ה-IT במלחמה: עברנו את פרעה – אנחנו עוברים גם את זה

חג הפסח מתקרב, ובשבוע הבא נסב לשולחן ליל הסדר. יש סיכוי גדול שהמשא ומתן שעליו מדבר טראמפ עם האיראנים ייכשל וגם כשנקרא בהגדה נהיה במלחמה, שלא נראה את סופה. בימים אלה, העורף הישראלי סופג טיל אחר טיל, אזעקה אחר אזעקה, מאיראן ומלבנון – ומגלה חוסן. כך גם תעשיות ההיי-טק וה-IT, שלא מפסיקות ליזום, לפתח ולייצר גם בזמנים הקשים האלה. זה לא מפתיע – כך היה גם במלחמות קודמות, כולל אחרי ה-7 באוקטובר.

השבוע מצאנו שני ביטויים לכך: הדברים שאמרו בכירים בחברות בענף בוובינרים של אנשים ומחשבים, ולכך אגיע בהמשך, וסיכום התוצאות הכספיות של חברות ה-IT הציבוריות שנסחרות בבורסה בתל אביב. שלשום (ג') פרסמנו מאמר מקצועי של בית ההשקעות IBI. שניתח אותן, והשורה התחתונה מניתוח זה היא שסקטור ה-IT מפגין חוסן ויציבות פיננסית. זה אומר חוסן ויציבות גם ברמה התפקודית – מה שבלעדיו התוצאות לא יכולות לעלות והדו"חות הכספיים לא יכולים לעורר שביעות רצון אצל המשקיעים והאנליסטים.

אמנם, התוצאות האלה הן של 2025 והרבעון האחרון שלה, ולא כוללות את המערכה הנוכחית מול איראן, אבל גם בשנה שעברה, למי שבמקרה שכח, ידענו לא מעט אי ודאות, מצב ביטחוני בעייתי, המשך המלחמה בעזה ואת המערכה הראשונה מול האויבת הגדולה ביותר שלנו.

האם התוצאות של הרבעון הנוכחי, שהחל ביום השני של המלחמה (רוב החברות הללו מפרסמות את התוצאות לפי הרבעון הקלנדרי, ולא הכספי), יהיו חיוביות גם הן? כרגע אי אפשר לתת תשובה בטוחה, כי המלחמה עודנה מתנהלת, אבל אפשר ללמוד משלל אירועי החירום שידענו בשנתיים וחצי האחרונות. כפי שכבר נכתב כאן, לאורך כל התקופה, תעשיית ההיי-טק, וענף טכנולוגיות המידע בתוכה, המשיכה להפגין חוסן, למרות האתגרים הלא פשוטים שעמדו בפניה: גיוס מסיבי של עובדים חיוניים, בעיות בשרשרת האספקה ועוד ועוד. לא חסר.

ענף ה-IT המשיך לצמוח בשנה שעברה משום שהביקושים לא רק שלא קטנו – הם גדלו, ולא במעט. זה נכון גם לסקטור העסקי וגם למגזר הציבורי: ארגוני הפיננסים, הקמעונאות, הבריאות ועוד המשיכו לספק את השירותים לציבור, בזכות תהליכי אוטומציה ודיגיטציה שהארגונים ביצעו מבעוד מועד, בעזרתן של אותן חברות IT שמדווחות לבורסה, כמו גם חברות אחרות בענף.

אלא שהביקושים האלה הם גם תוצר של ארגונים שלא הפנו מספיק משאבים להשקעות בתחום ה-IT לפני תקופת החירום. כאלה שלא עשו אוטומציה, לא עברו לענן והטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם במקרה הטוב רק התחילה. כל אלה הגדילו את הביקושים לפתרונות, שמאפשרים המשכיות עסקית, דילוג מיידי בין אתר לאתר, העלאה של נתונים לענן, הגנה על דאטה סנטרים וכמובן, איך אפשר בלי – בינה מלאכותית.

יתר הארגונים, אלה שכבר היו מוכנים להמשכיות עסקית עוד מימי הקורונה, או לפחות מיד אחרי ה-7 באוקטובר, חוו מעבר קל יותר למצב החדש – למצב החירום שבתוך מצב החירום. זאת, כי האפשרות שמה שהייתה בסופו של דבר לפרוץ המלחמה שקיבלה את השם שאגת הארי הונחה על השולחן זמן מה לפני שהיא התחילה, מה גם שארגונים רבים הספיקו להפיק לקחים מעם כלביא. ככל שהדברים נראים כעת, יש סיכוי טוב ש…, אפרופו פסח, עברנו את פרעה – נעבור גם את זה, כפי שאומר השיר של מאיר אריאל. ונעבור את זה טוב – כמדינה, כחברה וכענף שמוביל את המשק.

