לקראת פסח: מנכ"לים בהיי-טק עונים על ארבע הקושיות של התקופה

פסח הוא חג של חרות, אביב והתחדשות. זו האחרונה יכולה להביא איתה חשיבה מחודשת, בפרט בעידן של אי ודאות כמו שלנו. מחרתיים (ד') נסב לשולחן הסדר והקטן שביושבי השולחן ישאל את ארבע הקושיות. גם אנחנו רוצים לדעת מה נשתנה הלילה הזה, או יותר נכון (ב)מה נשתנתה התקופה הזאת מכל התקופות – בכלל, ובפרט בחודש האחרון, שהתאפיין בטלטלות ואי הוודאות הכלכלית שהביאה איתה המלחמה. אלה, יחד עם מה שכולנו חווים מאז ה-7 באוקטובר, גרמו ללחץ מתמשך על עסקים ועובדים, כשברקע נמשכים אתגרים גלובליים ושינויים טכנולוגיים מואצים. בתוך מציאות מורכבת זו, שבה הגבולות בין משבר להזדמנות מיטשטשים, עולה הצורך לעצור, לשאול – ובעיקר לנסות להבין לאן ממשיכים מכאן.

בפרויקט מיוחד לפסח, בכירים מחברות טכנולוגיה מובילות בישראל משיבים על ארבע "קושיות" מרכזיות של התקופה: איך ייראה היום שאחרי המלחמה? איזה שינוי אחד הם היו מבצעים בכלכלה הישראלית? היכן נמצאת ההזדמנות דווקא בתוך חוסר הוודאות? ומה הם מאחלים למדינה? התשובות מציירות תמונה מורכבת של אתגרים לצד תקווה – ושל רצון אמיתי לבנות עתיד יציב וחזק יותר.

מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשביק

"היום שאחרי לא ייבנה רק בפיתוח טכנולוגי, אלא בשילוב המוחות, הכישרונות והזהויות שמניעים אותו. אם יש שינוי אחד שהייתי רוצה לראות בכלכלה הישראלית הוא מַעֲבָר מהתפיסה של היי-טק כמנוע צמיחה של מגזר מצומצם להבנה שהוא תשתית לאומית של פריון, חדשנות, חוסן ושייכות.

מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשביק. צילום: באדיבות צופן-תשביק

דווקא בתוך חוסר הוודאות נפתחת לישראל הזדמנות: להרחיב את מעגל המשתתפים בכלכלה המתקדמת, ולשלב בו יותר טאלנטים מהחברה הערבית, מהפריפריה, מהחברה החרדית, נשים ואוכלוסיות נוספות, שעדיין אינן מיוצגות דיין בלב התעשייה. זהו לא רק מהלך ערכי, אלא מהלך כלכלי מובהק. משק שלא ממצה את ההון האנושי שבו מוותר מראש על חלק מצמיחתו העתידית.

דווקא משום שישראל איננה הומוגנית, היא יכולה להיות יוצאת דופן. היתרון היחסי הבא שלה יימדד ביכולת להפוך את הפסיפס האנושי שלה למנוע של חדשנות, לרתום שונות וריבוי למעגל חשיבה רחב יותר, ולתרגם מגוון אנושי לערך כלכלי, טכנולוגי וחברתי. כמנכ"לית משותפת של ארגון יהודי-ערבי, שערבים ויהודים פועלים בו במשותף, אני רואה שכשפותחים דלת להזדמנות, לא רק אנשים מתקדמים, גם המשק מתחזק, והחברה הישראלית נעשית מחוברת ועמידה יותר".

איתי הכט, מנכ"ל חברת הביו-טק PsyRx

"היום שאחרי צריך להיות כזה שבו החדשנות הישראלית חוזרת להוביל, אך נשענת על אחריות לאומית, שיתוף פעולה ואמון בין המגזרים.

איתי הכט, מנכ"ל PsyRx. צילום: דן פרץ

אם הייתי יכול לשנות דבר אחד בכלכלה הישראלית, הייתי פועל לצמצום הביורוקרטיה והאצת תהליכים, במיוחד עבור חברות טכנולוגיה ופארמה. קיצור זמני רגולציה ומתן ודאות ליזמים יכולים לייצר קפיצה משמעותית בהשקעות, במחקר ובפיתוח.

דווקא בתוך חוסר הוודאות אני רואה הזדמנות אדירה: השקעה בחדשנות עמוקה (דיפ-טק), ברפואה מתקדמת ובשילוב בינה מלאכותית במערכות הבריאות. ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחומים שיש להם השפעה אמיתית על חיי אדם. האתגר גדול, אבל כך גם ההזדמנות".

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות

"היום שאחרי המלחמה יכול וצריך להיות נקודת מפנה. לצד תהליך שיקום לאומי, יש הזדמנות אמיתית לבנות מציאות יציבה יותר – כזו שמבוססת על תקווה לפתרון בר קיימא, שנשען על שלום, כבוד הדדי ושיתופי פעולה בין אנשים ובין עמים.

דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות. צילום: ניב קנטור

הכלכלה הישראלית נדרשת להתמקד בהשקעה בתשתיות המאפשרות חופש יצירה וצמיחה: חינוך איכותי ונגיש, תחבורה מתקדמת שמחברת בין מרכז לפריפריה, ותמיכה במדע ובאומנות ככוחות מניעים של חדשנות וחברה בריאה. תשתיות אלה הן הבסיס לכלכלה חזקה, מגוונת ומכילה, שמסוגלת לייצר הזדמנויות רחבות לכלל האוכלוסייה.

לא הכול מושלם, ודווקא מתוך ההבנה הזו נוצר הבסיס לשיפור מתמיד. הכרה בפערים, למידה מהם ופעולה משותפת לתיקונם מאפשרות בנייה, צמיחה והתחדשות".

שמעון חסון, מנכ"ל אינקרדיבילד

"בתקופות כאלה, השאלה היא לא רק איך שורדים, אלא כיצד ממשיכים לבנות. ההיי-טק הישראלי נשען על אנשים שנמצאים במילואים, על צוותים שעובדים תחת עומס ולחץ, ועל מציאות לא יציבה. ובכל זאת, אנחנו ממשיכים ליצור, לפתח ולהתקדם. זה לא מובן מאליו, וזה חלק מהחוסן של התעשייה והמדינה. דווקא מתוך המציאות הזו חברות מבינות שהן חייבות לעבוד חכם יותר, לייצר יותר עם מה שיש. כאן נמצאת ההזדמנות – בשילוב של AI בתהליכי פיתוח, באוטומציה, ובתשתיות שמאפשרות לצוותים להמשיך לפעול ולהתקדם גם כשהמציאות מורכבת.
הצורך הוא לא רק לבנות מהר יותר, אלא לאפשר לארגונים להמשיך לבצע בצורה יציבה, יעילה וגמישה בכל תנאי. היכולת להמשיך לבנות, לחדש ולהתקדם גם בתקופה כזו היא לא רק יתרון עסקי, אלא אמירה. אם נדע למנף את זה נכון, ישראל לא רק תתאושש, אלא תצא מהתקופה הזו חזקה, עצמאית ועמוקה יותר מבחינה טכנולוגית".

שמעון חסון, מנכ"ל אינקרדיבילד. צילום: הגר בדר

עודד טהורי, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות

"היום שאחרי המלחמה צפוי להיות מורכב אך מלא תנופה. זו תהיה תקופה של שיקום, בנייה מחדש והאצה מחודשת של המשק והחברה הישראליים. בראש ובראשונה נידרש לטפל בלוחמים, במשפחות ובאזרחים שנפגעו, אך במקביל גם להניע מחדש את הכלכלה בעוצמה, מתוך אמונה שישראל יכולה לצאת מהמשבר חזקה ובעלת מנועי צמיחה חדשים. כדי שזה יקרה, נדרש שינוי עומק: תוכנית לאומית שתפחית בירוקרטיה, תעודד השקעות ותעניק דחיפה משמעותית לתעשייה, לטכנולוגיה ולבינה המלאכותית. אנחנו צריכים לעבור מכלכלה שמגיבה למשברים לכזו שבונה קדימה.

עודד טהורי, מייסד ומנכ"ל ג'ין טכנולוגיות. צילום: אפרת קופר

בתוך חוסר הוודאות מסתתרת גם הזדמנות, במיוחד בחיזוק מעמדה האזורי של ישראל דרך העמקת שיתופי פעולה עם מדינות המפרץ, שיכולים להביא השקעות, חדשנות וצמיחה מחודשת".

מיכל מור, מנכ"לית ומייסדת משותפת של סמארט שוטר (Smart Shooter)

"כולנו מייחלים לימים שקטים, אך עד שזה יקרה, עלינו לוודא שאנחנו מוכנים לכל תרחיש באמצעות השילוב שבין הלוחמים הטובים ביותר למערכות הטכנולוגיות המתקדמות בעולם. במלחמה האחרונה ראינו כיצד מערכות ההגנה מספקות מענה דינמי ומדויק – מטילים בליסטיים ועד לרחפנים בטווח קרוב.

מיכל מור, מנכ"לית ומייסדת משותפת של סמארט שוטר. צילום: מאיה חבקין

השינוי שהייתי עושה בכלכלה הישראלית הוא חיזוק התפיסה שביטחון הוא אבן יסוד ליציבות משקית. עלינו לזכור, גם בעת שלום, שהרתעה חזקה היא המפתח, ונכון להמשיך לתמוך בחברות הדיפנס-טק באופן עקבי, ולא כמענה לטרנד חולף.

