אנשי השנה: העובדים שהחברות החליפו במודלים וסוכנים

כשקיבלתי על עצמי את המשימה לבחור את איש השנה של אנשים ומחשבים, האסוציאציה הראשונה שלי הייתה ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה. זאת בחירה שהיא כמעט מובנת מאליה: אנבידיה תחת הואנג הגיעה השנה להיות החברה הראשונה בעלת שווי של ארבעה ולאחר מכן חמישה טריליון דולר, מספר ויותר מזה שווי העסקאות שלה מרקיעים שחקים, ולא נראה שהאזהרות שאנחנו נמצאים בבועת AI מטרידות את המשקיעים בה.

המחשבה השנייה הייתה על בחירה צפויה נוספת, כמעט מובנת מאליה – סם אלטמן, ולאו דווקא בפן החיובי. OpenAI שלו אמנם המשיכה לבלוט גם השנה, אבל ג'מיני 3 של גוגל עבר את היכולות של GPT-5, בדרך אל אלה של הגרסה האחרונה של הצ'טבוט, GPT-5.1. לא לחינם אלטמן הכריז על "מצב חירום" ב-OpenAI, שיש לשער שאת התוצאות שלו נראה ב-2026. בהמשך לכך, בחירה די טבעית נוספת הייתה בסונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל.

אלא שהבחירה שלנו היא באנשים שעומדים בצד השני של המתרס: לא באלה שנהנים כספית מפירות ה-AI (אנבידיה לבדה יצרה 27 אלף מיליונרים חדשים, רבים מהם השנה), ולא באלה שעומדים מאחורי הפיתוחים, אלא במפוטרים שה-AI מחליפה אותם. על פי חברת הייעוץ צ'לנג'ר, גריי וכריסמס, רק בארצות הברית פוטרו השנה 55 אלף עובדים לטובת הבינה המלאכותית. ואלה הם רק הנתונים שהמנהלים הודו בהם. היקף הפיטורים הכללי בהיי-טק האמריקני עמד השנה על 120 אלף עובדים, כאשר במקרים רבים ה-AI שימשה זרז לארגון מחדש של החברה, גם אם לא הסיבה היחידה.

ראיון עבודה לג'וניור.ית זה מחזה שהופך פחות ופחות שכיח. צילום: ShutterStock

אילו חברות החליפו הכי הרבה עובדים לטובת AI?

ענקית ההיי-טק שביצעה השנה את המהלך הגדול ביותר בהיקפו לפיטורי עובדים לטובת הבינה המלאכותית (באופן מוצהר) היא מיקרוסופט, שנפרדה מ-15 אלף איש ואישה, לאחר שהטמיעה AI בתהליכים תפעוליים וביצעה אוטומציה של תפקידים שעד כה מילאו בני אנוש. לא הרבה אחריה נמצאת אמזון, שפיטרה 14 אלף עובדים, שאותם החליפו כלי בינה מלאכותית לניהול שרשרת אספקה ולביצוע משימות משרדיות. מנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, התגאה בכך שהחברה פיטרה 4,000 עובדים בתחומי המכירות ושירות הלקוחות, וביבמ החליפו מאות א.נשים, בעיקר בתחומי משאבי האנוש, בסוכני AI.

מה המצב בארץ?

המגמה הזאת הורגשה השנה גם בישראל, בין אם בסטארט-אפים – בתחום ה-AI אבל לא רק – שפיטרו עובדים לטובת כלי בינה מלאכותית, ובין אם בחברות רב לאומיות שעשו זאת, בעיקר כחלק ממהלכים גלובליים. עם זאת, בארץ, קשה להצביע על מספר מדויק של עובדים שה-AI החליפה. ההערכות מדברות על 7,000-10,000 משרות, בעיקר של ג'וניורים (אליהם אחזור בהמשך). כך או כך, המגמה העולמית של פיטורים בהיי-טק הורגשה ב-2025 גם בישראל: לפי נתונים של חברת ההשמה לענף אתוסיה, מספר העובדים בענף המקומי קטן השנה בכ-2% לעומת סוף 2024 – מ-417 אלף ל-409 אלף.

בישראל, כמו בעולם, הבינה המלאכותית פוגעת במידה רבה במועסקים בתחומי המו"פ – רשות החדשנות דיווחה בספטמבר על ירידה חדה, של 6.5% בשנה, במספר המשרות בתחום, לרבות במשרות מטה כגון משאבי אנוש, שיווק ותמיכה. חברות ישראליות שהצהירו השנה על פיטורים לטובת ה-AI הן פלייטיקה, מובילאיי, פייבר (Fiverr) ולייטריקס.

