"בהחלטה ענן או און-פרם יש להתמקד באבטחה ובעלויות"

"ב-1 במרץ השנה, טילים וכטב"מים שנשלחו מאיראן פגעו בדאטה סנטר של AWS הממוקם באיחוד האמירויות הערביות. זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה שירותי מחשוב של אחת מענקיות הענן הושבתו, אבל זו כן הייתה הפעם הראשונה שבה השירותים הללו הושבתו בשל פגיעת כטב"מים וטילים. מדובר בתקדים. לכן, כל ארגון נדרש לבנות לעצמו תוכנית אסטרטגית, שבמסגרתה ייקבע מה מהשירותים והתהליכים ירוצו באופן פנימי, על הדאטה סנטר של הארגון, או באירוח – כלומר, על 'הקרקע', און-פרם, ומה מהם כדאי להעביר לענן הציבורי", כך אמר ניצן ששון, מהנדס פתרונות בקלאודרה.

ששון, שמתמחה בעולמות הביג דאטה וה-AI, אמר את הדברים בוובינר מיוחד שהתקיים לפני ימים אחדים בנושא "AI בשירות הארגון בזמן חירום, ניהול, קבלת החלטות וחדשנות תחת אש". הוא היה במילואים בעת שהוובינר נערך והקליט את דבריו מראש. המפגש הווירטואלי התקיים ביוזמת אנשים ומחשבים ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של הקבוצה. מנחה המפגש היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדברי ששון, "הפגיעה בדאטה סנטר באיחוד האמירויות השפיעה על ארגונים רבים, בין השאר על קארים, שהיא ה-'אובר' וה-'וולט', ביחד, של אבו דאבי. האתר לא פעל למשך כיממה. המתקפה פגעה גם ביכולת הפעולה של הבורסה באבו דאבי, שהודיעה למחרת המתקפה כי היא נסגרת ליומיים".

אסטרטגיה של בינה מלאכותית ונתונים

הוא ציין ש-"כל השבתה בשירותי מחשוב, ולא משנה מה הסיבה שגרמה לכך, מביאה לפגיעה בהכנסות, כמו גם במוניטין. איש לא אוהב לראות חברה סגורה. יש להיערך לקראת מצבים אלה ואחרים על ידי בניית אסטרטגיה של בינה מלאכותית ונתונים. הדרך לבניית תוכנית כזו היא בכמה שלבים. ראשית, לפני שמתחילים, צריך לבחון שני היבטים: משילות על הדאטה ועל התהליכים. כל ארגון נדרש לדעת מהם נכסי הדאטה שלו ומה התהליכים המתחוללים בארגון".

החוכמה: איך לבנות (וליישם) אסטרטגיית AI נכונה? צילום: ג'מיני

"השלב הבא", אמר ששון, "הוא החלטה האם ללכת לענן. בארגונים רבים דבק הסלוגן 'ענן תחילה'. אבל לא כל חברה חייבת להיות במצב של 'ענן תחילה' – יש כאלה שהענן מתאים להן רק חלקית, או בכלל לא. הענן מתאים לחברות, לטובת תהליכים שצפויים לגדול במהלך הזמן, כאשר היקף הגידול והשיא שלו אינם ידועים".

איך משיגים חיסכון של 30% לשלוש שנים?

"עוד ממד, נוסף וחשוב, בבניית האסטרטגיה לעולמות הנתונים וה-AI הוא בחינה של התועלות והחסרונות שבעלויות של כל אחד מהפתרונות, ומנגד, של רמת אבטחת המידע והגנת הסייבר שתושג בכל דרך", הוסיף ששון. "אם ארגון יודע מה יהיה היקף הגידול, מומלץ להטמיע את החלק הידוע והצפוי באון-פרם, ואת החלק הבלתי צפוי – בענן. בדרך זו יושג חיסכון בשיעור של 30% לשלוש שנים".

לכן, הדגיש, "לא כדאי להגדיר את הארגון ככזה של 'ענן תחילה'. דבר ראשון צריך להתמקד באבטחה. דבר שני – לבחון את העלויות בכל אחד מהמקרים. כך יודעים מתי כדאי לארגון לרוץ בענן, מתי כדאי לו להריץ תהליכים באון-פרם ומתי הכי כדאי לו לרוץ בתצורה היברידית".

עוד הוא אמר כי "אם הארגון בחר להיכנס לעולם ה-AI אבל טרם רכש את התשתיות והחומרה הדרושים לו, כדאי לו לפנות לענן ולהתאים את התכנון לטווח ארוך, לטובת 'משחק' בעלויות. למשל, ניתן לחסוך עד 60%-70% מעלויות יחידות העיבוד הגרפיות (ה-GPUs), כי בענן זה יותר יקר".

לסיכום המליץ ששון לארגונים "לא לנהות אחרי באזזזים. עליהם להבין את הנתונים של הארגון ואת התהליכים המתנהלים בו. יש לבנות לכל ארגון את אסטרטגיית הדאטה וה-AI שתתאים לו".