תקציב המדינה 2026: כמה כסף מופנה להיי-טק וחדשנות?

הכנסת אישרה הלילה (ב') את תקציב המדינה לשנת 2026, שיעמוד על 662 מיליארד שקלים. רוב הפוקוס בסיקור התקשורתי של התקציב הושם על התוספת לתקציב הביטחון, כתוצאה מהמלחמה המתמשכת, ועל הכספים הקואליציוניים – כסף רב שהופנה למטרות ולציבורים שהממשלה חפצה ביקרם. אלא שרוב התקציב הוא הכספים שהולכים למשרדים ולגופים הממשלתיים השונים (ולתשלומי ההלוואות של המדינה והריבית עליהן).

הממשלה מצהירה שלמרות הקיצוצים הרוחביים בתקציבי המשרדים, היא עשתה בתקציב מאמצים לשמר מנועי צמיחה, חדשנות והיי-טק. מערכת אנשים ומחשבים נברה בסעיפי התקציב השונים, ולפניכם מובאים התקציבים שאושרו למשרדים ולגופים הממשלתיים שעוסקים בתחום. כפי שקורה בכל שנה, התקציבים הללו עוברים שינויים במהלך השנה.

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה – ירידה בבסיס התקציב

התקציב הבסיסי של המשרד הוא 311 מיליון שקלים. מדובר בירידה של 15% לעומת השנה שעברה, אז עמד תקציבו הבסיסי 365 מיליון שקלים. עם זאת, יש עוד 40-50 מיליון שקלים של הוצאות המותנות בהכנסות, והמשרד הגיע לסיכום עם האוצר לתקצוב פעילויות ותוכניות נוספות, כך שבסופו של דבר תקציבו יגיע ל-622 מיליון שקלים – בדומה ל-2025.

מספר התקציב עולה כי התקציב למו"פ יישומי עומד על 180 מיליון שקלים, המיועדים למימון מחקרים באקדמיה ובמכוני מחקר בתחומי עדיפות לאומית, כמו פודטק וקלינטק. סוכנות חלל הישראלית מתוקצבת ב-85 מיליון שקלים. עוד מופיע בתקציב סכום של 85 מיליון שקלים לקידום תעשיית החלל האזרחית, לוויינות ופרויקטים בינלאומיים. השבוע אישרה הממשלה את המינוי של רן ליבנה לתפקיד מנהל סוכנות החלל הישראלית, על פי המלצת השרה גילה גמליאל.

פרויקטים נוספים בתוכנית העבודה של המשרד: קידום הון אנושי בקהילה – 120 מיליון שקלים שיופנו לאוריינות דיגיטלית, מנהיגות טכנולוגית בפריפריה ועידוד נשים להשתלב בהיי-טק. בדיונים בוועדת הכספים הושם דגש על צמצום פערים דיגיטליים ביישובי קו העימות, במיוחד בצפון, על רקע המצב הביטחוני.

רשות החדשנות – גידול מתמשך בתקציב

תקציב רשות החדשנות ל-2026 עומד על 2.2 מיליארד שקלים – גידול של 15% לעומת 2025. רוב התקציב מופנה לתקציבי מו"פ, קרנות, חממות ותוכניות, ואלה הם גם הסעיפים שזכו לגידול בכספים.

הרשות שמה לעצמה מטרה לחזק את ההיי-טק כמנוע צמיחה בתקופת משבר, ובשנה הקרובה היא צפויה לשים את הדגש על השקעות בבינה מלאכותית, דיפ-טק, תשתיות וחדשנות, ושיתופי פעולה בינלאומיים. כמו כן, מתכננת הרשות להמשיך להפעיל את קרן יוזמה 2.0, שתפקידה לעודד השקעות של המדינה, לצד השקעות של גופים מוסדיים בקרנות הון-סיכון. על פי התחזיות, הממשלה צפויה להזרים ברבעון הקרוב 270 מיליון שקלים לקרן זו.

יצוין כי רשות החדשנות פרסמה היום דו"ח מדאיג על השפעת המלחמה על גיוסי ההון של חברות ההיי-טק. בדו"ח צוין ש-71% מחברות ההיי-טק נפגעו מהמלחמה ו-42% דיווחו על עיכובים בפיתוח. הסיבות הן מחסור בכוח אדם ועצירה של ההשקעות הזרות. בתקופות משבר כמו כעת, רשות החדשנות היא הזרוע הממשלתית שצריכה לסייע לאותן חברות צעירות, שללא הזרמת כספים ממנה עלולות להיסגר.

מערך הדיגיטל הלאומי – גידול קבוע מאז 2021

תקציב 2026 של המערך עומד על 534.4 מיליון שקלים. בנוסף, קיימות בו הוצאות בסך של 6.5 מיליון שקלים לפרויקטים שונים, המותנות בהכנסות.

תקציב מערך הדיגיטל גדל בכל שנה מאז 2021. לשם השוואה, לפני שנתיים, ב-2024, הוא עמד על 351.6 מיליון שקלים. התקציב של המערך מופנה ברובו למימון פרויקטים כמו ענן הנימבוס, תשתיות AI, רישוי תוכנה והתקשרויות שונות. היחידה הגדולה ביותר בו היא ממשל זמין, שאחראית על תפעול אתרי הממשלה, האזור האישי ומערכת ההזדהות הלאומית. תקציב השכר המתוכנן במערך (המשולב לעתים בנתוני משרד הכלכלה) עומד על עשרות מיליוני שקלים עבור 117 עובדיו.

מערך הסייבר הלאומי

תקציב מערך הסייבר לשנה זו הוא כ-300 מיליון שקלים – 299,764,000 שקלים, ליתר דיוק. תקציבו הוא חלק מהתקציב הכולל של משרד ראש הממשלה. השנה מתכוונים במערך להפנות את הכספים, בין היתר, להגנה על תשתית קריטיות, סייבר אזרחי, סיוע לרשויות המקומיות ואתגרי ה-AI.

משרד החינוך – אין שינוי בתקציב עידוד מקצועות ה-STEM

התקציב של משרד החינוך לעידוד מקצועת ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) עומד השנה על 4.2 מיליארד שקלים. כמו כן, יש בתקציב המשרד הקצאה של 1.3 מיליארד שקלים להטמעת כלי בינה מלאכותית בבתי ספר, הכשרת מורים והקמת מעבדות מחשוב.

בנוסף לתקציב המדינה, הכנסת אישרה הלילה את חוק המו"פ החדש, שיוצר מנגנוני זיכוי מס בגין הוצאות מחקר ופיתוח, כחלק מהמאמץ להשאיר את חברות ההיי-טק כאן ולפתח את ענף. ראשי ענף ההיי-טק בירכו על החוק ואמרו שהוא יביא שינוי משמעותי בעידוד השקעות מו"פ מהארץ ומחו"ל.