"ההתמודדות עם ה-AI בשוק התעסוקה היא אתגר לאומי עצום – ודחוף"

"ההיסטוריה מתרחשת בימים אלה, בדמות מהפכת הבינה המלאכותית, ואנחנו יכולים לבחור האם להסתכל עליה מהצד או להתקדם איתה. זה נכון באופן כללי, ובפרט להשפעה של ה-AI על תחום התעסוקה. אנחנו צריכים להוביל לשוק תעסוקה מוטה בינה מלאכותית, מתוך אחריות. מדובר באתגר ייחודי ודחוף, שלא דומה להתפתחויות בעבר – בקצב ההתפתחות ומהירות התפוצה של הטכנולוגיה, ובהתמודדות הנדרשת בכל הקשור להון האנושי", כך אמרה עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה.

עו"ד משש דיברה בכנס של השירות, שנערך היום (ה') ואיגד בכירים ומומחים מהממשלה, התעשייה והאקדמיה, במטרה להצביע על האתגרים שהבינה המלאכותית מציבה לתחום התעסוקה, ולהבין כיצד להתמודד איתם.

"הפער בין הטכנולוגיה להסתגלות של העובדים אליה – מתרחב"

הדעה הרווחת היא שהבינה המלאכותית תביא להכחדת משרות. השאלה היא האם התוצאה תהיה גידול באבטלה, כפי שחוזים חלק מהמומחים, או שהיא תישאר פחות או יותר ברמות שלה כיום, ואולי אף תקטן, כמו שאומרים האופטימיים.

מדברי עו"ד משש עולה שהיא אופטימית, אבל יש לה גם חששות ואזהרות: "אנחנו כבר רואים בשוק העבודה בישראל את הגלים הראשונים של השינוי שהבינה המלאכותית מביאה איתה. יכולות אנושית מוגבלות מוחלפות על ידי מכונות עם יכולות טובות הרבה יותר. תהליך הכחדת המקצועות החל, והפער בין קצב ההסתגלות של אנשים לקצב התפתחות הטכנולוגיה הולך ומתרחב".

"זאת לא רק שאלה של שוק העבודה ומשרות, אלא מדובר גם בפער בין דורי שיש להתמודד איתו", ציינה. "דור ה-Y משתמש בבינה מלאכותית, וחסין פי שניים ואף שלושה מאשר המבוגרים לסיכוני אובדן התעסוקה בגללה. ברמת השימוש בה, הפער הוא עד פי חמישה. יש בנוסף פערים גיאוגרפיים עמוקים: תושבי המרכז נחשפים ל-AI פי שלושה מתושבי הפריפריה".

"אולם", אמרה עו"ד משש, "יש כאן גם פוטנציאל רב, והעוצמה שלו, בשילוב הסיכונים, מהווה קריאת השכמה לפעולה. דווקא בישראל, מדינה קטנה אבל עם כוח אדם איכותי, יש הזדמנות נדירה לרתום את הפוטנציאל שיש בטכנולוגיה להשבחת ההון האנושי ולצמצום פערים. יש כאן הזדמנות ליצור עולם תעסוקה צודק ומכליל יותר".

"זה אתגר לאומי עצום, וההתמודדות איתו מחייבת קידום מדיניות שתזניק את המשק, תוך שותפות בין משרדי ממשלה, ובינם לבין שאר המרכיבים של המשק, כדי להבטיח שכולם ייהנו מהשפע שהבינה המלאכותית יכולה ליצור", אמרה. "אנחנו צריכים לוודא שאף אחד לא יישאר מאחור". "לכן", ציינה, "כבר בחודשים הקרובים, לאחר שנקיים עבודת מטה מעמיקה ומשותפת, נניח על שולחן הממשלה טיוטת החלטה, שבמרכזה יצירת תוכנית לאומית להיערכות לשינויים בשוק העבודה בעידן הבינה המלאכותית. תוכנית זו תצורף לצירי המאמץ הקיימים – רגולציה, תשתיות, הון אנושי ושירות ציבורי. נשאף שהחלטה זו תכלול יעדים כמותיים להכשרות, שדרוג מיומנויות, הסבות מקצועיות ופתיחת מסלולים חדשים לקליטה איכותית לשירות הציבורי".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי. צילום: אושרי צילום

"סוכני ה-AI ישנו דרמטית את שוק התעסוקה"

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר באירוע כי "אנחנו על סף שינוי דרמטי – בשוק התעסוקה ובכלל, בגלל הבינה המלאכותית, ובפרט סוכני ה-AI".

