בין שחיתות לנחשלות: האם ההיי-טק של ונצואלה יתרומם במצב החדש?

העולם סוער החל מאתמול (ש') עקב המתקפה הצבאית של ארצות הברית על ונצואלה והחטיפה של הנשיא, ניקולס מדורו, לקראת הבאתו למשפט בניו יורק בהאשמות שקשורות בשחיתות ובסמים. האירועים הללו מספקים לנו סיבה טובה לסקור בקצרה את תעשיית ההיי-טק של המדינה – שהיא קטנה, אבל קיימת.

ב-13 שנותיו כשליט ונצואלה, מדורו דרדר את הכלכלה שלה. אם לפני כעשור, התמ"ג של המדינה עמד על 350 מיליארד דולר, ב-2025 הוא יסתכם ב-80-83 מיליארד בלבד, על פי ההערכות המחמירות. הערכות אופטימיות יותר מדברות על 139 מיליארד דולר. בנוסף, שיעור האינפלציה שלה הוא מהגבוהים בעולם, ומגיע למספר תלת ספרתי באחוזים.

אמנם, ונצואלה נמצאת במגמה של שיפור מסוים, אבל עדיין, היא רחוקה מהמדינות המתועשות: היא מדורגת במקום ה-61 בעולם בתמ"ג ובמקום ה-127 בתוצר לנפש. ונצואלה היא אף אחת המדינות המושחתות ביותר בעולם – ב-2024 היא הגיעה למקום ה-178 מתוך 180 במדד השחיתות (במקומות הראשונים נמצאות המדינות הכי פחות מושחתות). השחיתות בה מוערכת ב-10 מתוך 100, כאשר 0 מסמל שמדובר במדינה עם רמת השחיתות הגבוהה ביותר. ישראל נמצאת במקום ה-30 והערכת השחיתות בה היא 64 מתוך 100.

הנשיא לשעבר של ונצואלה, ניקולס מדורו. צילום: StringerAL, ShutterStock

גם בהיי-טק, המקום של ונצואלה אל מול שאר העולם רע מאוד. יש בה אמנם אקו-סיסטם מסוים של סטארט-אפים, אבל מספרם נמוך מאוד – רק 27 חברות. היא עלתה בהיבט זה בארבעה מקומות בדירוג העולמי, ונמצאת במקום ה-104 – הרבה אחרי ישראל, שבה פועלים אלפים רבים של סטארט-אפים. אין בה ולו יוניקורן אחד (חברה ששווה יותר ממיליארד דולר), לעומת 90 בארץ. אין נתונים רשמיים על ההשקעות בהיי-טק בוונצואלה, אבל לפי מידע שאספתי, נכון למרץ 2025, בוצע בסטארט-אפ ונצואליאני סבב השקעה אחד בלבד, בסך של 7.75 מיליון דולר. לכן גם לא מפתיע שהנוכחות שלה בהיי-טק העולמי מוגבלת מאוד, ושניתן לספור את חברות הטק הוונצואליאניות שפועלות בשוק הגלובלי לכל היותר על אצבעות שתי כפות ידיים. אף אחת מהן לא נמצאת ב-A ליסט של חברות הטכנולוגיה המוכרות, וגם לא ב-B ליסט.

אם אין הרבה סטארט-אפים – אין הרבה חדשנות

באופן לא מפתיע, מספר הסטארט-אפים הנמוך בוונצואלה גורם לכך שאין בה כמעט חדשנות: דו"ח החדשנות הגלובלי השנתי (WIPO) לשנת 2025 מדרג אותה במקום ה-136 מתוך 139 מדינות. היא במקום האחרון במדד ה-"מוסדות", במקום הלפני אחרון בתשתיות ושני מקומות לפני הסוף בתוצרי ידע וטכנולוגיה.

הנתונים די עגומים גם כשזה מגיע לגישה לאינטרנט: כ-38% מתושבי ונצואלה כלל לא מחוברים לרשת. עבור מי שכן, מהירות האינטרנט הממוצעת במדינה הדרום אמריקנית היא 16% מהמהירות הממוצעת בעולם. פריסת הסיבים האופטיים מתמקדת באזורי החדשנות המעטים בקראקס, הבירה. המדינה השיקה תוכנית לאומית שכוללת פריסה של 36 אלף ק"מ של סיבים בין השנים 2025 ל-2031. עם חילופי השלטון, נותר לראות האם היא תימשך.

מה ארצות הברית תעשה עם תעשיית הקריפטו של ונצואלה?

התחומים הבולטים בתעשיית ההיי-טק הוונצואליאנית הם פינטק וקמעונאות, אד-טק, ולוגיסטיקה ודליוורי. עוד תחום הוא הקריפטו, שמשגשג יחסית בגלל האינפלציה הגבוהה במדינה והסנקציות שארצות הברית מטילה עליה כבר לא מעט שנים. לא לחינם ונצואלה מדורגת במקום ה-11 בעולם בדירוג אימוץ המטבעות הקריפטוגרפיים.

מעניין לראות מה ארצות הברית תעשה בנושא כשתנהל את ונצואלה – אם ההבטחה של הנשיא טראמפ תתממש, כי האזרחים בוונצואלה משתמשים במטבעות קריפטו לקניית צרכים בסיסיים, אולם הממשלה בקראקס משתמשת במטבעות וירטואליים למכירות נפט – האוצר שבגללו ארצות הברית באמת פעלה במדינה וחטפה את הנשיא שלה.

יש נקודות אור

נקודות אור מסוימות הן ההון האנושי והמחקר בוונצואלה. על אף בריחת מוחות של מיליוני צעירים משכילים מהמדינה בעשור האחרון – שמובנת לחלוטין, בהתחשב בעובדה שמדובר בדיקטטורה מושחתת ונחשלת כלכלית, ונצואלה מדורגת במקום ה-25 בעולם בהיבט זה – מה שמשאיר פתח לתקווה שתעשיית ההיי-טק במדינה תשתפר, במיוחד אם היא תעבור תהליכי דמוקרטיזציה.

קראקס, בירת ונצואלה. צילום: Tomasz Podolsky, ShutterStock

עוד עובדה שמביאה לקצת אופטימיות לגבי תעשיית ההיי-טק של המדינה היא שלפי מדד הסטארט-אפים העולמי סטארט-אפ בלינק, האקו-סיסטם של ונצואלה הוא הצומח ביותר באמריקה הלטינית בשלבי הסיד. יש בתעשיית הטק של ונצואלה תופעה של "חוסן מתוך הכרח" – שרידות בתנאי שוק קיצוניים ונחשלים, ואנליסטים מכנים את ההיי-טק שלה כ-"כלכלת פלטפורמות" – ענף שמפתח פלטפורמות דיגיטליות שעונות לצרכים שהמדינה לא מסוגלת לספק.

מה הזמנים החדשים בוונצואלה יביאו לתעשיית ההיי-טק של המדינה? מוקדם מדי לומר. עדיין לא ברור כיצד אי היציבות תשפיע על המשקיעים הגלובליים המעטים בסטארט-אפים שם, האם תפרוץ במדינה אלימות בקנה מידה רחב ומי יהיה בשלטון. בינתיים, מדובר בתעשיית היי-טק מצומצמת ביותר, שמשוועת לצמיחה ולהתפתחות.