"מערכת הבריאות בתקופה לא פשוטה – וה-AI יכולה לשפר את המצב"

"אנחנו חווים תקופה שבה מערכות הבריאות בעולם נמצאות במצב לא פשוט, וזה נכון גם לישראל. יש עומס הולך וגדל בבתי החולים וקיים מחסור ברופאים ואנשי צוות. ישראל היא אחד המקומות הגרועים בעולם כשזה נוגע למספר האחיות לנפש. אם נמשיך לתת לציבור רפואה כמו שאנחנו נותנים כיום – המצב יהיה רע יותר. אולם, הבינה המלאכותית נותנת לנו הזדמנות לשפר את המצב. יש כלים חדשים, מבוססי AI ואחרים, שמשנים ועוד ישנו את מערכות הבריאות בעולם באופן מאוד עמוק", כך אמר פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית.

פרופ' בליצר, שמוכר לציבור מהופעותיו התכופות בתקשורת בפרט בתקופת הקורונה, היה דובר המפתח בכנס AI Digital Health של אנשים ומחשבים, שנערך שלשום (ב') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. מנחה הכנס היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי פרופ' בליצר, "המדע והפיתוחים הטכנולוגיים מואצים באופן קיצוני, וזה נותן הזדמנות אחת ויחידה להמציא מחדש את שירותי הבריאות. זאת המשימה שלנו, בכללית".

"איך עושים את זה בפועל? זה מסובך, כי מערכת הבריאות לא קלה לשינוי. עם זאת, יש מקומות שבהם השינוי בהחלט אפשרי", אמר. הוא ציין כמה פרויקטים מבוססי בינה מלאכותית שמבוצעים בכללית: "יש לנו כלי לניבוי מחלות שעדיין לא הופיעו אצל חולים. אנחנו עושים את זה כבר עשור וחצי. התחלנו עם חיזוי מחלת כליות סופנית, וכיום יש לנו עשרות אפליקציות של רפואה חיזויית. אחת מהן מאפשרת לחזות האם יש סיכוי שהמטופל ישבור עצמות. זה נעשה באמצעות למידה עמוקה. מדובר בגישה אחרת לתחום הבריאות – אנחנו לא רוצים לטפל רק כשיש בעיה, אלא לזהות אותה עוד לפני שהיא קורית".

פרויקט נוסף הוא יצירה של תמונה אחת אחודה של מצב המטופל, שמוצגת לרופא המטפל. פרופ' בליצר ציין כי הפרויקט משותף לשלוש חטיבות בכללית: מערכות המידע והדיגיטל, מערך החדשנות ומערך הרפואה בקהילה. "המטרה שלנו היא שהרופאים ירצו להשתמש במערכת הזאת ברמה היומיומית. לצורך כך, יצרנו את מערכת ה-AI המתקדמת מסוגה בעולם. היא מותקנת בכל מרפאה של הכללית, ונותנת לרופא את התחושה שעומדים לצידו רופאים מומחים בתחומים שונים, ועוזרים לו בעבודתו השוטפת", אמר.

ה-AI במערכת הבריאות – מה צופן העתיד?

פרופ' בליצר התייחס לעתיד הבינה המלאכותית במערכת הבריאות. "עד עכשיו הסתכלנו על מערכות ה-AI כעוזר קטן, ברמה מסוימת בלבד. אלא שהמערכות האלה מתפתחות ואנחנו נמצאים לפני מעבר למצב שהבינה המלאכותית תהיה ‘Super Human’ ('סופר אנושית' או 'סופר בן אדם') בדיאגנוסטיקה של מחלות. זה כוח העל הבא, שמתחיל להיכנס לפרקטיקות הרפואיות, וזה מחייב את אנשי המערכת לרמה אחרת של צניעות", צין.

"למערכות ה-AI העתידיות תהיינה שלוש רמות של אוטונומיה: מערכות שמייעצות לרופא מה לעשות, שלב הניווט – מערכות שמקבלות החלטות בדברים שהם 'ליד' הרפואה עצמה, וקבלת החלטות רפואיות. אנחנו מתנסים במערכות כאלה, אבל ברמת המחקר ולא בפרקטיקה", אמר פרופ' בליצר.

"עולות כאן השאלות: איך מסמיכים את מערכת הבינה המלאכותית לקבל החלטות רפואיות? איך נותנים ל-AI 'דוקטורט' ברפואה? כיצד מייצרים את המגבלות שנדרש שיהיו לה, בוודאי בתחום כה רגיש כמו רפואה?", שאל. "יש ל-AI הזיות והטיות, ונדרשת רגולציה. העניין הוא שגופי הרגולציה ברחבי העולם לא מצליחים לעקוב אחרי הבינה המלאכותית והתפתחותה", אמר פרופ' בליצר, שבמשך שנה היה חבר בגוף שייעץ למזכ"ל האו"ם כיצד לעשות את האיזון הנכון בין הסיכונים לסיכויים ב-AI. "בכל הנוגע לבינה המלאכותית, לא צריך לשפוך את התינוק עם המים, אבל כן צריך להבין איך עושים את זה נכון", ציין.

לסיכום הוא אמר כי "אנחנו הולכים לעידן של בריאות בעירוב של AI. בשלב הראשון, כלי ה-AI יעשו את הדברים המעצבנים, אלה החוזרים על עצמם והאדמיניסטרטיביים, בעבודת הרופא, ויפנו את זמנו להחלטות הרפואיות החשובות. העתיד של הבינה המלאכותית בעולם הבריאות מרתק ומביא עימו הזדמנויות ואתגרים – ועל מערכת הבריאות להיערך בהתאם".