"אני רואה הזדמנות גדולה בכניסת הבינה המלאכותית לעולם העבודה, בעיקר בייצור שירותים במגזר העסקי ובהזדמנות שהיא מביאה איתה להעלות פריון, לייעל שירותים, לנתב הון אנושי למקצועות במחסור ולהעלות את איכות החיים של העובדים", ציין אמיתי.

"אנחנו ניצבים בפני שינוי, שחייב להיות מנוהל ברמה המשקית, עם הכשרות והיערכות נכונה של המעסיקים והמדינה, כולל שירות התעסוקה", הוסיף. הוא ציין כי המינהלת הייעודית שהקימה נשיאות המגזר העסקי מבצעת, ביחד עם הממשלה, הכשרות לבינה מלאכותית, ו-49 אלף עובדים כבר עברו אותן. "השנה", אמר, "מספר הבקשות להכשרות עובדים היה כפול ממה שיכולנו לספק במסגרת התקציב הממשלתי – 8,000 מול 4,000. כרגע, ההכשרות ניתנות רק לעובדים קיימים, ואני מוביל, עם ההסתדרות, הוצאה של צו הרחבה, כך שנוכל להכשיר גם עובדים חדשים לבינה מלאכותית".

"הממשלה צריכה לשנות גישה"

אמיתי העיר שיש ראייה של הממשלה, שלפיה היא זו שצריכה לקבוע את צרכי המגזר העסקי, גם כשזה נוגע לשימוש בבינה מלאכותית. הוא קרא לה לשנות גישה ולהבין שהמגזר העסקי הוא זה שעליו להניח את הצרכים שלו על השולחן. כמו כן, אמר אמיתי, "צריך להיות משרד ממשלתי אחד שירכז את עולם התעסוקה וההכשרות, ולא שהנושא יפוזר בשורה של משרדים – מה שמביא לכך שאנחנו מפסידים המון לאורך הדרך".

"לא צריך להמציא את הכול מחדש. יש מנגנונים שעבדו בקורונה, ואפשר לתת להם עוד תקציבים כדי להיערך להתמודדות עם הבינה המלאכותית לצרכי המשק", הוסיף.

לסיכום אמר אמיתי כי "כיו"ר נשיאות המגזר העסקי, האחריות שלי היא לא לחכות, אלא להיערך ולרתום את כל השותפים, על מנת לדאוג שהשינוי שה-AI מביאה איתה לא יפגע במשק, אלא ישרת אותו. אם נצליח, זה יוביל אותנו להיות מדינה יותר איכותית, בעלת פריון גבוה יותר".

נועה לפלר, דירקטורית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל. צילום: אושרי צילום

"כדי לממש את הפוטנציאל של ה-AI, אנחנו חייבים לעבוד ביחד"

דוברת נוספת באירוע הייתה נועה לפלר, דירקטורית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, שאירחה את הכנס בקמפוס הסטארט-אפים שלה בתל אביב. "במקום להתמקד באילו מקצועות ייעלמו, צריך להכשיר עובדים לבינה מלאכותית, ולהשקיע בכישורים רכים. אלה כלים שיעזרו לנווט אותנו בהצלחה במצב שבו אנחנו נמצאים, כשאנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים. כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי של ה-AI ולצמצם את הסיכונים, אנחנו – הממשלה, האקדמיה והתעשייה – חייבים לעבוד ביחד, זה אתגר גדול מכדי שכל שחקן יפתור אותו לבד", אמרה.

לפלר ציינה כי "גוגל מחויבת לעשות את חלקה, ופועלת להפוך את הבינה המלאכותית לנגישה יותר לכולם, בין היתר באמצעות תוכניות להכשרה ל-AI לצעירים ומבוגרים".