איך המחשוב הקוואנטי ישפיע על שוק התעסוקה?

המהפכה הקוואנטית אינה אירוע עתידי, אלא תהליך שמתחיל עכשיו, ויגיע לפריצה מסחרית בשנים הקרובות. מה זה אומר בכל הנוגע לשוק התעסוקה? אילו תפקידים צפויים להיות מושפעים מכך? והאם המדינה מוכנה? שלושה מומחים מסבירים איך כדאי לעובדים ומנהלים להתכונן לצונאמי הקוואנטי, שישטוף את שוק התעסוקה, והאם ישראל כבר נערכת או משתרכת מאחור.

מהו המחשוב הקוואנטי ולמה הוא ייצור מהפכה?

המחשוב הקוואנטי הוא טכנולוגיה מהפכנית, שצפויה לפרוץ לשימוש מסחרי לקראת סוף העשור – ההערכות מדברות על בין 2027 ל-2030. בניגוד למחשב רגיל, שפועל בעזרת ביטים של '0' או '1', המחשב הקוואנטי משתמש בקיוביטים (Qubits), שיכולים להימצא במצבים מורכבים, המשלבים את שניהם בו זמנית. יכולת זו מאפשרת לו לחשב מספר עצום של אפשרויות במקביל ולפתור תוך שניות משימות שייקחו למחשב רגיל אלפי שנים – מחיזוי מזג האוויר ועד לפיתוח תרופות והצפנה מתקדמת. לכן, ממש כפי שהאינטרנט והסמארטפון יצרו מקצועות חדשים ושינו אחרים, הוא צפוי לחולל שינוי עמוק בשוק העבודה: תפקידים מסוימים ייעלמו, אחרים יהפכו לאוטומטיים, ותידרש מהעובדים ומהמנהלים מומחיות מסוג חדש לחלוטין.

השינויים בשטח כבר התחילו – התפקידים שייעלמו ואלה שצומחים

עוזי יערי, סמנכ"ל דיגיטל באלעד מערכות, מצביע על 2026 כשנת מבחן קריטית לשוק העבודה: "בעוד שהתחזיות מסמנות את 2027 כשנת הפריצה, אני משוכנע ש-2026 היא שנת המבחן האמיתית".

לדבריו, ההשפעה של המחשוב הקוואנטי על עולם התעסוקה אינה תיאורטית, אלא כבר מתחילה לבוא לידי ביטוי במבנה התפקידים. "השפעת הקוואנטום על שוק העבודה צפויה להיות דרמטית ולייצר תפקידים חדשים, שחלקם כבר החלו לצוץ, כגון מפתחי אלגוריתמים קוואנטיים, מהנדסי קוואנטום ומומחים להצפנה מתקדמת. הטכנולוגיה עתידה להשתלב במגוון רחב של סקטורים: פיננסים, ביטוח, לוגיסטיקה, אנרגיה, בריאות, ביטחון, חינוך ואומנות", אמר.

עוזי יערי, סמנכ"ל דיגיטל באלעד מערכות. צילום: נדב כהן יונתן

הוא מצביע על שינוי עמוק במקצועות קיימים: "מקצועות המבוססים על אנליזה וחישובים מורכבים כמו מעריכי סיכונים, מתכנני מסלולים ואנליסטים עשויים לעבור שינוי יסודי או להיעלם כליל".

אולם, מדגיש יערי, כמו הבינה המלאכותית, השינוי שיביא המחשוב הקוואנטי בשוק התעסוקה הוא לא טכנולוגי בלבד: "ברגע שהמחשב לוקח על עצמו את המעמסה החישובית והאנליטית הכבדה, הערך האנושי נודד דווקא למקומות ה-'רכים' והלא טכנולוגיים".

לדבריו, הביקוש ינוע לעבר תפקידים שמחברים בין עולמות: "תצמח דרישה לאנשים שיודעים לחבר את הטכנולוגיה למציאות – פילוסופים ואנשי אתיקה שיגדירו גבולות, משפטנים שיבנו רגולציה ומנהלים שידעו לתרגם יכולות חישוב לאסטרטגיה עסקית".

