הממשלה וחברות טק יקימו מאגרי מידע לנתונים רפואיים וחקלאיים

שבעת המאגרים החדשים יסייעו להנגיש נתונים בתחומים כגון חקלאות, אונקולוגיה וטיפולים בהשמנת יתר ● הממשלה תשקיע בפרויקטים אלה 44 מיליון שקלים

מיזמים טכנולוגיים שאמורים לקדם את ישראל בתחומי הבריאות והחקלאות.

רשות החדשנות ומשרד הכלכלה הודיעו היום (ג') כי יחד עם גופים ממשלתיים נוספים וחברות הם יקימו שבעה מאגרי מידע בתחומי הבריאות והחקלאות, בהשקעה של 44 מיליון שקלים. הגופים הנוספים שחברו להקמת המאגרים הם משרד החקלאות, מנהלת תקומה, חברות היי-טק וחקלאות, כמו גם מרכזים רפואיים וקופות חולים.

מאגרי המידע החדשים צפויים לסייע לחוקרים ולאנשי מקצוע להפיק תובנות, לפתח תרופות מותאמות אישית, לזהות מחלות מוקדם ולפתח כלים לחקלאות, שמתעדכנים בזמן אמת. יוכלו להשתמש בהם חוקרים, רופאים וחברות טכנולוגיה בכל רחבי המדינה.

מיהם הזוכים ובאילו פרויקטים מדובר?

הזוכים נבחרו מבין 15 מיזמים שהוגשו, לאחר קול קורא שהוציאו הגופים הממשלתיים. בסך הכול זכו שישה מיזמים – שניים בתחום החקלאות וארבעה בתחום הבריאות.

גלילאו – מיגל מסחור טכנולוגיות, בשיתוף אגמטיקס, צמח, נטפים וקהילת האגרו-טק GrowingIL, יקימו מאגר מידע חקלאי, שמטרתו להנגיש דאטה רחבת היקף לטובת תמיכה בפיתוח מוצרים, הסקת תובנות, חיזוי וניהול סיכונים לכלל הגופים בשרשרת הערך החקלאית – אקדמיה, תעשייה וגופי ממשל. התוכנית תכלול איגום וסטנדרטיזציה של דאטה שיתרמו השותפים, תוך שימוש בטכנולוגיה מוכחת שפותחה על ידי אגמטיקס. המודל העסקי כולל שישה סוגי שירותים שונים, על מנת להתאים למגוון לקוחות וצרכים.

ISG Intelliges תבצע פרויקט לאיסוף ועיבוד נתוני שטח חקלאיים באזור עוטף עזה, והנגשתם, לצד מודלים מאומנים, לטובת טיוב הגידול החקלאי והגדלת התשואות באזור, ופיתוח טכנולוגיות חדשות. התוכנית כוללת הקמת מערך חומרה ותוכנה, שיקלוט נתונים מגוונים קיימים וחדשים ממשתמשים שונים ויארגן אותם להנגשה למשתמשים מגוונים.

הדסית, זרוע החדשנות של בית החולים הדסה, תפתח "נכס דאטה אונקולוגי לאומי" עם קופת חולים מאוחדת, מדיקה, AWS, אנבידיה ו-Matrix DNA. המיזם יספק תשתיות דאטה איכותיות ומולטי מודאליות לטובת טיפול בסרטן, לשימוש מוסדות מחקר, חברות פארמה וחברות טכנולוגיה. המאגר עתיד להיות בעל "עומק היסטורי וארכיטקטורה טכנולוגית גמישה לאינטגרציה רחבה" – לשון הודעת הממשלה. "המאגר יהיה ייחודי ומקיף, ויכלול נתוני קהילה, פתולוגיה, דימות ומעבדה, דוגמת מאגר האורגנואידים וריצוף גנומי. יתווספו אליו כלי AI שיאפשרו את תחקור הדאטה בכלים עכשוויים".

גם שיבא אימפקט של בית החולים שיבא בתל השומר תקים מאגר דאטה אונקולוגי – במקרה שלה יחד עם בית החולים אסותא אשדוד וקופות החולים לאומית ומאוחדת. מדובר בתשתית דאטה אונקולוגית מבוזרת, עם נתוני קהילה ואשפוז, שתתמוך ב-Federated learning (למידה מאוחדת). המאגר יכלול נתונים מהתיק הרפואי, גנומיים, פתולוגיים, תרופתיים, רדיולוגיים וטקסטואליים, ואליהם יתווספו כלי AI לתחקור הדאטה.

מי-מד חברה למרכז הפרוטאומיקה בטכניון ולשלושה בתי חולים – סורוקה, מאיר והמרכז הרפואי צפון (בית החולים פוריה) – להקמת תשתית להנגשת מידע פרוטאומי (חקר חלבונים בהיקף נרחב) וקליני, ובנק דגימות מ-2,000 חולים בשלב החריף של המחלה – זמן ההגעה לחדר מיון, במצב שבו הסמנים החלבוניים למחלות יהיו בשיאם. המאגר יאפשר אימון כלים אבחוניים מבוססי בינה מלאכותית. ללקוחות שייקחו חלק בהגדרת אוכלוסיית היעד יוצעו מידע ודגימות לתיקוף הממצאים ולאנליזות נוספות.

פרויקט נוסף כולל שני מאגרי מידע: מאגר דאטה בתחום ההשמנה וטיפולי GLP1 (טיפולים לירידה במשקל ולסוכרת), ומאגר פרקינסון – שניהם יוקמו על ידי מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית. בכוונת הכללית ליצור פלטפורמת Ocean לניהול מסע לקוח, שתנגיש גם מסמכי טקסט חופשי, דימות, גנטיקה ונתונים התנהגותיים. במסגרת זו ייווצרו גם דאטה סטים ראשונים מוכנים לפרקינסון ולמטופלי GLP-1, תוך יישום הסכם שיתוף פעולה עם לטיסה – חברה שמנגישה נתונים מארגוני בריאות בעולם.

"המטרה: להפוך ידע למנועי צמיחה חדשים למשק"

בממשלה אומרים כי "המאגרים יעניקו לחברות ישראליות יתרון תחרותי מול העולם, ויעזרו למקם את ישראל בקדמת הפיתוח הגלובלי של בינה מלאכותית בתחומי החקלאות והרפואה. התוצאה של זה תהיה צמיחה טכנולוגית חדשה, שיתופי פעולה רחבים ויצירת הזדמנויות למשק ישראלי חזק ומוביל".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין כי "הקמת מאגרי המידע הלאומיים היא קפיצה קדימה לישראל. במקום לפזר את הידע בין מערכות ובין מוסדות, אנחנו יוצרים מאגרים מאוחדים ופתוחים לשימוש תעשיית ההיי-טק והאקדמיה".

מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה אמר כי "הקמת תשתיות הדאטה הלאומיות היא מהלך צמיחה אסטרטגי לכלכלת ישראל. דאטה איכותית ונגישה היא תנאי בסיסי לפיתוח תעשיות מתקדמות, לחדשנות מבוססת בינה מלאכותית ולחיזוק היתרון התחרותי של החברות הישראליות בעולם. ההשקעה בתשתיות הללו מחברת בין מחקר, תעשייה וטכנולוגיה, מסירה חסמים לפיתוח ומאפשרת לחברות ישראליות להפוך ידע למצוינות עסקית, לייצוא ולמנועי צמיחה חדשים למשק".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים