"הבינה המלאכותית היא עיני רנטגן על סטרואידים לרופאים"

"הופעת הבינה המלאכותית היוצרת הביאה לשינוי דרמטי, משמעותי וחסר תקדים לעולם, ובתוכו למקצוע הרפואה. ה-AI יכולה לסייע בהיבטים רבים, למשל קיצור הטיפול, קיצור האבחון וזיהוי של מחלות חבויות. הבינה המלאכותית מעניקה מעין עיני רנטגן על סטרואידים לסופרמן ותועלותיה, לצד הסיכונים – רבות", כך אמר פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית.

פרופ' בליצר דיבר בכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים, PMI ישראל, שנערך היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים.ות מהתחום. הכנס התקיים זו הפעם ה-29 ונשא את הכותרת "אומנות ניהול הפרויקטים".

ד"ר מק'קוי, קפטן קירק ומיסטר ספוק ממסע בין כוכבים. צילום: ShutterStock

הוא ציין את ד"ר מק'קוי, הרופא מהסדרה המיתולוגית מסע בין כוכבים, ש-"היה לו מכשיר אבחון בכף היד, ששיקף את עתיד הרפואה. הלוואי שלכל רופא.ה היה מכשיר שכזה, שהיה מעשיר ומשפר את יכולות הצוותים הרפואיים".

"שיפור רמת האבחון הוא מחויב המציאות", אמר פרופ' בליצר, ופירט: "אחד מכל ארבעה מטופלים שמגיע לבית חולים בארצות הברית יוצא בסוף האשפוז עם נזק שנגרם בשל טעויות – ולא עקב מחלתו והסיבה לאשפוז. אחד מכל 11 מטופלים שכאלה יוצא מהאשפוז עם נזק חמור. שימוש בטכנולוגיה משולבת חשיבה מחוץ לקופסה יכול לייעל את הטיפול. כך עשינו בכללית: שיפרנו פי 100 את הליכי האיתור של הלוקים בהפטיטיס C, שהוא הגורם מספר 1 לסרטן ולשחמת הכבד". "שיפור נוסף", ציין, "הושג כשהכנסנו הליך של סריקות אוטומטיות מבוססות AI לצילומים, שמראה באופן מיידי האם למטופל.ת יש שבר".

"העולם רץ קדימה", אמר, "והגענו למצב אבסורדי, שבו בדיקה ואבחון שייעשו ללא בינה מלאכותית יוגדרו כ-'תת תקן' בעשייה הרפואית. זה מובן, כי עין של בן אנוש פחות טובה מ-'עין' של מחשב".

"המהפכה הגדולה ביותר – בחיזוי המחלות"

פרופ' בליצר ציין כי "המהפכה הגדולה ביותר קורית בעולם חיזוי המחלות והמצבים הרפואיים. נהיה מסוגלים למפות עבור המטופלים 'מסלול יציאה' מהבעיה הרפואית עוד לפני שהיא בכלל הספיקה להשפיע. כך, למשל, הצוות הרפואי יצלצל למטופל.ת ויאמר: 'ביומיים-שלושה הבאים יהיה לך התקף לב. נא לבוא למרפאה בהקדם'. זה כבר לא מדע בדיוני ולא חדש – יש בכללית רפואה חיזויית מזה 15 שנים. המשכנו במסע, וניבאנו סיבוכי שפעת לקראת החורף. מזה עשור אחיות מתקשרות למטופלים לפי רמת הסיכון ומזמינות תור לחיסון. זה נעשה על בסיס לימוד מכונה. הבינה המלאכותית היא לא אירוע מונוליטי, אלא אוסף של כלים, חלקם ותיקים, ובכלי ה-AI הישנים אין סכנות כגון הזיות".

"הבעיה בחיזוי היא שמרוב חיזוי לא מצליחים לעשות סדר", הוסיף. הוא ציין כי בכללית, הוא ואנשיו פתרו את הבעיה הזאת על ידי יצירת דרך לחבר תובנות וחיזויים: "כיום, רופא המשפחה לא מטפל לבד – יש מאחוריו מערכת תומכת של מומחי מקצועיים ויועצים, בזמן אמת. בהקבלה, רופא המשפחה הוא גם מנהל פרויקטים, כי הוא מנצח על תזמורת רפואית מורכבת".

"הבינה המלאכותית משנה את התפקידים והתפקוד בעולם הבריאות"

בהמשך אמר פרופ' בליצר כי "הבינה המלאכותית משנה את התפקידים והתפקוד בעולם הבריאות. היא החלה כ-'לחשן', יועץ שאומר איך לטייב הליכים. לאחר מכן היא סייעה לקיצורי האבחונים, למציאת ממצאים ולתעדוף של הטיפולים".

"הבינה המלאכותית מתפתחת ומעלה אתגרים חדשים, למשל – מי יסמיך את הרופא הממוחשב לרשום מרשמי תרופות?", ציין.

"ככלל", הוסיף, "הטכנולוגיה, ובתוכה ה-AI, מסייעת למערכת הבריאות להשתנות, על מנת שלא תקרוס. זו הזדמנות להמציא מחדש את שירותי הבריאות: במקום גילוי מאוחר או טיפול שגוי, היא מסייעת להסיט את המצב למסלול הנכון, עם הטיפול הנכון, למטופל הנכון – בזמן הנכון וכבר בניסיון הראשון".

"AI ברפואה זה לא רק העתיד, זה כבר חלק מההווה. על מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים לקבל את השינוי – אין טעם להתנגד לו ולטמון את הראש בחול כבת יענה. השינוי מתחולל – טמונות בו הזדמנויות לכולם, לצד סיכונים, שיש לנהל אותם. ה-AI תשפר את חיי הרופאים, תייתר מהם חלקים בנאליים, תיעודיים ומנהלתיים – ותשאיר לצוות הרפואי יותר מקום וזמן להעניק למטופלים תמיכה וחמלה. אלה חדשות טובות עבור המטופלים והמטפלים", סיים פרופ' בליצר.