"ממשלה שלא מכבדת את האקדמיה מובילה לחרם האקדמי על ישראל"

"ממשלה או קואליציה שלא מכבדת את האקדמיה – מביאה לחרם האקדמי על ישראל. אנחנו צועדים בצעדי ענק לעברי פי פחת", כך אמרה ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) בדיון בוועדת המדע על מצב המדע, שנערך אתמול. זאת בעקבות הדו"ח התלת שנתי על מצב המדע לשנת 2025, שהוגש לוועדה על פי חוק.

הדו"ח מסכם את תמונת המצב בנושאי מדע ואקדמיה בישראל. מהדו"ח עולה תמונה מדאיגה של בריחת מוחות בעקבות החרם האקדמי שהתגבר בשנות המלחמה.

"ישראל הופכת למבודדת מדעית ואקדמית", אמר נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל. "אם תהיה היחלשות של המדע או של ההשכלה הגבוהה, אף אחד לא יוכל לדרוש שיסתכלו עלינו ברצינות. חרמות תמיד יהיו, אבל שמירה על עצמאות האקדמיה הישראלית היא קריטית".

פרופ' עדי קמחי, יו"ר ועדת דו"ח מצב המדע 2025 הציגה את הנתונים: "באקדמיה הישראלית ישנם 9,000 חברי סגל בכיר, מתוכם כשליש במכללות. הייצוג הנשי קטן והוא הולך וקטן, וככל שמתקדמים באקדמיה הן הופכות למיעוט, למרות שבתארים הראשונים הן הרוב". עוד אמרה קמחי, כי בעקבות המלחמה יש ירידה של 15% אחוזים בקליטת סגל צעיר אל מול עזיבה של הסגל הבכיר. זאת בנוסף לביטולי כנסים בינלאומיים שלא מתקיימים בארץ בגלל חרמות. אבל למרות המצב המורכב, לדברי קמחי ישראל ממוקמת גבוה באחוז הזכיות של מענקי המחקר, שעומד על יותר מ-25%.

מחברי הדו"ח של מצב המדע מציעים להקים קרן מלגות למצטיינים כדי לעודד פוסט דוקטורנטים לצאת מהארץ ולחזור אליה עם ידע רחב.

פרק נוסף בדו"ח דן בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה. פרופ' מיכל פלדמן הסבירה, כי יש צורך בהזרמת מידע הדדי בין שני המגזרים: "לא צריך להמשיך בפרדיגמות הישנות שהאקדמיה מעבירה ידע לתעשייה. אחד האתגרים הוא ההון האנושי. רבים מוותרים על תארים, בטח תארים מתקדמים", אמרה פלדמן.

יו"ר הוועדה, יאסר חוג'ראת, סיכם את הדיון: "המדינה צריכה לתקצב יותר את המדע. בהשוואה למדינות אחרות התקצוב שלנו יותר נמוך. צריך להכניס יותר את הבינה המלאכותית במחקר ובהוראה. צריך להגדיל את השוויון בכל המוסדות. לאקדמיה יש תפקיד חשוב בחיזוק הקשרים הבינלאומיים שלנו. הייתי שמח לראות יותר חוקרים בקרב בני המיעוטים ואת כלל המגוון החברתי של המדינה".