"רשת החשמל בישראל לא מוכנה לחלוטין לגידול הצפוי בדאטה סנטרים"

האם ישראל מוכנה לקפיצה המשמעותית האפשרית, ויש האומרים שאף צפויה, בכמות הדאטה סנטרים בארץ, לאור הדרישות ההולכות והגוברות של ה-AI והענן לכוח מחשוב? האם הממשלה עושה מספיק בנדון? ואיפה אנחנו בהיבט האנרגטי של הנושא הזה? שאלות אלה ואחרות מטרידות את העוסקים בתחום בישראל, ומעלות חששות שונים.

בין המוטרדים ביותר מכך נמצאים חברות האקלים-טק וגופי הגנת הסביבה, משום שדרישה רבה יותר לכוח מחשוב משמעה בזבוז רב יותר של מקורות אנרגיה, ובעיקר חשמל, ונזק לסביבה. יש חברות שמפתחות טכנולוגיות שנועדו לצמצם את הנזק הזה, אבל לא תמיד ארגונים מודעים להן וקונים מהן את הפתרונות המתאימים.

נדמה שאין מתאימה לשוחח איתה על כך מאשר רותם טריביצקי, מנכ"לית פלאנט-טק – יוזמה משותפת של המכון הישראלי לחדשנות ו-CBG (ר"ת Consensus Business Group). לדבריה, "נכון לסוף השנה, יש בישראל כ-50 דאטה סנטרים פעילים, ולצידם 25-30 בתהליכי פיתוח. למרכזים שכבר קיימים יש כושר הספק IT שעומד על כ-260 מגה-וואט, ושווי השוק מוערך, נכון לתחילת 2024, במיליארד דולר, עם השקעות המתמקדות בהרחבות מצד חברות כמו אמזון, גוגל ושחקנים מקומיים. התחזית היא ששיעור הצמיחה השנתי יהיה בין 6%-13% עד 2030. בנוסף, יש צורך, עד לאותה שנה, ב-90-100 מגה-וואט נוספים, כדי לעמוד בביקוש של תעשיות הבינה המלאכותית והענן המקומיות, כשהיעד הממשלתי הוא להגיע להספק של 600-700 מגה-וואט".

טריביצקי הסבירה שמסיבות שונות ומגוונות, לשוק הישראלי עדיף להשתמש בשרתים מקומיים: "מדובר על היבטים כמו משילות נתונים, זמני השהייה נמוכים למשתמשים באזור, אבטחת סייבר משופרת וציות לרגולציות לאומיות. חברות בינלאומיות מביאות איתן הון גדול, מומחיות טכנולוגית גלובלית, יצירת מקומות עבודה והכנסות ממיסים באמצעות תמריצים כמו פטור ממס רווחי הון".

האם שוק החשמל מוכן לקפיצה האפשרית בכמות חוות השרתים בארץ?
"לא, רשת החשמל בישראל אינה מוכנה לחלוטין לגידול משמעותי בדאטה סנטרים. הסיבות לכך הן תשתיות מיושנות שמתמודדות עם עליות בביקוש, עלויות אנרגיה גבוהות, בעיות אמינות ברשת ועיכובים בהשתלבות אנרגיה מתחדשת. המצב מוחמר עקב העדפת דאטה סנטרים במיקומים מרכזיים כמו תל אביב, שבהם יש חסמים משמעותיים בהספק המחשוב שניתן לתת. יש חידושים בדמות רשתות חשמל חכמות ובינה מלאכותית מתקדמת, אך צמיחה מהירה עלולה להוביל למחסור במערכות ללא שדרוגים. חיבור של כמה קמפוסים של 50-100 מגה-וואט באזור זה הוא אתגר גדול ברשת הנוכחית".

