על הניסים ועל הנפלאות: כך מנכ"לים בהיי-טק התגברו על קשיים

הסיפור המרכזי של חג החנוכה, שמתחיל הערב (א'), הוא על קושי עצום שהיהודים של אז בארץ ישראל התמודדו איתו, וכיצד הם יכלו ליוונים. מגבורה ועד לניסים, מחנוכיה ועד לפך שמן, זהו (עוד) חג שמלמד איך אנחנו יכולים להפוך אתגרים וקשיים להזדמנויות.

השנתיים האחרונות הציבו לנו הרבה אתגרים כאלה – ביטחוניים, אישיים וכלכליים. לרגל חג החנוכה, ביקשנו משמונה מנכ"לים בהיי-טק (כשמונת נרות החג) לספר לנו על המצוקות שהם חוו, שהיו לעתים קיומיות, וכיצד הם יכלו להן. בחלק מהמקרים מדובר בבעיות שנבעו ישירות מה-7 באוקטובר, שהיום אנחנו מציינים 800 ימים מאז שהוא קרה, ומהמלחמה, ובחלקם האחר – לא. בכל מקרה, זה מעניין ומעיד על רוח הגבורה שנושבת במדינת ישראל ובענף שמוביל אותה.

קרן לשם, מנכ"לית ויואק. צילום: יח"צ

קרן לשם, מנכ"לית ויואק
"כסטארט-אפ צעיר, התמודדנו עם קושי אמיתי בגיוס משאבים בזמן המלחמה: אי הוודאות הכלכלית, הזהירות של המשקיעים והסטת תשומת הלב הלאומית למצב החירום עשו את שלהם. בתוך האתגר הזה בחרנו לא לוותר על הליבה שלנו – להחזיר לקהילה ולעשות טוב למשפחות השכול.

דווקא בתקופה הזו נפתחה בפני ויואק הזדמנות להצטרף למאגר משקיעים ייעודי, שמאפשר לנו להפוך את העשייה החברתית למנוע צמיחה בר קיימא. האפשרות לגייס הון תוך כדי יצירת שינוי אמיתי עבור משפחות מחברת בין אור אישי לאור עסקי: הקהילה מתחזקת, המשפחות מקבלות תקווה, והחברה צומחת על בסיס ערכים ברורים ואחדות".

בן מאירה, מנכ"ל ומייסד תרים לי. צילום: יח"צ

בן מאירה, מנכ"ל ומייסד תרים לי
"נס החנוכה שלנו היה עצם ההוכחה שהמוצר שלנו, שנבנה ב-10 אצבעות, עובד – ובגדול.

יצאנו לעשות דיגיטציה לאחד השווקים הכאוטיים והפרוצים בישראל: שוק הובלות הדירות. במקום שיחות, חוסר ודאות והפתעות במחיר, פיתחנו פלטפורמה אחת, שמאפשרת לבחור מוביל לפי דירוג או מחיר, לתאם, לשלם דיגיטלית – כולל לחלק לתשלומים, ולבנות אמון דרך דירוגים אמיתיים. לצד זה פיתחנו שירותים משלימים למעבר דירה: אחסנה, ניקיון, אריזה, פריקה וסידור.

בשלב הוולידציה פעלנו נגד כמעט כל היגיון סטארט-אפי: בלי מערכת, בלי CTO, בלי תקציב שיווק משמעותי ובלי צוות טכנולוגי. בנינו אתר בסיסי ב־וויקס, ניהלנו את כל הפעילות ידנית, בווטסאפ ובטלפון, והחלטנו לבדוק בזמן אמת אם יש לנו בכלל שוק.

ואז קרה מה שלא אמור לקרות: בתוך פרק זמן קצר ראינו ביקוש עקבי, לקוחות חוזרים ובעיקר רווחיות. הפיילוט לא רק שלא שרף כסף, אלא יצר כסף. שמרנו על עלויות ליד נמוכות ואחוזי סגירה גבוהים, והבנו שבשוק שבו כולם רגילים לבלגן, הסדר, השקיפות והאמון יצרו אור. זה היה רגע של נס יזמי: מעט מאוד משאבים, הרבה מאוד עבודה ותוצאה שאפשרה לנו להדליק נר נוסף ולהמשיך לצמוח".

