"בעולם ה-AI, התחרות של הארגונים היא ילדה שכותבת בפיית'ון"

"עולם הבינה המלאכותית הולך וצובר תאוצה, והופך כמעט לנחלת הכלל. אנשים יכולים כיום לפתח פיתוחי AI, לעתים ברמה שלא יורדת מזו של חברות וארגונים. התחרות שלהן היא כיום מול ילדה בת תשע שכותבת בשפת פיית'ון", כך אמר אביתר אדרי, מייסד משותף של Let’s AI.

אדרי דיבר במהדורת האביב של Future of AI – כנס הבינה המלאכותית של Lynx מבית אנשים ומחשבים, ואף הנחה אותו. הכנס נערך לפני ימים אחדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לדברי אדרי, "מהפכת ה-AI היא המהפכה התעשייתית-טכנולוגית החמישית. זה התחיל עם מהפכת הדפוס, שהתאפשרה בזכות מיכון ואוטומציה. בהמשך הגיעה המהפכה התעשייתית עם החידושים הטכנולוגיים שלה, שהובילה לתהליך של עיור, וכן לעליית הלאומיות, וכתוצאה מזה לחלוקה של אימפריות למדינות לאום. עוד חידוש טכנולוגי אז היה העיתונות המודרנית, שמאפשרת הפצה של ידע. המהפכה התעשייתית אמנם הביאה איתה מקצועות חדשים, אבל יש הרבה אנשים שאיבדו בגללה את העבודה. המהפכה השלישית היא זו של המחשוב, עידן המידע, והרביעית – מהפכת האינטרנט. גם היא הביאה לפיטורי עובדים. למשל, הסטרימינג חיסל את העבודה לעובדים של בלוקבאסטר ושאר ספריות הווידיאו וה-DVD".

"במהפכת הבינה המלאכותית", הוסיף, "המה הרבה יותר חשוב מהאיך. מה שצריך לדעת הוא לבקש, הנדסת פרומפטים".

"בכל המהפכות האלה היו מיכון והפצה של ידע, ובכולן הייתה טכנולוגיה משבשת, שביטלה מקצועות", ציין אדרי. "כך, התחזיות הן שבחמש השנים הקרובות, 100 מיליון משרות הולכות להיעלם – 8% מכוח העבודה הגלובלי; 42% מהמשימות העסקיות יבוצעו על ידי מכונות ו-AI; שליש מכוח האדם בישראל ייפגע כתוצאה ממנה; 60% מהאנשים בעולם יצטרכו לעבור הכשרה מחדש – החברות שמשתמשות בבינה מלאכותית משוועות לכוח עבודה מיומן, וכיום אין כזה בנמצא; ולעומת זאת, ייווצרו 170 מיליון משרות חדשות. כמו כן, עד סוף השנה, 100% משורות הקוד תיכתבנה בשיתוף עם AI".

עוד הוא אמר כי "כבר כיום, טייס אנושי לא יכול לנצח טייס AI בקרב אוויר. ארצות הברית כבר מנסה מטוסים המאפשרים לבינה המלאכותית להטיס אותם. אם ישראל לא תהיה מעצמת בינה מלאכותית – היא לא תהיה".

"אם לא נהיה עמוק ב-AI – נהיה בבעיה"

אדרי כינה את Let’s AI – שכאמור, הוא אחד ממייסדיו – "מרכז הידע הכי גדול בישראל לבינה מלאכותית". "אנחנו עושים דמוקרטיזציה של הידע על AI", אמר. "הבינה המלאכותית היא טכנולוגיה מסובכת, ואנחנו מנסים לפשט אותה ומסייעים לאנשים ולארגונים להשתמש בידע הזה. עתיד המדינה שלנו מושתת על כך, כי אם לא נהיה עמוק בבינה המלאכותית – נהיה בבעיה".

Let’s AI מקיים בכל שנה 500 אירועים פרונטליים ומעל 350 אירועים מקוונים שעוסקים בנושא ה-AI. מעל 50 אלף סטודנטים משתתפים בקורסים שהוא עורך. יש לו 150 לקוחות אנטרפרייז, 50 אלף עוקבים ברשתות החברתיות, תוכנית טלוויזיה בערוץ 10 (ערוץ הכלכלה החדש) ופודקאסט בשם AI וחברים. "כך אנחנו מביאים את הבינה המלאכותית לכל איש ואישה בישראל", אמר אדרי.

לסיום הוא נתן כמה טיפים וחלק כמה תובנות בנושא הבינה המלאכותית: "ה-AI היא מוצר צריכה לכל דבר; לא צריכים להיות נאמנים לכלי AI מסוים, אלא לתוצרים; כל מה שרפטטיבי יהפוך להיות אוטומטי; וכישורי בינה מלאכותית הם הכרח קיומי לכל אחת ואחד מאיתנו".

מירב ינאי, מייסדת ליפ. צילום: אייל גזיאל

דבריה בכנס של מירב ינאי, מייסדת ליפ, עסקו בעתיד של הניהול והמנהיגות בארגונים. היא ציינה כי "המנהיגות משתנה מהקצה אל הקצה. יש כיום כמה דברים מרכזיים שכדאי שכל מנהל ומי שמתמודד עם מנהלים יזכור: שליטה – מנהלים לא יכולים לשלוט בכל פרט ודבר שקורה בצוותים ואצל העובדים שתחתיהם, ועל כן, כדאי להם ליצור חיבורים ושיתופי פעולה. עליהם להיפתח לרעיונות ולאנשים חדשים. כמו כן, כבר מזמן לא הגיוני לבנות תוכניות חומש, משום שזה לא הגיוני לבנות תוכנית אפילו לשבוע הבא. עוד כדאי למנהלים ולעובדים תחתיהם לזכור שהם צריכים להיות סקרנים – לא רק סקרנים לידע, אלא גם כדי לחשוב ולגלות איך לקבל את אותו הידע, להעשיר את עצמם. כמו כן, מנהלים צריכים לדבר בגובה העיניים, בשקיפות ובאותנטיות".

"בימינו גובר הלחץ על ביצועים, ובעיקר על מהירות הביצועים. מי שלא ירוץ מהר – לא יהיה", אמרה. ינאי הדגישה כי "לא מדובר בריצת מרתון אלא בספרינט. לכן, העומס על מנהלים נהיה רב יותר".