מחקר: התחום בארגונים שישראל מובילה בשילוב AI בו – ואלה שפחות

האם ישראל מובילה בעולם ה-AI, או איחרה לעלות על ה-"רכבת" של המהפכה? תלוי את מי שואלים. אלא שהתשובה המלאה לכך, כמו בהרבה מקרים, נמצאת אצל החוקרים, וכאן עולה תמונה מורכבת: יש תחומים שהבינה המלאכותית מסייעת להם ושישראל מובילה באימוצה בהם, ויש כאלה שלא. הפערים הם גדולים: בעוד שישראל מובילה בשילוב AI בפיתוח, החברות בארץ נמצאות מאחור בשילובה בתחומי המכירות, השירות והתפעול.

המחקר נערך על ידי ג'ורג'יאן, חברת השקעות שממוקדת בתחום התוכנה, בשיתוף NewtonX, סטארט-אפ ניישן סנטרל, גרוב ונצ'רס ומשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן. הוא כלל 634 מנהלים מ־10 מדינות, ב-15 תחומי פעילות שונים. המחקר כולל דאטה על ישראל – וגם גלובלית.

מהנתונים עולה כי החברות בארץ נוטות הרבה יותר לשלב בינה מלאכותית במו"פ – 84% לעומת 60% בשאר העולם. עם זאת, החדירה לתחומי המכירות, השירות והתפעול נמצאת הרחק מאחור, עם 60% בהשוואה לממוצע עולמי של 71%. השימוש בבינה מלאכותית למה שקשור בדאטה – איסוף, ניתוח ותובנות – דומה בישראל ובשאר המדינות, עם 75% ו-76%, בהתאמה. מעניין לציין שהשימוש של הארגונים מהארץ בבינה מלאכותית ל-IT ואבטחה נמוך בהרבה מאשר בחו"ל – 37% אל מול 52%. העולם שבו הכי פחות ארגונים משתמשים ב-AI, גם כאן וגם מעבר לים, הוא התחום המשפטי והתאימות.

עוד עולה מהנתונים כי החברות הישראליות מסתמכות יותר על פיתוחים פנימיים או פתרונות משולבים מאשר על כלים חיצוניים: רק 46% מהן קונות כלים מבחוץ, לעומת 59% בשאר העולם. 16% מהארגונים, בארץ ובחו"ל, מעוניינים לשלב בין פתרון פנימי לכלי AI מבחוץ. 2% מהחברות רוצים לקנות חברה אחרת שיש לה פתרון AI. עוד נתון הוא ש-13% מהארגונים – הן בישראל והן גלובלית – מחכים להכנסת תוכנה קיימת של הספקיות שלהם.

היכן ה-AI בסדר העדיפויות של הארגון?

המחקר מעלה בנוסף כי פריסת AI ואסטרטגיה בתחום נמצאת במקום השני בסדר העדיפויות של הארגונים הישראליים, כאשר הרחבת השיווק והגדלת ההכנסות נמצאות במקום הראשון. בשאר העולם זה בדיוק הפוך: ה-AI במקום הראשון, והשיווק וההכנסות – במקום השני. המקומות בהמשך הרשימה זהים בישראל ובחו"ל: התמקדות במותג ובלקוח במקום השלישי, טק ותפעול ברביעי, ובנייה מחדש ועיצוב הארגון – בחמישי.

עורכי המחקר מעלים שמנהלים ישראליים מביעים ביטחון גבוה יותר בהשפעת הבינה המלאכותית על הכנסות החברה, ומתמודדים עם פחות חסמים של עלויות והיעדר טאלנטים לעומת שאר העולם. עם זאת, הם נזהרים יותר בכל הנוגע לאימוץ Agentic AI, כשיותר מפי שניים מהם – 17% לעומת 8% – מצהירים שאין להם כלל תוכניות להטמיע טכנולוגיה זו.

"סיפור של שני קצוות"

יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ודאטה בסטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר כי "אימוץ ה-AI בישראל הוא סיפור של שני קצוות. הסטארט-אפים שלנו נעים במהירות להטמיע בינה מלאכותית במוצרים וליצור צמיחה, אך האימוץ בארגונים הגדולים יותר מתעכב. זה משקף את ה־DNA הישראלי – נועז, יזמי ומונחה מוצר, אך גם מצביע על הצורך בהטמעה רחבה יותר של בינה מלאכותית. החברות שישכילו לשלב בין רוח החדשנות המעשית של ישראל לבין משמעת של פרקטיקות גלובליות יהיו אלה שיובילו את גל הערך הבא".

לדברי לוטן לבקוביץ', שותף מייסד בגרוב ונצ'רס, "הסטארט-אפים הישראליים המובילים לא 'מתנסים' ב־AI, אלא מיישמים אותו בהיקפים גדולים. מתחום הבריאות ועד לייצור, אנחנו רואים חברות פורטפוליו שלנו משתמשות בבינה מלאכותית כדי לשנות תהליכי עבודה וליצור השפעה מדידה. החוזקה של ישראל היא בשילוב של דאטה עם AI – פתרונות שמוכנים לשוק, מייצרים הכנסות ובעלי יתרון תחרותי".

אבירם חזק, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, ציין ש-"משקיעים מתחילים לצפות לא רק לאימוץ של AI, אלא גם לקביעת כללי התנהלות ברורים בתחום. בעוד שסטארט-אפים ישראליים מתקדמים מהר, רבים מהם עדיין חסרים מסגרות פורמליות לשימוש ב־AI. הדבר יצטרך להשתנות ככל שדרישות הרגולציה יתהדקו באירופה ובארצות הברית. חברות שיטמיעו בינה מלאכותית אחראית (Responsible AI) כבר בשלבים מוקדמים ייהנו מיכולת קלה יותר להתרחב גלובלית".