לכך יש להוסיף את הירידה החדה, עד כדי כמעט מחיקה, של מספר המשרות המיועדות לג'וניורים: על פי ההערכות, הנתון בישראל עומד על משרות בודדות שנפתחות בחודש, כשאלפי אנשים חסרי ניסיון מחפשים עבודה בענף. כלומר: הסיכוי של ג'וניור למצוא כיום עבודה בהיי-טק נמוך מאוד. ואם הוא כבר מוצא, לפי נתונים של אתוסיה, זה קורה אחרי חיפוש עבודה של חמישה חודשים (!).

במרוץ אחר היעילות של ה-AI, ההיי-טק בכלל, וזה הישראלי בפרט, מבצע "סיכול ממוקד" לדור הצעיר. זוהי כריתת הענף שעליו התעשייה יושבת: בלי הזרקת דם חדש של ג'וניורים כיום, לא יהיו כאן המנמ"רים והמנכ"לים של 2035.

כיצד הפיטורים ישפיעו על ההיי-טק?

הצמצום בכוח האדם בהיי-טק יכול לגרום בעתיד כמה השפעות מרכזיות, כאשר בחלק מהמקרים אנחנו כבר מתחילים לראות את הניצנים שלהן: ראשית, מומחים מזהירים שהעדר הג'וניורים עלול לפגוע בחדשנות של תעשיית ההיי-טק, ובעיקר בצמיחה של הדור הבא של המנהלים. שהרי בדרך כלל, הבכירים של היום הם העובדים חסרי הניסיון של האתמול. אלא שנכון לעכשיו, נראה שזה לא מטריד את ראשי הענף – לא בארץ ולא בחו"ל. הסיבה לכך ברורה: כלי AI מבצע עבודה של ג'וניור, בוודאי בתחומי ה-QA והתכנות הבסיסי, ב-80% פחות זמן ולעתים טוב יותר, ולא צריך להכשיר אותו.

בדיקות QA על ידי בני אנוש? נראה שעוד מעט זה לא יהיה דבר קיים. צילום: ShutterStock

מגמה נוספת היא ה-Lean-High Growth – כלומר, הקמה של סטארט-אפים שיתבססו על צוות קטן מאוד, מה שנקרא "שלד", אך כזה שחבריו מיומנים ביותר בשימוש בסוכני AI, ויעילים מאוד. זה יכול להביא לכך שנראה בעתיד הלא רחוק יותר יוניקורנים בעלי 10 או 20 עובדים.

מה שאנחנו כבר לגמרי מתחילים לראות הוא את הצורך בשדרוג הכישורים של עובדים לעולמות ה-AI. לאט לאט, המגמה הזו מתחילה לחלחל, ויותר ויותר מומחים (באמת או בעיני עצמם) מציעים קורסים בתחום. גם שירות התעסוקה מבין את זה, ומנסה להיערך בהתאם, עם התקציבים המוגבלים שלו, ולהציע קורסים לרכישת הבנה ויכולות שימוש בבינה מלאכותית. מחקרים עדכניים מראים שאלה שאומרים שהעובדים צריכים לשדרג את היכולות שלהם – צודקים, ושעובדים במשרות מסוימות שאימצו את ה-AI מציגים ביצועים טובים יותר ומגיעים לשכר גבוה יותר מאשר אלה שלא עשו זאת.

במרוץ אחר היעילות של ה-AI, ההיי-טק בכלל, וזה הישראלי בפרט, מבצע "סיכול ממוקד" לדור הצעיר. זוהי כריתת הענף שעליו התעשייה יושבת: בלי הזרקת דם חדש של ג'וניורים כיום, לא יהיו כאן הארכיטקטים והמנכ"לים של 2035

אחד שממשיך לחפש עובדים. מנכ"ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג. צילום: יח"צ

סוף אופטימי

אם אנחנו כבר באופטימיות, ובמעין קלוז'ר לכתבה, חברה שלא מפטרת עובדים, על אף שהיא מובילת תחום ה-AI, היא אנבידיה. להיפך: החברה גדלה בתקופה האחרונה מכ-30 אלף לכ-36 אלף עובדים, ומתכוונת להמשיך ולגדול גם בהיבט זה, כנראה אל עבר המספר של 50 אלף עובדים. רק הקמפוס החדש שלה בקריית טבעון, שהקמתו אושרה באחרונה, צפוי לאכלס כ-10,000 עובדים, ועל הדרך לתת בוסט להיי-טק בצפון.

באנבידיה אומרים כי החזון שלהם הוא כוח עבודה שמובילים בני האנוש וה-AI מחזקת את יכולותיהם, במקום שהיא תחליף עובדים. אם הואנג וצוותו ילכו עם זה גם בהמשך, עד הסוף, נראה שזה חזון שכדאי לאמץ – ולא רק כי היא החברה העשירה ביותר בעולם.