למה הכתובת של המשרד קובעת אם תסגרו את הסבב הבא?

התרחיש מוכר לכל יזם ויזמת: סגרתם את ה-Pre-Seed או ה-Seed, הכסף נחת בחשבון הבנק, והאדרנלין בשמיים. עכשיו מגיע שלב ה"התמסדות". אתם צריכים מקום לשים בו את המחשבים, הלוח המחיק ומכונת הקפה ההכרחית. האינסטינקט הראשוני, במיוחד בתקופה שבה המילה "יעילות" מככבת בכל מצגת בורד, הוא לחסוך.

אתם פותחים את יד 2, מסתכלים על מחירי השכירות המטורפים של תל אביב ומקבלים סחרחורת. הפיתוי לברוח לפאתי גוש דן, לאיזה פארק תעשייה מנומנם וזול, הוא עצום. הרי מה זה משנה? אנחנו כותבים קוד, לא מוכרים בגדים בחלון ראווה.

אז זהו, שזו כנראה הטעות האסטרטגית הראשונה שלכם.

בחירת משרד לסטארט-אפ היא לא החלטה נדל"נית, היא החלטה אסטרטגית משמעותית מאוד בחייו של סטארט-אפ בכל הנוגע לגיוס כספים ולגיוסי עובדים – שתי המשימות שיקבעו את הצלחת החברה. נוסף על כל אלה יש גם החלטה של משאבי אנוש,שהיא החלטה של פיתוח עסקי (BizDev). בעולם שבו התחרות על הטאלנט עדיין קשוחה והגישה למשקיעים דורשת יותר מסתם מייל קר, המיקום הפיזי שלכם הוא נכס שיכול לקצר תהליכים, או להפוך למשקולת שתגרור אתכם למטה.

ציר "השלום" כפילטר לגיוס עובדים

בואו נניח את האמת המרה על השולחן: מפתחים שונאים פקקים. למעשה, רוב בני האדם שונאים פקקים, אבל למפתחים ולטאלנטים מבוקשים יש את הפריווילגיה לבחור לא לעמוד בהם. כשאתם בוחרים למקם את המשרד במקום שדורש רכב צמוד ועמידה של 45 דקות בפקק בבוקר ועוד שעה בערב, אתם אוטומטית מצמצמים את מאגר המועמדים שלכם ברדיוס דרמטי.

רבים לא יודעים, אבל חיילים רבים מיחידות מודיעין משרתים באזור המרכז ולא בעיר הבה"דים, ולכן טבעי עבורם להמשיך את העבודה ביום שאחרי השחרור באותם האזורים ולא במיקומים מרוחקים, וכשהקרב על הטאלנטים מתעצם זו בכלל לא שאלה.

לעומת זאת, ציר רכבת השלום (ולמעשה כל ציר האיילון המרכזי שנגיש לרכבת) הוא לא סתם כביש – הוא עורק החיים של הגיוס שלכם. משרד שנמצא במרחק קורקינט או הליכה מתחנת הרכבת הופך אתכם לנגישים למועמדים מחדרה ועד רחובות, מנתניה ועד מודיעין. כשמפתח Senior מוכשר מתלבט בין שתי הצעות – אחת שדורשת ממנו להחליף שני אוטובוסים ואחת שמאפשרת לו לשבת ברכבת עם לפטופ ולרדת ישר למשרד – הוא יבחר בנוחות. הזמן של העובדים שלכם הוא המשאב הכי יקר של החברה; אל תבזבזו אותו על אספלט.

אפקט הסרנדיפיטי: להתחכך בכסף הגדול

אבל הנגישות לעובדים היא רק צד אחד של המטבע. הצד השני, ואולי הקריטי יותר בשלבים המוקדמים, הוא הנגישות לכסף ולמקבלי ההחלטות. יש סיבה שמתחמים ספציפיים בתל אביב – כמו אזור שרונה, מגדלי הארבעה, מגדלי ToHa וציר יגאל אלון – הפכו למוקד עלייה לרגל. הריכוז של קרנות הון סיכון (VCs) באזורים האלו הוא הגבוה בישראל, וכנראה אחד הגבוהים בעולם פר מ"ר.

כשאתם יושבים במשרד מבודד, פגישה עם משקיע היא "אירוע". צריך לתאם שבועיים מראש, לנסוע, לחפש חניה, להילחץ. אבל כשאתם יושבים בלב האקו-סיסטם, הדינמיקה משתנה. אתם יורדים לקחת קפה בשרונה מרקט? יש סיכוי לא רע שבשולחן לידכם יושבים שותפים מ-Insight Partners או מקרן צמיחה מובילה אחרת. אתם עולים במעלית למשרד? אתם עשויים לחלוק אותה עם אנג'ל שחיפשתם דרך להגיע אליו כבר חודשיים.

