מרי מסליו, גרטנר: "על מנת להיות חדשן ולספק לארגון ערך עסקי – המנמ"ר חייב להישאר רענן"

"אסור שהארגון יאכל אותו ויהפוך את המנמ"ר למלפפון חמוץ, כי כך הוא יאבד מערכו ולא יספק חדשנות טכנולוגית שתביא לערך עסקי", אמרה מסליו, אנליסטית בכירה בגרטנר אירופה, שהיתה דוברת המפתח במפגש השנתי של המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים ● לדבריה, "חדשנות יכולה לבוא לידי ביטוי בהזזה של המדפסת בסנטימטר וככה להביא להתייעלות ארגונית רחבת היקף"

"המנמ"ר, כמו כל עובד, מושפע מהארגון ומהתרבות הארגונית הקיימת בו. הוא נכנס לתלם אותו מוביל הארגון ומפנים את הנהלים שלו. על מנת להיות חדשן, ולספק לארגון ערך עסקי מבוסס IT, על המנמ"ר להישאר רענן כמו מלפפון טרי. אסור שהארגון יאכל אותו ויהפוך את המנמ"ר למלפפון חמוץ, כי כך הוא יאבד מערכו ולא יספק חדשנות טכנולוגית שתביא לערך עסקי", כך אמרה מרי מסליו, אנליסטית בכירה בגרטנר (Gartner) אירופה.

מסליו היתה דוברת המפתח במפגש השנתי של המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, שנערך בסוף השבוע בברצלונה, ספרד. בכנס השתתפו כ-300 מנמ"רים ומנכ"לים מענף ה-IT. את האירוע הינחה פלי הנמר, נשיא קבוצת אנשים ומחשבים.

הכנס אירח השנה את תוכנית Garthner Exceutive למנמ"רים בכירים, שאותו הובילה מסליו. מסליו סיפרה שהיא מהווה חלק מקבוצת של אנליסטים בגרטנר הבוחנת את התנהגות המנמ"רים ומתמקדת בערך החדשנות, וכיצד זו יכולה לספק להם שיפור של היכולות התפעוליות שלהם ולהביא ערכים עסקיים לארגונים אותם הם משרתים.

היא פתחה בהגדרת המושג חדשנות – "רעיונות חדשים שכאשר הם מוטמעים בארגון, הם מניבים ערך עסקי". לדברי מסליו, החדשנות היא בעלת שלושה היבטים. האחד, חדש הוא לא בהכרח חדש בעולם, "לא כל אחד צריך להיות תומס אלווה אדיסון. פשוט יש ליצור בארגון דרך חדשה להתנהגות, או להעתיק דפוס פעולה מארגון ממגזר אחר". ההיבט השני , לדבריה, הוא שמימוש הרעיון החדשני הוא בר-ביצוע, והשלישי – שהרעיון החדשני שהוטמע מניב ערך תפעולי או עסקי, או מביא לחסכון.

היא אמרה, כי הפרדוקס המרכזי המונע מהחדשנות להתממש נובע ממתח הקיים בין שני וקטורים. האחד – ארגון רוצה חדשנות. השני, אנשים בארגון הם שמרנים ויהרגו את הפוטנציאל של הרעיון החדשני בטרם יצליח להתרומם, כי הם מפחדים ממנו.

לדברי מסליו, ההזדמנויות נמצאות בשלושה אזורים. האחד, חדשנות תפעולית ותהליכית, תחום בו ה-IT הוא טוב. השני, תחום המוצרים והשירותים, "שם, למרבה הצער זה לא קורה". והתחום השלישי – חדשנות בניהול, בו מנהלים מצליחים לתקשר טוב יותר עם הכפופים להם, ומתגמלים אותם על רעיונות יצירתיים.

היא ציטטה מחקר של מק'ינזי (McKinsey), שבחן מדוע ארגונים אינם חדשניים. המנהלים ענו, כי "אין לנו אנשים טובים ואין רעיונות", ואילו הזוטרים אמרו, כי אף אחד בדרג הניהול לא מקשיב להם. באמצע, הסבירה, מצויים דרגי הביניים והם המחסלים היעילים ביותר של רעיונות חדשניים, כי הם מפחדים, מעמדם רעוע יחסית, הם רוצים להתקדם, והם ממוקדי תוצאות לטווח הקצר.

עצתה של מסליו למנהלי ה-IT, היא "התמקד וזהה את החדשנים הטבעיים. שאל אותם – מה הכי הפתיע אותך כשהגעת לארגון? מה לא הגיוני בעיניך בארגון בהיבט התהליכים, והכלים העסקיים? יש לך רעיון לשינוי?".