"מדינת ישראל עלולה להחמיץ הזדמנות כלכלית אדירה"

עו"ד עידית רייטר, שותפה וראשת מחלקת סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, משרד שמטפל בכמה וכמה דאטה סנטרים בישראל, הצטרפה לטריביצקי בקריאה להבין את החיוניות של הקמת עוד מרכזי נתונים בארץ. "יש צורך הולך וגדל מצד חברות שפועלות בישראל לאחסון וניהול מידע ותקשורת, אבל קיים גם צורך גלובלי במרכזים שתומכים בתשתיות ענן. מדובר בהזדמנות כלכלית עצומה לכל מדינה שתצליח לפשט את הליכי התכנון והרישוי, ולתמרץ כלכלית את ההקמה והתפעול השוטף. מונחים כמו 'אנרגיית AI', 'ריבונות דיגיטלית', דאטה סנטרים שהם 'מפעלי ייצור של הכלכלה החדשה' שולבו השנה בכל דיון ברמות הבינלאומית, הלאומית והעסקית", אמרה.

היא ציינה שלא יכול להיות שמי שמכונה אומת הסטארט-אפ תפספס את המומנטום. "ללא קידום יוזמות מהירות, מתוך הבנה מעמיקה של התחום המתהווה, מדינת ישראל עלולה להחמיץ את ההזדמנות הכלכלית האדירה הטמונה בתשתיות ה-AI", הסבירה עו"ד רייטר.

מה החסם הרגולטורי המשמעותי ביותר שעומד כיום בפני ארגונים שרוצים לבנות כאן דאטה סנטרים שיספקו שירותי אחסון ו-AI לחברות בישראל?
"התארכות הליכי התכנון והרישוי. זמן ממוצע להקמת דאטה סנטר בישראל נע בין 5-7 שנים. ההקמה הפיזית אורכת כשנתיים, תלוי בהיקף החווה, וכל השאר נובע מהשגת היתרים ורישיונות. זה לא נורמלי.

ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית מואצת בקצבים שאנחנו לא מורגלים אליהם. לפיכך, חוות שמתוכננות בצורה מסוימת בנקודת ההתחלה עלולות להיות לא רלוונטיות לחלוטין מבחינות טכנולוגית ותשתיתית, חמש או שבע שנים אחרי. בנוסף, פרקי הזמן הללו לא מאפשרים מענה לצרכים ההולכים וגדלים, וזה ימנע ממדינת ישראל מלייצר מובילות בתחום ולמקסם רווחים כלכליים – וזה עוד לפני שמתייחסים לחסם הזמינות בחיבור לחשמל".

עו"ד עידית רייטר, שותפה וראשת מחלקת סביבה וקיימות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן. צילום: אופיר אייב

אז מה הממשלה צריכה לעשות כדי לתת מענה, לפני שיהיה מאוחר מדי, כפי שאת חוששת?
"יש צורך בפרסום מיידי של מדיניות לאומית לקידום הקמת דאטה סנטרים ותשתיות AI, כולל הסדרה תכנונית מתאימה ברמה הארצית. למשל: הכרה בדאטה סנטרים כתשתית לאומית; פישוט וקיצור הליכי הרישוי; מענה לנושא החיבורים לחשמל; חבילת תמריצים פיסקליים; יצירת מנגנונים מעודדי חדשנות ושיפור ביצועים, התייעלות אנרגטית וחיסכון במשאבים, תוך שמירה על גמישות תפעולית; וקביעת מדיניות סביבתית מאפשרת ולא מעכבת, מבוססת ידע ואחידה".

רואים כבר תזוזה?
"יש התחלה של התייחסות רגולטורית לנושא. באוגוסט השנה הוגש לראש הממשלה דו"ח ועדת נגל להאצת הבינה המלאכותית. הוועדה מתריעה שללא הקמת תשתית אנרגיה ייעודית לבינה מלאכותית, ישראל תתקשה להשתלב בגל הצמיחה של כלכלת ה-AI העולמית. בספטמבר פרסם החשב הכללי במשרד האוצר קול קורא להתייחסות הציבור בנושא דאטה סנטרים וצריכת אנרגיה, במטרה לגבש מדיניות לאומית על רקע הצפי לעלייה בביקוש לחשמל. בנוסף, הצוות האחראי על הנושא בחשב הכללי עורך מפגשים עם מעגלי המגיבים לקול הקורא. גם טיוטת חוק ההסדרים קובעת הוראות ביחס למוכנות משק החשמל לגידול בצורכי ה-AI. צריך רק לקוות שהמדיניות הכוללת תגובש ותפורסם בהקדם האפשרי, בלי לשכוח התייעצות מעמיקה של כותביה עם נציגי החברות שיש להן דאטה סנטרים".