודעות לעובדים כשקורה אירוע חירום, להתקשר ישירות מהמערכת לבית החולים ולהסתנכרן עם שאר כוחות ההצלה", אמר יפה, מנהל אגף הדרכה והסברה בארגון

"כלל הארגונים צריכים להיערך לאסון; השאלה היא לא האם הם צריכים אלא איך", אמר ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת וכיום הבעלים והמנכ"ל של AB6C - ופירט

הטלטלות הרבות שעוברות על העולם הפיננסי מביאות חברות לפתח תוכניות להמשכיות עסקית ● השאלה היא איך מבצעים את זה נכון, כדי שהן לא יעשו את הפעולה ההפוכה

האדמה רועדת אבל מקבלי ההחלטות ממשיכים להתעלם מהאחריות שלהם להיערכות לשעת חירום ● מבקר המדינה קורע לגזרים את ממשל זמין – והכנסת ממשיכה כלא כלום ● ואחרי הבחירות: ההזדמנויות של המנמ"רים ברשויות המקומיות

"כלל המגזרים במשק אינו ערוך מפני מתקפה או אסון טבע – הממשלתי, המוניציפאלי, ארגוני אנטרפרייז, היי-טק, תשתיות", אמר מנכ"ל אלכסנדר שניידר, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים ● לדבריו, "ארגונים אינם מפנימים כמה מיליוני שקלים בשנה הם עשויים לחסוך אם רק ייעלו את צריכת האנרגיה שלהם"● "אני יכול לספק דטה סנטר של 3-2 מגה-ואט בתוך חצי שנה, אבל בישראל, מגזר הממשלתי, זה נערך על פני שנים רבות"

דו"ח המבקר קובע כי ההיערכות לשעת חירום נעשית בהינתן מידע חלקי בלבד, ללא חלוקת עבודה מסודרת בין הגופים ובמקביל לתוכניות סותרות ● בנוסף, תרחיש הייחוס של משרד האוצר "אינו עוסק בתרחישים כגון רעידות אדמה, מתקפות מקוונות, פיגועי טרור, הצפות, שיטפונות והפסקת שירות של ספקי תשתיות חיוניות"

פרס הנובל כמשל לחולות הרעות במערכת החינוך ובסדרי העדיפויות של ישראל ● תרחישי האימים של הרמטכ"ל בני גנץ ● והמשימה הקשה של המנמ"רים: להראות את נחיצות ה-IT במושגים של ROI