וובינרים תחת אש

הניתוח של IBI מתכתב עם מה שעלה בסדרה של וובינרים שערכנו, באנשים ומחשבים, מאז תחילת המלחמה. שני הוובינרים שנערכו אתמול והיום נקטעו מספר פעמים בעקבות אזעקות. זו הייתה הוכחה מוחשית טובה לנושא שבהם עסקו המפגשים: כיצד המנמ"רים, המנכ"לים ומנהלי החברות הספקיות אפשרו לארגונים את אותה המשכיות עסקית ותפקודית.

גיא מזרחי, מנכ"ל סייפרוס ויו"ר פורום CSC של אנשים ומחשבים, הסביר באחד הוובינרים שלנו מדוע ההצלחה של מתקפות הסייבר האיראניות נמוכה מאוד. לדבריו, סיבה מרכזית לכך היא שיפור ניכר בהיערכות המגזר העסקי לסייבר ושיפור ביכולות ההגנה של הארגונים. זה כמובן לא אומר שלא היו מתקפות, אבל בהשוואה למה שהיה יכול להיות – המצב טוב. ועדיין, ראש מערך הסייבר הלאומי, תא"ל (מיל') יוסי כראדי, מודאג – ובצדק: אין לדעת מה האיראנים יעשו, גם בסייבר, בוודאי לקראת סיום המלחמה.

אריה רימיני, מנכ"ל שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, הציג את הטכנולוגיה והכלים שמעמיד הארגון שלו לטובת אחת המשימות המרכזיות של הממשלה כיום: מתן פיצויים לתושבים שבתיהם נפגעו ולעסקים. גם כאן, כמו בפעילויות אחרות של הממשלה, הטכנולוגיה מאפשרת, אבל היא לא מונעת את לא מעט התלונות והתסכול של אזרחים רבים, במיוחד בצפון, שלא מרגישים שהכספים שיאפשרו להם לנשום מתקדמים אליהם במהירות מספקת.

ענף ה-IT יציב, ובכלל המשק, המגזרים העסקי והציבורי מוכיחים המשכיות עסקית, בזכות ההיערכות המקדימה של אגפי המחשוב בארגונים

הבינה המלאכותית תויגה כבר מזמן כגורם שישפיע יותר מכל על דברים שונים שאנחנו עושים, על תהליכים ארגונים ועל שוק העבודה. רותם דולב, שותפה ומובילת טרנספורמציית AI בדלויט ישראל, מיפתה בדבריה באחד הוובינרים שלנו את החסמים שעומדים בפני ארגונים שרוצים ליישם את המעבר לבינה מלאכותית. היא הציגה מחקר מקיף שנערך בעולם, שהראה שמרבית הארגונים שרוצים לעבור לשלב המעשי עדיין מאוהבים בפיילוטים שהם עשו, וחוששים לבצע את הצעד הבא. זה עניין של זמן עד שהם יבצעו אותו, כי יגיע הרגע שבו הם יבינו שהמהפכה צועדת קדימה והם עלולים להישאר מאחור.

הדוברים באותו הוובינר הסכימו שה-AI קיבלה משמעות עצימה יותר בהיערכות למלחמה עם איראן, וסייעה למצוא מהר יותר פתרונות לצרכים שהמצב העלה. כך, ניר מקובר, ראש מערך המידע בחטיבת בתי החולים הממשלתיים במשרד הבריאות, אמר שהדאטה, שהיא המנוע העיקרי של הבינה המלאכותית, אפשרה למערכת הבריאות להיערך למלחמה בצורה מיטבית. גם ערן ברבי, מנמ"ר בית החולים סורוקה, שנפגע מטיל איראני במלחמה הקודמת, המחיש את חשיבות הדאטה, כאשר הסביר שהעברת המטופלים לחניון מוגן מושתתת על ניתוח נכון של מידע. הוא הדגים איך זה בא לידי ביטוי כאשר מכריזים על אירוע רב נפגעים, כפי שקרה בעת פגיעות הטילים בדרום בימים האחרונים.

הוובינר שנערך היום עסק בתשתיות מחשוב ותקשורת, כמו גם בתשתיות פיזיות כגון אנרגיה, לוגיסטיקה ושרשראות הפצה. זאת, על רקע משבר סגירת מיצרי הורמוז. נחמה רונן, יו"רית קבוצת הלוגיסטיקה ממ"ן, הרגיעה ואמרה שמסופי המטענים ומטוסי המטענים, שדרכם עוברות סחורות שמיוצאות מהארץ ומיובאות אליה, חזרו לתפקד. הניהול והשליטה באופרציה הענקית של החברות הבנות של ממ"ן, נעשית בעזרת כלים ותהליכים ממוחשבים, שאגף מערכות המידע של הקבוצה פיתח, ואלה מאפשרים קבלת החלטות וטיפול מהיר.

השורה התחתונה: יש בין התוצאות העסקיות של סקטור ה-IT לתמונת המצב שהשתקפה מסדרת הוובינרים שאנחנו עורכים מאז תחילת המלחמה קו משותף: ענף ה-IT יציב, ובכלל המשק, המגזרים העסקי והציבורי מוכיחים המשכיות עסקית, בזכות ההיערכות המקדימה של אגפי המחשוב בארגונים.