החשיבה הארגונית תשתנה

עינבל נמיר, דירקטורית מנהלת בדלויט ומובילת פרקטיקת סביבת העבודה העתידית בחברה, אומרת כי המהפכה הקוואנטית תשפיע על האופן שבו ארגונים פועלים ומקבלים החלטות.

"מהפכת הקוואנטום לא צפויה לשנות את שוק העבודה דרך החלפת עובדים, אלא דרך ערעור עמוק של האופן שבו ארגונים מגדירים תפקידים, מיומנויות ומנהלים תהליכי קבלת החלטות", היא מציינת.

עינבל נמיר, דירקטורית מנהלת בדלויט ומובילת פרקטיקת סביבת העבודה העתידית בחברה. צילום: עדי אורני

האתגר המרכזי, לדבריה, הוא לא בפיתוח הטכנולוגיה עצמה: "לפי דו"ח עתיד המחשוב הקוואנטי של דלויט, הפער המרכזי בעידן זה הוא לא טכנולוגי כי אם אנושי. הכוונה היא ליכולת של ארגונים לתרגם בעיות עסקיות מורכבות, כמו אופטימיזציה, ניהול סיכונים וסימולציה, לבעיות חישוביות בתנאי אי ודאות קיצונית".

נמיר מתארת צורך בתפקיד חדש שמחבר בין עולמות: "המחסור הקריטי לא יהיה במהנדסי קוואנטום, אלא באנשים שמסוגלים לחבר בין אסטרטגיה, תפעול וטכנולוגיה. זה שינוי תפיסתי עמוק – מעבר מחשיבה דטרמיניסטית, מבוססת KPIs ו-Best practices, לעבודה עם פתרונות הסתברותיים והחלטות, שאין להם תשובה אחת נכונה".

מבחן ההיערכות של ישראל

משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל, בוחן את התמונה מנקודת מבט ישראלית-לאומית. לדבריו, "ישראל מסתמנת ככוח חשוב בתחום המחשוב הקוואנטי. חוקרים ממוסדות אקדמיים כמו מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, יחד עם סטארט-אפים פורצי דרך כמו קוואנטום מאשינס וקלאסיק, מובילים את התעשייה הישראלית קדימה במחקר באלגוריתמים, קריפטוגרפיה ומערכות בקרה. עם זאת, ההשקעה הממשלתית בתשתיות קוואנטיות, מימון מחקר והשכלה רלוונטית משתרכות מאחור. מכאן נוצר פער בין היכולות האקדמיות והיזמיות המצוינות לבין התמיכה הלאומית הנדרשת לביסוס מעמד מוביל בזירה הבינלאומית".

משה קרקו, מנהל הטכנולוגיות הראשי של NTT ישראל. צילום: שגב אורלב

"האתגר שלנו, בישראל, הוא מחסור חמור בטאלנטים קוואנטיים", מציין קרקו. "בעוד שארצות הברית, סין ואירופה משקיעות מיליארדים בהכשרת כוח אדם לעידן הנוכחי והעתידי, של הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי, ישראל מפגרת בתוכניות אקדמיות". הוא מזהיר ש-"ללא פעולה דחופה – הרחבת לימודים, מלגות ושיתופי פעולה בין צה"ל, האקדמיה והתעשייה – המדינה תאבד את יתרונה הטכנולוגי. ההזדמנות לעצב את העתיד הקוואנטי מצטמצמת, והשעון מתקתק".

מי שיתכונן – ירוויח

לסיכום, המהפכה הקוואנטית היא לא אירוע עתידי רחוק, אלא תהליך שמתחיל עכשיו. מי שיידע להיערך אליו בזמן עשוי להרוויח יתרון משמעותי. מי שלא – עלול לגלות שהפער שנוצר קשה הרבה יותר לגישור.