כיצד הקרמלין מטמיע טכנולוגיה רוסית ברחבי העולם – ולמה?

הקרמלין רואה בטכנולוגיות הסייבר המסחריות של רוסיה חלק חשוב מתוכנית כוללת – לאגור עוד ועוד שליטה בינלאומית. הוא עושה זאת באמצעות פיזור הטכנולוגיה של רוסיה ברחבי הגלובוס, בתוך שהמדינה רואה בכך דרך נוספת לקדם את האינטרסים שלה ברחבי העולם, כך לפי מאמר מעניין בכתב העת פוריין אפיירס (Foreign Affairs).

את המאמר כתבו אנדריי סולדטוב ואירינה בורוגן. השניים הם עמיתים בכירים במרכז לניתוח מדיניות אירופית ומייסדים שותפים ועורכים של אג'נטורה.רו (Agentura.ru) – ארגון ואתר המכסה באופן ביקורתי את פעילות השירותים החשאיים הרוסיים.

המאמר מציין פגישה שהתקיימה באפריל 2024, בראשות ניקולאי פטרושב, ראש מועצת הביטחון הרוסית הוותיק, בסנט פטרסבורג. השתתפו בה בכירים ביטחוניים ממדינות אפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון – יועצים לביטחון לאומי, ראשי מועצות לביטחון לאומי וראשי סוכנויות ביטחון ומודיעין ממגוון רחב של מדינות: ברזיל, סודן, תאילנד ואוגנדה; בעלות ברית קרובות של רוסיה כמו סין ואיראן; כמו גם מדינות מהליגה הערבית. הפגישה עסקה ב"ריבונות וביטחון מידע" – דרכו של הקרמלין לתאר טכנולוגיות סייבר שנועדו להגן מפני מעקב, השפעה והתערבות מערביים. "אבל לפטרושב היה גם מסר ספציפי יותר", כתבו, "כשלצדו סרגיי נרישקין, ראש שירות מודיעין החוץ SVR של הקרמלין, פטרושב הודיע שחברות אבטחת הסייבר המובילות ברוסיה יכולות לעזור לממשלתן להשיג שליטה על מרחב המידע הלאומי שלהן".

הטמעת טכנולוגיה רוסית ככלי אסטרטגי

בזמן אמת, האירוע לא זכה לתשומת לב רבה בארצות המערב. "עבור רבים מהמשתתפים, ההצעה הייתה מבורכת… רוסיה מצטיינת בטכנולוגיות סייבר, ומשאביה יכולים להיות בעלי ערך לאבטחת התשתיות הדיגיטליות הלאומיות שלה".

לפי המחברים, "כמו במלחמה הקרה, הקרמלין רואה באפריקה, במזרח התיכון ובחלקים מאסיה ואמריקה הלטינית שדות קרב עיקריים בתחרות הגלובלית עם המערב. קמפיין זה כולל התרחבות של קבוצות צבאיות המזוהות עם הקרמלין, כגון חברת וגנר הצבאית למחצה, במדינות אפריקאיות רבות. זה כרוך בשימוש נרחב ב'עוצמה רכה', כמו פתיחת מרכזי תרבות בשם 'בתי רוסיה' ביותר מתריסר מדינות באפריקה. אלה מנוהלים על ידי משרד החוץ ומשמשים לקידום הנרטיבים של הקרמלין וכדי לספק כיסוי לסוכני מודיעין רוסיים".

.@AndreiSoldatov and @irinaborogan discuss Russia’s push to expand its cyber-influence around the world—and how it could “potentially give Russia more ways to conduct cyberwarfare against the United States and Europe.”https://t.co/LHUDgfENvJ

— Foreign Affairs (@ForeignAffairs) August 26, 2025

"הפגישה בסנט פטרסבורג", הסבירו, "ממחישה כמה הקרמלין רואה בטכנולוגיות הסייבר המסחריות של רוסיה חלק חשוב מהקמפיין הרחב הזה, ודרך נוספת לקדם את האינטרסים של רוסיהה ברחבי העולם. לפי תחקירים מהמערב, לכמה חברות אבטחת סייבר רוסיות מובילות יש קשרים לצבא ולשירותי הביטחון של הקרמלין".

כך, באפריל 2021, למשל, משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על חברת אבטחת הסייבר הרוסית פוזיטיב טכנולוג'יס (Positive Technologies) בגין תמיכה ב"לקוחות ממשלתיים רוסיים, כולל ה-FSB (שירות הביטחון הפדרלי – י"ה)", וטען שהחברה "מארחת כנסים גדולים המשמשים כאירועי גיוס עבור ה-FSB וה-GRU (יחידת המודיעין הצבאי של רוסיה – י"ה)".

ביוני 2024, ארה"ב הטילה סנקציות על קספרסקי (Kaspersky), חברה רוסית מובילה נוספת, בגין "שיתוף פעולה עם רשויות הצבא והמודיעין הרוסיות, המנוגד לביטחון הלאומי של ארה"ב". מאז 2022, האיחוד האירופי וכמה מדינות באירופה נקטו גם הם בצעדים להגבלת הגישה של חברות סייבר רוסיות לשווקים שלהם.

"זהו מרוץ שרוסיה יכולה לנצח בו"

"למרות הלחץ הזה מצד המערב", הסבירו המחברים, "מוסקבה מבקשת לבנות על המפגש הביטחוני ב-2024 ולהרחיב באגרסיביות את השפעת הסייבר שלה ברחבי העולם. עם סדרה של שותפויות חדשות בין חברות סייבר רוסיות לגופים וממשלות זרים, רוסיה השיגה דריסת רגל טכנולוגית הולכת וגוברת באפריקה, במרכז אסיה ובמזרח התיכון. למרות שעדיין לא ברור כיצד שירותי הביטחון של רוסיה ינצלו את העסקאות הללו, אנליסטים של אבטחת סייבר אומרים כי הן יכולות לתת למוסקבה דרכים חדשות לסכל פעילויות מודיעין מערביות".

לפי המאמר, בחודשים האחרונים "כשממשל טראמפ ריכך את עמדתו כלפי רוסיה, גם בממד הסייבר, מוסקבה המשיכה בהתרחבות זו עם מעט מאוד ביקורת. זה עלול להעמיד את וושינגטון ובעלות בריתה בעמדת נחיתות משמעותית בעולם המתפתח, ולהעניק לרוסיה דרכים נוספות לנהל לוחמת סייבר נגד ארה"ב ואירופה".

באוקטובר 2017, ציינו מחברי המאמר, תחקירים של הוול סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal) והניו יורק טיימס (New York Times) דיווחו כי האקרים רוסים גנבו מסמכים מסווגים הקשורים להגנות סייבר אמריקניות מהסוכנות לביטחון לאומי, בין היתר על ידי שימוש בתוכנת קספרסקי במחשב של קבלן NSA. קספרסקי הכחישה בתוקף כל ידע או מעורבות בשימוש בתוכנה שלה כדי לאפשר פריצה. בשנים שלאחר מכן, חברות הסייבר של רוסיה החלו להתמקד יותר בשווקים מחוץ לארה"ב ואירופה".

לפי מחברי המאמר, "לקרמלין יש כמה סיבות אסטרטגיות לדחוף את הנושא. כשממשלה זרה רוכשת טכנולוגיות מתקדמות מרוסיה, ללקוחות – סוכנויות הביטחון ואכיפת החוק המקומיות – אין את המומחיות להפעיל אותן והם נעזרים בספקים הרוסים. כך, חברות הסייבר הרוסיות זוכות לגישה נדירה למערכות ולקשרים מקומיים במדינת הלקוחה". יתר על כן, המשיכו, "רבות מחברות הסייבר המובילות ברוסיה הוקמו על ידי מהנדסים ומדעני מחשב יוצאי סוכנויות מודיעין סובייטיות". הקשרים נמשכו גם בעת ממשל ביידן: "ובמקביל, חברות רוסיות המשיכו להרחיב את טווח ההגעה הבינלאומי שלהן, בין השאר עם מצרים, קטאר וערב הסעודית, ובמיוחד – באפריקה".

"הובלת יצוא הריבונות הטכנולוגית", סיכמו מחברי המאמר, "משקפת את מה שהקרמלין, סוכנויות המודיעין וחברות הסייבר הרוסיות שואפים להשיג: לספק למדינות היעד שירותי סייבר שיגנו על מרחבי המידע שלהן מפני האיום הנתפש של ההשפעה המערבית, כולל אבטחת סייבר ושליטה במדיה החברתית. הלקוחות של רוסיה אינם מודאגים מהאפשרות של חדירת מודיעין רוסי לתשתית הדיגיטלית שלהם – כל עוד הם יכולים להשיג הגנת סייבר מהמערב… זהו מרוץ שרוסיה יכולה לנצח בו. עבורה, ההשפעה של חברות רוסיות ברחבי העולם היא בבירור עדיפות אסטרטגית".