כך הענק הכחול שתה משמפניית ה-AI של עצמו

"יבמ היא סטארט-אפ בן יותר מ-100 שנה, שממציא את עצמו כל פעם מחדש. החברה הייתה שותפה לכל מהפכה טכנולוגית חשובה שאירעה: ההגעה לירח, מהפכת ה-PC, ההגירה לענן, הבינה המלאכותית, ובתוכה זו היוצרת, ה-GenAI – והמחשוב הקוונטי. החלטנו לראות כיצד אנחנו יכולים לנצל את הפתרונות שאנחנו בונים ללקוחות הארגוניים לטובת שיפור והתייעלות אצלנו בבית, פנימה. לפני כשנתיים קבענו לעצמנו יעד של השגת חיסכון בהיקף של שני מיליארד דולר באמצעות שימוש בכלי AI, לטובת הגדלת הפרודוקטיביות. לא רק שעמדנו ביעד, אלא כמעט שהכפלנו אותו: החברה השיאה חיסכון של 3.5 מיליארד דולר בשל שימוש ב-AI", כך אמר רוברט ברון, ארכיטקט פלטפורמות במשרד המנמ"ר העולמי של יבמ.

ברון היה דובר המפתח בכנס שערך הסניף הישראלי של החברה היום (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים, במלון ממילא בירושלים. השתתפו בו יותר מ-100 נציגים של לקוחות הענק הכחול בארץ. את הכנס, שנשא את הכותרת "בינה ציבורית, בינה פרטית", הנחה ליאור חקלאי, מוביל תחומי הבינה המלאכותית והדאטה ביבמ ישראל.

לדברי ברון, "אחד האתגרים שניצבו בפנינו היה להמשיך לעבוד ולתמוך בעובדי החברה, ובמקביל ליישם את השינוי ולהטמיע את פתרונות הבינה המלאכותית שאנחנו מספקים ללקוחותינו. בחרנו לממש את תפיסת Client Zero, משמע – לשתות את השמפניה שאנחנו מכינים".

"עשינו זאת בעזרת ארבעה כללי אצבע: לבטל סיבוכיות תהליכית; לפשט את מסגרות העבודה ולהביא לזרימת תהליכי העבודה מקצה לקצה; להטמיע עוד מיכון ולבטל משימות ידניות; ולהטמיע AI בכל מקום שבו ניתן לעשות זאת", אמר ברון.

"כך", ציין, "עברנו ממצב של +AI למצב של AI+. יש לנו פלטפורמה ועל בסיסה אנחנו ממציאים תהליכים מחדש, כדי לנצל באופן מיטבי את הבינה המלאכותית".

תהליכי העבודה הרלוונטיים ביבמ – ומה התועלות שהם הניבו?

ברון הוסיף כי "כללי האצבע אינם מספיקים – יש להטמיע תהליכי עבודה. כך, מדי שבוע, קבוצה חוצת ארגון שלנו נפגשת עם המנכ"ל ומדווחת כיצד ההנחיות שלו יושמו בשטח. או אז ההנחיות יורדות מטה, ל-'משרדי הפרויקט', שם יש אנשים שתפקידם הוא להפוך את חזון המנכ"ל למשהו אמיתי ומדיד. או אז נעשה הליך חיקור לתפוקתיות, עם מדידת פעולות ובחינה מה מהמוצרים יטופל, ומי יעשה זאת. השלב הרביעי והאחרון הוא הורדת האבטיפוס לשטח, לבחינתו על ידי המאמצים המוקדמים שלו – האנשים שבשטח, שעובדים עם מפתחים. סגירת המעגל נעשית בהעלאה מעלה של משובים ורעיונות".

"הפקנו מהמהלך הזה כמה תועלות: שיפור ופישוט של 95% בתהליכי שרשראות האספקה, עם הטמעת סוכן AI. בעולם המודרניזציה של ה-IT, חסכנו 600 מיליון דולר בשל טיוב תהליכי החידוש. בעולם משאבי האנוש הבאנו לצמצום התפעול שלו ב-40%", אמר.

ברון סיפר על ההאקתון Watsonx challenge, שמטרתו היא להטמיע את השימוש וההתקדמות של הבינה המלאכותית בחברה. "ההאקתון מאפשר לעובדים להתנסות בפלטפורמה. אנחנו בוחנים את אלפי ההצעות שהעובדים מציעים ובסופו של דבר מממשים עשרות מהן כמוצרים שמגיעים לשוק", ציין.

לסיכום אמר ברון כי "עבודה בדרך זו מעניקה לנו מהירות לפתח פתרונות חדשים, לא לפחד, לא לחשוש מכישלון ולהיות בעלי סובלנות לסיכונים שבדרך. הבאנו לשינוי פנימי, וכעת אנחנו מוציאים ומציעים אותו החוצה, ללקוחות, עם שיפור תפעולי וחיסכון כספי".

ליאור חקלאי, מוביל תחומי הבינה המלאכותית והדאטה ביבמ ישראל. צילום: ניב קנטור

חקלאי פתח את האירוע ואמר כי "יבמ קיימת בישראל זה 76 שנים, מאז 1949. אנחנו מתחדשים בלא הרף. חלק מהשינויים טמון בעובדה שבכל שנה, החברה משקיעה כשישה מיליארד דולר במו"פ. יש לנו 3,000 חוקרים ואנשי מו"פ, חלקם בבאר שבע ובחיפה. נמשיך להביא לשינויים אצל הלקוחות בהתבסס על השינוי הפנימי שצלחנו".

הוא ציין ש-"אנחנו ממוקדים בשלושה אזורי פעילות: בינה מלאכותית, ענן היברידי ומחשוב קוונטי – תחום שבו יבמ מובילה, ויש לה 80 מחשבים, שמשרתים כ-600 אלף משתמשים".