"אסור להזניח את היסודות – לפעמים עדיף לדחות הטמעת AI"

"בצה"ל בסך הכל, דברים לא השתנו במובן של בניין כוח… תפישת ההטמעה של כל טכנולוגיה, כל שיטה, כל אמל"ח, מבוססת תמיד על חמש אבני בניין: תורה, תכנון וארגון, כוח אדם, אימונים והכשרות, ואמצעים ואמל"ח", כך פתח סא"ל עו"ד יזהר יצחקי, ראש תחום חדשנות וניהול ידע בפרקליטות הצבאית, את הרצאתו בוובינר של אנשים ומחשבים.

 יצחקי הסביר כי אף שארגון צבאי מודרני בונה את כוחו על אבני היסוד המוכרות שפירט, עידן ה-AI דורש חשיבה מחדש על מבנה הכוח. הוא הציג את מה שהוגדר כ-"האבן השישית וההכרחית בעידן ה-AI" שלדבריו היא שותפויות ואקוסיסטם חיצוניים, הכוללים ספקים, אינטגרטורים, רגולטורים, קהילות מקצועיות ומוסדות ידע. כדי להמחיש זאת, הוצג על המסך מסר נחרץ: "בלי חיבור פעיל לאקוסיסטם החיצוני, אין יכולת AI אמיתית, רק אשליה שלה". לכך הוסיף יצחקי ואמר למשתתפים כי כיום קיימת "תפיסה הולכת ונתמכת בצבא, שלפיה לבד אי אפשר".

הוובינר, שנערך לאחרונה תחת הכותרת 'AI בשירות הארגון בזמן חירום, ניהול, קבלת החלטות וחדשנות תחת אש', נפתח על ידי נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק של קבוצת אנשים ומחשבים, והונחה על ידי יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בהרצאתו, שכותרתה הייתה "תפישת המרבד – הזווית הביטחונית", התמקד עו"ד יצחקי בחשיבות העצומה של בניית תשתיות חזקות לפני שקופצים לאמץ בינה מלאכותית. הוא תיאר שש שכבות קריטיותשחובה להטמיע בארגון בהדרגה: ניהול ידע, דאטה, מערכות BI, משילות נתונים (Data Governance), שיתופיות (Collaboration), ורק בשלב האחרון מגיע תורה של ה-AI. לדברי יצחקי, ארגונים רבים נוטים להתחיל את הדיאלוג דווקא מהבינה המלאכותית, תוך דילוג על שכבות היסוד, והוא הזהיר מפורשות כי "אסור להזניח את היסודות הללו". הוא הדגיש בהרצאתו כי במקרים רבים עדיף לדחות את ההטמעה של הטכנולוגיה החדשה כדי לבסס קודם את שכבות הבסיס, משום שמעבר לתפישת "AI First" ללא תשתית ראויה – נידון לכישלון.

הסכנה אינה במערכות, אלא בסביבה האנושית

יצחקי שיתף את המשתתפים כי צה"ל עוסק כיום בהקמת מערכות מתקדמות, כמו מערכת ג'יני (Genie) שפיתח יחד עם Accounting Labs ו-PwC, ומערכת "מעבד", שפותחה בשיתוף מיקרוסופט. עם זאת, הוא הבהיר כי הטכנולוגיות עצמן אינן אלו שמדאיגות את ההנהלה: "מה שמדאיג אותנו זה מה שאנשים עושים במערכות האלה… מסביב למערכות האלה". הוא הסביר כי הגישה הצבאית אינה דוגלת באיסור גורף על שימוש בבינה מלאכותית בקוד פתוח – דבר שלדבריו ממילא אינו אפשרי בפועל – אלא ביצירת סביבה מאפשרת המלווה בהדרכה, בקרה וגבולות ברורים לגבי הגישה למידע ולמבצעים. לדבריו, צה"ל אף מפעיל הכשרות ייעודיות, דוגמת "קורס חוקרי מחלקות AI", במטרה לנטוש את תפישות הפיתוח ההיררכיות הישנות (Waterfall) ולעבור לעבודה אג'ילית ומודרנית.

כוחה של קהילה פנים-ארגונית

אחד הכלים המרכזיים שיצחקי הציג להתמודדות עם האתגרים הוא בנייה וטיפוח של קהילה טכנולוגית פנימית. הוא סיפר על קהילה צה"לית המונה מאות משרתים אשר חולקים שפה משותפת, וכן משתפים ביניהם ידע, פתרונות וכלים, החל מיוזמות קוד פתוח ועד לעיבוד סנסורים מתקדם.

קהילה זו, כך ציין עו"ד יצחקי, מסייעת לשבור את ה"סילואים" המסורתיים בארגון ואת ההפרדות המקובלות בצבא. הוא המליץ בחום לכל ארגון להקים קהילת מפתחים ו"מאמצים מוקדמים" (Early Adapters) משלו, והעיד כי הוא עצמו מקדיש זמן רב בכל יום לניהול הדיאלוג והשיתוף הפנימי כדי לחזק את ההטמעה.

משברים ורגולציה: מקרה המבחן של אנת'רופיק

לקראת סיום דבריו, סקר יצחקי את המגמות העולמיות ביישום בינה מלאכותית ביטחונית. הוא ציין את פלטפורמת Maven של חברת פלנטיר (Palantir), המאמצת סוכני AI לניהול שליטה ובקרה בזמן אמת, ואשר אומצה לאחרונה בדרגים הבכירים ביותר של מחלקת ההגנה האמריקנית ונאט"ו. מנגד, הוא חשף משבר חריף שפרץ בין חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק (Anthropic) לבין הפנטגון. אנת'רופיק סירבה לאפשר שימוש בכלים שלה לצרכי מעקב ומודיעין צבאי, מחשש לפגיעה לכאורה בזכויות אדם. צעד זה שלה הוביל את הממשל האמריקני להכריז עליה כעל סיכון לשרשרת האספקה הביטחונית, ולנתק עימה התקשרויות.

"זה משבר שאנחנו עוקבים אחריו בעניין רב והוא מרתק אותנו", ציין, "ואני חושב שגם שחקנים לא ביטחוניים צריכים להסתכל על הפרשה הזו וללמוד ממנה לא מעט".

עו"ד יצחקי הסביר כי השתמש בדוגמה זו כדי להמחיש את החשיבות הקריטית של משילות (Governance) והכנה למשברים בלתי מתוכננים, גם מול ספקיות הטכנולוגיה המובילות בעולם.

הוא חתם את ההרצאה במסר ברור למנהלים: "אנחנו כבר לא נמצאים בעידן שבו אנחנו הולכים עם AI לתוך הארגון בלי הכין את הארגון ל-AI". יצחקי הבהיר כי אי אפשר פשוט להנחית את הטכנולוגיה על העובדים, וכי התפישה המנחה צריכה להיות Organization First, People First – במובן של קודם כל הארגון והאנשים. הוא הדגיש כי רק בנייה נכונה של כלל השכבות והרקמות בארגון, מניהול הידע ועד שילוב של שותפויות חיצונות, היא המפתח להצלחה בעידן הטכנולוגי החדש.