כחברה שהונפקה באחרונה בבורסה בתל אביב ומעסיקה עובדים בקיבוץ יגור, אני רואה חשיבות עליונה בשילוב של ייצור מקומי יחד עם עבודה משותפת עם בעלות ברית חזקות ואמיתיות. זהו המודל שיבטיח את שימור הידע והעליונות הטכנולוגית כאן, בישראל, לאורך זמן.

ככלל, ההזדמנות בתוך חוסר הוודאות נמצאת ביכולת של התעשייה הישראלית להגיב מהר ולהפוך אתגר מבצעי לסטנדרט בינלאומי חדש".

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל

"אני מאחל שביום שאחרי המלחמה, המחבר בין אזרחי ישראל יהיה חזק מהמבדיל, ושמתוך התקופה המורכבת תיבנה חברה מלוכדת, בטוחה בעצמה ופועלת סביב מטרה משותפת.

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל. צילום: יח"צ

יש לישראל הזדמנות לא רק להתאושש ממשברים, אלא להגדיר רמה חדשה של שותפות, אחריות ותקווה, תוך ניצול חוסר הוודאות להאצת הצמיחה הכלכלית.

מהלך מרכזי שראוי לבצע הוא השקעה לאומית רחבה בתחומי הבינה המלאכותית והאוטומציה, לצד מדיניות ממשלתית שמעודדת אימוץ טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה, בייצור ובשירותים. שילוב זה יגדיל את הפריון וייצר מנועי צמיחה חדשים, שיבססו את ישראל כמובילה עולמית. אני רואה בישראל פוטנציאל להפוך למעבדה עולמית ליישום טכנולוגיות מתקדמות, ומדגיש כי היתרון האמיתי טמון באנשים – בעובדים שמפגינים מחויבות, יצירתיות וחוסן, וממשיכים להניע את הכלכלה קדימה גם בתקופות מאתגרות".

עדי שיין, משנה למנכ"ל וואן טכנולוגיות

"הניסיון וההיסטוריה מלמדים שלאחר תקופות מלחמה מגיעה התעוררות משמעותית וצמיחה במשק, וגם הפעם כלכלת ישראל תדע להתאושש, לשוב לפעילות מלאה ואף לשגשג. לצד זאת, אחד האתגרים המרכזיים הוא חוסר השוויון בנטל – סוגיה חברתית וכלכלית כאחד, ולכן יש לפעול ליצירת מודל מאוזן שמשלב תמריצים לצד סנקציות, כדי להרחיב את ההשתתפות בשירות משמעותי בסדיר ובמילואים.

עדי שיין, משנה למנכ"ל וואן טכנולוגיות. צילום: חזי רגב

בתוך חוסר הוודאות המקומי והגלובלי, ובפרט נוכח מהפכת ה-AI, טמונה גם הזדמנות: ישראל יכולה לנצל את מעמדה כמעצמת היי-טק כדי להמשיך ולהוביל בזירה הטכנולוגית העולמית".

אבי שכטר, מנכ"ל קבוצת מר

"היום שאחרי צריך להיות יום של בנייה מחדש – לא רק של ביטחון, אלא גם של אמון, לכידות ויכולת לצמוח מתוך משבר, בהדדיות ובהסכמה רחבה. ישראל חזקה כשהיא יודעת להפוך לחץ, מחסור ואי ודאות ליצירה, יזמות ועשייה, ואם נפעל נכון, זו תהיה לא רק חזרה לשגרה, אלא קפיצת מדרגה.

אבי שכטר, מנכ"ל קבוצת מר. צילום: אייל טואג

כלכלה חזקה מתחילה בהון אנושי, ולכן יש לפתח מסלולי הכשרה מהירים ומותאמים, שישלבו יותר חרדים, ערבים ותושבי פריפריה בתעשייה – לא כסיסמה חברתית, אלא כאינטרס לאומי מובהק.

יש כאן הזדמנות גדולה להפוך את היכולת הישראלית לפעול באי ודאות ליתרון תחרותי – הן בקבלת החלטות והן בהסתגלות מהירה ובבניית פתרונות לעולם מורכב יותר, ובמקביל לשמור על מחלוקת מבלי לאבד לכידות – ולזכות בהנהגה ראויה, שקולה ומאחדת".

רונן שמאלי, מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר לרכבים PlaxidityX

"אני מאחל למדינת ישראל בראש ובראשונה יציבות ושפיות, לצד מנהיגות אחראית, שתשיב את תחושת הביטחון למגזר העסקי ולחברה כולה. היום שאחרי מחייב את שיקום המוניטין הבינלאומי של ישראל ובניית גשרים עסקיים, תוך מינוף הקפיצה הטכנולוגית המרשימה של השנים האחרונות כדי לבסס את המדינה כציר מרכזי בכלכלה הגלובלית.

רונן שמאלי, מנכ"ל PlaxidityX. צילום: בני גמזו

יש לעבור מניהול משברים לתכנון אסטרטגי ארוך טווח, להגדיר חזון כלכלי לעשורים קדימה וליישם את החדשנות המקומית גם בתוך המשק, לשיפור הפריון".