"האנשים החדשנים בארגון הופכים במהרה ממלפפון רענן למלפפונים חמוצים", אמרה, "כי הארגון מאכל אותם והורס את החדשנות הטבועה בהם". היא הציעה למנהלי ה-IT כמה צעדים לחשיפת החדשנות ולטיפוחה. האחד, היה פתוח לרעיונות, שאל ותיזום היבטים של חדשנות, "אל תשאלו אנשים איך לטוס לירח, חדשנות יכולה לבוא לידי ביטוי בהזזה של המדפסת בסנטימטר וככה להביא להתייעלות ארגונית רחבת היקף". לאחר מכן יש לסנן את הרעיונות ולקבל עליהם משוב מהסביבה. אז יש לפתח חלק מהרעיונות באופן יצירתי, ולבסוף – יש לממש את הרעיון החדשני ולהטמיעו בשטח.

היא ציינה, כי אחת הדרכים לקידום החדשנות היא התמודדות עם הרצון לשמור על סודיות עסקית, והליכה לכיוון שיתוף. כך אמרה, עושות זאת רוב חברות התרופות, וחברות כגון סיסקו (Cisco) ויבמ (IBM). בדרך זו, הסבירה, ניתן להשתמש במשאבי הידע בקהילה, לטובת קידום רעיונות הארגון, מבלי לאבד בעלות על הרעיון החדשני.

לדבריה, "ערך הרעיון של החדשנות לעולם לא יהיה מוכח על ידי עצמו". מסליו הסבירה, כי המשמעות היא שמי שנדרש לשפוט את הצלחת הרעיון היא הסביבה העסקית או הלקוחות, ולא אבות הרעיון. כך, הדגימה, ממציאי הסגווי לא ראו את צורכי הלקוחות לנגד עיניהם, אלא רק חשבו שהכלי יביא למהפכה בעולם התחבורה, ולכן כשלו.

"יש לתאר את הערכים המתקבלים ממימוש רעיון חדשני באופן שאנשים יבינו", סיכמה מסליו, "חדשנות היא משהו ארגוני ותרבותי-אנושי – ולא טכנולוגי. באחריותכם, המנמ"רים, לאסוף את הרעיונות החדשניים ולהביאם לכלל מימוש בעל ערך לארגונים".

"חברות שהשקיעו ב-IT בזמן המיתון, צמחו בשיעור גבוה יותר לעומת מתחרותיהן"

את האירוע פתח ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר המזה"ת, אשר תיאר את המגמות העיקריות בעולם ה-IT כיום. לדבריו, מגמה אחת היא ההצטרכנות של ה-IT, המביאה לכך שהמיחשוב מונע על ידי דרישות משתמשי הקצה ולא אלה של הארגונים. מגמה נוספת, לדברי גינדין, היא המיתון הכלל עולמי, שהניע בצורה חזקה ארגונים ליישם פרויקטי וירטואליזציה ולהכין תשתיות למיחשוב ענן. "מיחשוב ענן", אמר גינדין, "הוא כבר כאן ואינו בגדר עוד באזוורד. יש כבר ספקי מיחשוב ענן, או ארגונים המספקים שירותים על גבי הענן".

גינדין ציין, כי בחינת החלק היחסי של תקציבי ה-IT בארגונים בעשור האחרון, שכלל שני מיתונים, מעלה כי למרות שהמיתון העולמי השפיע על כלל הארגונים, הרי שבאופן יחסי, תקציבי ה-IT בארגונים לא ניזוקו ונשארו זהים.

גינדין אמר, כי באופן יחסי, כיון שהתל"ג בישראל הצטמצם פחות מזה העולמי, הרי שהדבר השפיע גם על היקף ה-ICT המקומי, ולכן צפוי שהוא יעמוד השנה על גידול של 6-7%, ובהתאם, תקציבי ה-IT בארגונים יגדלו בשיעור של 5.3% השנה.

לדברי גינדין, "חברות שהשקיעו ב-IT בזמן המיתון, צמחו בשיעור גבוה יותר לעומת מתחרותיהן". נתון זה, אמר, הוא עדות לחשיבות ה-IT כמנוע צמיחה עסקי עבור ארגונים.

מגמות נוספות אותן ציין גינדין הן הניצול המועט יחסית של מערכי המיחשוב הארגוניים, וכן הגידול האקספוננציאלי בכמויות ובנפחי המידע הארגוני. לכן, הסביר, צפוי כי בשנים הקרובות יעלה הערך ותגבר הדרישה לתוכנות לניהול מידע.

גינדין סיים בהמלצה עבור המנמ"רים, לפיה עליהם ליישם בארגוניהם וירטואליזציה רב-מימדית: "אין טעם לעשות וירטואליזציה רק במקום אחד", אמר, "יש ליישם פרויקטי וירטואליזציה חוצי ארגון, שיניבו חסכון בחומרה, בתוכנה, בתחנות קצה וביישומים. כך, מובטח חיסכון מוכח של שליש מהוצאות התשתית לשנים הראשונות לאחר היישום".

דוברים נוספים היו חואן אנטוניו זופריה, מנכ"ל יבמ ספרד,לאחר מכן נערכו שולחנות עגולים בנושאים מקצועיים שונים בהנחיית אבי שלום, מנכ"ל תוכנית EXP, גרטנר המזרח התיכון, ופסח גלאון, מנכ"ל חברת אאוטלוק.

השתתף בהכנת הידיעה: יהודה קונפורטס

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים