בשנה החולפת נרשם גידול של 55% באירועי הסייבר בישראל

יותר מ-26,000 אירועי סייבר דווחו וטופלו בשנה החולפת על ידי מערך הסייבר הלאומי. הנתון משקף עלייה של 55% בהשוואה ל-2024.

שלושת המגזרים שבהם נצפו בשנה החולפת הכי הרבה ניסיונות תקיפה בסייבר הם: המגזר הפיננסי, המגזר הממשלתי ומגזר השירותים הדיגיטליים.

רבים מהאירועים אותרו בזמן ונבלמו ללא נזק, בעוד אחרים הסבו נזק משמעותי לארגון עצמו, לארגונים המחוברים אליו, או למידע שבמערכות הארגון הקורבן.

"אנחנו יכולים לבחור להיות מוכנים למלחמת הסייבר הראשונה"

את הנתונים הציג תא"ל (מיל') יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי. הוא דיבר בכנס סייברטק, המתקיים היום (ג'). ראש המערך ציין כי חוק הגנת הסייבר, שתזכיר שלו פורסם לפני כמה ימים להערות הציבור, מהווה ציון דרך היסטורי: "החוק יגדיר, בראשונה, מהי הגנת סייבר לאומית בישראל. החוק יסדיר את חובותיהם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים לעמוד בסטנדרט הגנה כדי להגן על הביטחון וחיי היום-יום של הציבור. עוד ייקבעו בחוק מנגנוני דיווח, פיקוח ואכיפה על אירועי סייבר משמעותיים".

לדבריו, "החוק מיישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים ומעגן את הגנת הסייבר כאינטרס לאומי ולא כהחלטה וולונטרית של כל ארגון".

תא"ל כראדי הציג את התוכנית הרב-שנתית של ישראל בנושא הסייבר הלאומי. תוכנית זו מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים: אבטחת ענן, Cyber-AI ומוכנות לעידן הקוונטי. במקביל, ציין, "התוכנית מקדמת חיזוק של תשתיות לאומיות, יכולות גילוי ותגובה, פלטפורמות הגנה לאומיות והקמת מעבדות לאומיות בתחומי בינה מלאכותית ודיפ-פייק".

כראדי הדגיש את החשיבות של שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשיית הסייבר הישראלית, לצד הצורך בשיתופי פעולה בין-לאומיים: "אנחנו לא יכולים לבחור מתי תפרוץ המלחמה הבאה, אבל אנחנו יכולים לבחור להיות מוכנים", ציין. "הממשלה קובעת אסטרטגיה ומובילה הגנה לאומית, אך התעשייה הישראלית עם החדשנות, הזריזות והניסיון המבצעי – היא זו שמאפשרת לישראל להיות מוכנה למלחמת הסייבר הראשונה".

ראש המערך ציין כי בחודש האחרון נחתם הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה בתחום הסייבר עם גרמניה, והושק מרכז מצוינות לסייבר ימי עם יוון וקפריסין.