זה נקרא "סרנדיפיטי" – יד המקרה המבורכת. אבל כדי שהמקרה יקרה, אתם צריכים להיות שם. שיחת מסדרון אקראית, מפגש בתור לסלט, או סתם היכולת לומר למשקיע "אנחנו יושבים בבניין ליד, בוא לקפה ספונטני בחמש", שווים לפעמים יותר מכל ה-Deck המושקע שהכנתם. הקרבה הפיזית הופכת אתכם לחלק מהקהילה, ולא לאורחים מבחוץ.

אין תקציב? תשכרו משרד, תשכרו כיסא, רק תישארו קרובים לרכבת השלום

כאן מגיעה התנגדות התקציב, והיא מוצדקת לחלוטין. לא כל סטארט-אפ בתחילת הדרך יכול להרשות לעצמו חצי קומה במגדל יוקרה עם נוף לים. אבל ב-2025, הפתרון הוא לא להתפשר על המיקום, אלא להתפשר על הנדל"ן.

אם הבחירה היא בין משרד ענק, מרווח ופרטי באזור תעשייה מרוחק ונטול נשמה, לבין חדר קטן באחד המגדלים במעגל רכבת השלום – התשובה כמעט תמיד צריכה להיות האופציה השנייה.

למה? כי בשלב הזה, הנטוורקינג חשוב יותר מהמטראז'. כשאתם שוכרים משרד באחד ממגדלי ההיי-טק, אתם משלמים על ההזדמנות לפגוש את הקרנות הגדולות כשעולים במעלית ולפעמים להציג להם את הנאום שלכם, להתייעץ עם מנכ"ל שעבר את השלב שאתם נמצאים בו ולהיות במרכז העניינים. היתרונות של מגדלי ההיי-טק והחדשנות הם גדולים מאוד ויכולים להיות ההבדל לפעמים בקצב שבו יתפתח הסטארט-אפ שלכם.

פסיכולוגיה של הצלחה

יש גם אלמנט פסיכולוגי, הן פנימה והן החוצה. כשלקוחות מחו"ל, שותפים אסטרטגיים או עובדים פוטנציאליים מגיעים אליכם והם רואים חברה שיושבת בלב העשייה, מוקפת בחדשנות ובבניינים שמשדרים עוצמה, זה משליך עליכם. זה משדר יציבות, רצינות ושייכות לליגה של הגדולים.

לעומת זאת, להביא לקוח בינלאומי למשרד שנמצא מעל מוסך או מחסן לוגיסטי כי "השכירות הייתה זולה ב-30%", משדר מסר של דחק. יזמות היא גם ככה רכבת הרים רגשית; הסביבה הפיזית שלכם צריכה לתת תחושה של אנרגיה והצלחה, לא של הישרדות.

עדיף להיות בשכונת הסטארט-אפים וקרנות ההון סיכון, גם אם הנכס הוא לא משרד נוצץ במגדלי יוקרה – חברות מובילות לוקחות היום נכסים בשכונה שפעם הייתה שכונת מוסכים, אך שם נמצאים הרבה מאוד סטארט-אפים, וכשהם בתוך האקוסיסטם קל הרבה יותר לגייס.

השורה התחתונה

בסופו של דבר, בחירת מיקום המשרד היא משוואה של ROI (החזר השקעה), והיכולת לקדם את החברה שלכם מהר יותר לעבר המטרות, שהן הכנסות משמעותיות והקרנות הטובות בעולם. נכון, הפרמיה על שכר דירה בתל אביב, במיוחד באזורי הליבה, היא גבוהה. אבל תשאלו את עצמכם: מה העלות של מפתח מעולה שלא גייסתם בגלל המרחק? מה השווי של משקיע שלא פגשתם כי לא הייתם בסביבה ברגע הנכון?

לפעמים, לשלם עוד כמה אלפי שקלים בחודש על מיקום אסטרטגי, או להצטופף בחדר קטן יותר, זו ההשקעה הכי חכמה שתעשו ב-Runway שלכם. כי בסטארט-אפים, כמו בנדל"ן, יש שלושה דברים שחשובים: לוקיישן, לוקיישן, ווליואציה. לפגוש את הקרנות ומקבלי ההחלטות כל יום בכניסה לבניין, או בבית הקפה, מעניק יתרון שלא כתוב באף קוד תוכנה ואולי לא מספיק מדברים עליו, במיוחד כשנכנסים לתוך 2026.

הכותב הוא מנכ"ל 770 משרדים בתל אביב, המתמחה בתיווך וניהול משרדים ומתן מענה לסטארט-אפים וחברות היי-טק.