אפקט ה-7 באוקטובר: 150% יותר השקעות בטכנולוגיות לבריאות הנפש

178 חברות פעלו השנה בתחום טכנולוגיות בריאות הנפש, כך עולה ממפת חברות הטכנולוגיה הישראליות בתחום בריאות הנפש לשנת 2026, שהשיקו ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (Startup Nation Central) בשיתוף עם עיקר – קולקטיב לחוסן בישראל, ארגון 8400, מנהלת הצמיחה, וחברת בזיל (Bezyl). המפה מציגה את הפתרונות הטכנולוגיים בתחום בריאות הנפש בישראל, המסייעים בהתמודדות עם טראומה, בחיזוק חוסן אישי וחברתי ובהרחבת הגישה לטיפולים נפשיים.

בשנת 2025 ניתן לראות קפיצה אדירה בהשקעות שנעשו בתחום, עם 352 מיליון דולר ב-13 סבבי גיוס, עלייה של 150% בסך הגיוסים, לצד ירידה במספר הסבבים, לעומת 138 מיליון דולר ב-20 סבבי גיוס בשנת 2024.

למעשה, שלושה מתוך חמשת הגיוסים הגבוהים ביותר בתחום טכנולוגיות הבריאות ב-2025 היו מתחום בריאות הנפש – 297 מיליון שקל מתוך 532 מיליון שקל. 80% מהסטארט-אפים בתחום טכנולוגיית בריאות הנפש נמצאים בשלבי פיתוח מוקדמים, נתון המעיד על קצב צמיחה גבוה במיוחד, ועל צורך בהמשך תמיכה פיננסית כדי להרחיב את ההיצע ולהעמיק את המחקר בתחום.

המפה הושקה במסגרת הכנס המרכזי של שבוע HealthIL – אירוע חדשנות הבריאות של ארגון 8400, רשת הבריאות וקהילת HealthIL, ובשיתוף סטארט-אפ ניישן סנטרל – שמאגד מפגשים שונים בין טכנולוגיה, רפואה, ומשקיעים.

בשנה האחרונה נרשם שינוי מבני באקוסיסטם טכנולוגיות בריאות הנפש בישראל, המשקף מעבר מפתרונות Wellbeing נקודתיים לפתרונות עמוקים, קליניים, מבוססי-מערכת ובינה מלאכותית.

תחום ה-Managed Care הפך לדומיננטי ביותר, עם 75 חברות – עדות למעבר לפתרונות תשתיות ולשילוב עמוק במערכות בריאות ובקרב מעסיקים ומבטחים.

תחום ה-Self-Care המשיך לצמוח ל-47 חברות, ומצביע על התבגרות השוק ופחות התמקדות באפליקציות רווחה כלליות.

במקביל, תחום המחקר הכללי התפצל ב-2026 לשלושה שלבים קליניים ברורים: שלב Discovery & Research עם 9 חברות; שלב Diagnostics & Personalization עם שש חברות; ושלב Therapeutics עם 24 חברות – שינוי המצביע על התקדמות ממחקר ופיתוח (מו"פ) ראשוני לאבחון מדויק ולטיפול מבוסס-ראיות.

גם תחום ה-Workflow Automation צמח ל-17 חברות, ומדגיש את ההתמקדות הגוברת בייעול עבודת המטפל והמערכת.

בסך הכול, הנתונים מצביעים על מעבר חד מאפליקציות רווחה כלליות לפתרונות מערכתיים, עם דגש על מדידה, נתונים, הוכחת אפקטיביות קלינית ויצירת רצף ברור ממחקר דרך אבחון ועד טיפול.

ישראל – מעבדה חיה לטראומה אישית ולאומית

"אין זה מקרה כי דווקא בשנה זו, שהתאפיינה בהמשך עצימות של לחימה במספר חזיתות, ישראל חווה צמיחה בטכנולוגיות בתחום בריאות הנפש", הסבירה עדי אוסטרי מטלון, אשר מובילה בשנתיים האחרונות את האקוסיסטם בבריאות הנפש.

אוסטרי מטלון הוסיפה כי "ישראל הפכה בעקבות המלחמה למעבדה חיה שיש בה אלפי אנשים המתמודדים עם טראומה אישית ולאומית, רחבת היקף, רב-מערכתית ומתמשכת, שמייצרת גם עומס רב על מערכות הבריאות, התמיכה והטיפול, ומייצרת צורך בפתרונות שיפשטו את תהליך הטיפול ויסייעו לו בצורה אופטימלית".

לדבריה, "גם שיתוף הפעולה הרחב שנוצר בעקבות המצב בין גורמי הצבא, מערכות הבריאות, האקדמיה והאקוסיסטם, מייצר תנאים אידיאליים לפריחת התחום. השוק כיום מעודד את הפיתוח, אבל האתגר הבא הוא הסקייל – המעבר בין פיתוח להטמעה, שתלוי בעיקר בבניית תשתיות ומימון שיאפשרו את הקפיצה הזו".

קידום חדשנות בבריאות הנפש

בהקשר זה, משרד הבריאות מוביל מהלך אסטרטגי לקידום חדשנות בבריאות הנפש. על רקע אתגרי המלחמה, המשרד האיץ מדיניות שאינה מסתפקת בעידוד פיתוח טכנולוגי, אלא מייצרת מסלולי הטמעה מובנים בתוך מערכת הבריאות הציבורית ואף מסלול למימון טיפולים דיגיטליים (DTx). המהלך מיושם באמצעות שיתופי פעולה נרחבים בין התעשייה, קופות החולים ובתי החולים לבריאות הנפש. המשרד מלווה ותומך בעשרות פיילוטים ומיזמים – החל משלבי המחקר היישומי ועד להטמעה ארגונית מלאה – במטרה להבטיח לציבור הרחב טיפול נגיש, איכותי ומדיד.

יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ודאטה בסטארט-אפ ניישן סנטרל: "נראה כי משבר בריאות הנפש בישראל ימשיך וילווה אותנו עוד שנים קדימה, ועל כן מהווה גם פוטנציאל למציאת פתרונות יצירתיים באקוסיסטם המקומי. לצד ההשקעה הפרטית בתחום, נדרשת השקעה לאומית במדיניות בריאות שתמנף את החדשנות הדיגיטלית בתחום, הגדלת היקף ההשקעות הממשלתיות בסטארט-אפים קיימים ובחדשים, ותמיכה במחקרים ובפיתוח, זאת לצד קידום שיתופי פעולה בינלאומיים, שמנצלים את הידע והניסיון הרב שנצברו כאן בהתמודדות עם טראומה לסיוע במקומות אחרים בעולם".

גילה טולוב, מייסדת שותפה ומנכ"לית ארגון עיקר: "בריפוי טראומה, הליבה תמיד תהיה אנושית – קשרים, אמון וליווי. אבל בלי טכנולוגיה, המענה הזה נשאר מוגבל בהיקפו. טכנולוגיה היא זו שמאפשרת לפרוץ את גבולות הקליניקה, למפות צרכים בזמן אמת, לחבר בין אנשים למענים הרלוונטיים עבורם, ולהפוך טיפול ונוכחות תומכת ממשאב נדיר לתשתית זמינה – עוד לפני שהטראומה מתקבעת והופכת למצוקה כרונית".