שירן מלמדובסקי סומך, מייסדת ומנכ"לית Generative AI for Good. צילום: לירן מור

שירן מלמדובסקי סומך, מייסדת ומנכ"לית Generative AI for Good
"אנחנו מובילים לשימוש בבינה מלאכותית אתית לקידום צדק חברתי. לצד קמפיינים בינלאומיים, שזכו לחשיפה של עשרות מיליוני אנשים, אנחנו משיקים בימים אלה במטה האו"ם בז׳נבה את היוזמה החדשה Hearing Their Voices (לשמוע את הקולות שלהם.ן) – מערכת לחשיפת עדויות על אלימות מינית בזמן סכסוך, כולל עדות מ-7 באוקטובר, ולהגנה על זהות שורדות ושורדים של אלימות כזאת.

המיזם מאפשר שיתוף בטוח של עדויות ממוקדי קונפליקט ברחבי העולם ומסמן צעד קריטי בשבירת השתיקה סביב אלימות מינית בסכסוכים. היוזמות שלנו הגיעו לעשרות מיליוני אנשים, זכו בפרסים בינלאומיים והוצגו באו"ם ובנאט"ו. יש לנו שיתופי פעולה עם מטא ומיקרוסופט.

הקושי הוא שזה תחום שרבים לא מוכנים לשמוע עליו, שקשה להם להיפתח אליו, מסיבות כאלה ואחרות. אבל בהרצאות שלי, בארץ ובחו"ל, אני זוכה לאוזן קשבת, כי אני מוכיחה כיצד בינה מלאכותית יכולה לא רק לשנות חיים – אלא גם לשפרם באופן משמעותי".

רן נאור, מנכ"ל אורטק דיפנס סיסטמס. צילום: גורן וויטקינד

רן נאור, מנכ"ל אורטק דיפנס סיסטמס
"החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיות מיגון לבניינים קיימים מפני איומי הדף, רסס, פגיעות מלחמה וטרור. המפעל שלה נמצא בקיבוץ כרמיה בעוטף עזה – קיבוץ שהוכרז בתחילת המלחמה כשטח צבאי סגור. כלומר, אסור היה להגיע אליו והעבודה נפסקה. בנוסף, 80% מצוות העובדים, כולל אותי אישית, גויסו למילואים. כך, בזמן המלחמה, דווקא כשהביקוש היה בשיא וקיבלנו מאות טלפונים ביום עם הזמנות של שיפורי מיגון לבנייני קיימים, ממדים ומיגונים – העבודה נעצרה.

בהתחלה, בחנו אפשרות, באמצעות דרומה צפונה – קרן ורטהיימר לעסקים, להעביר את פעילות המפעל למפעלים חיצוניים. אבל התעקשתי להשאיר את הייצור בכרמיה. באופן הדרגתי הצלחתי להחזיר עובדים למפעל, וגייסנו עשרות מתנדבים, שהגיעו מכל הארץ – אנשים בכירים בתעשייה ובצבא. הם התנדבו לעבודת כפיים והתייצבו לעבודה פיזית במפעל, על מנת שנוכל לעמוד בביקושים בזמן המלחמה, עד שהוחזרה הפעילות המלאה".

ערן סגל, מייסד ושותף בהאב חדשנות, חוסן ובריאות בשדרות. צילום: יח"צ

ערן סגל, מייסד ושותף בהאב חדשנות, חוסן ובריאות בשדרות
"בשדרות למדנו כבר מזמן, עוד לפני ה-7 באוקטובר, שניהול לא נמדד בתנאים אידיאליים, אלא ברגעים שבהם נדמה שאין יותר מרווח טעות. הקמת ההאב נעשתה בתוך מציאות של איום ביטחוני מתמשך, מחסור במשאבים ועייפות עמוקה של קהילה שנשאה על גבה שנים של עומס נפשי וכלכלי. היו רגעים שבהם שאלנו את עצמנו אם נכון להמשיך, אם יש היגיון לדבר על חדשנות ובריאות כשמסביב הכול רועד.

דווקא אז קרה ה-'נס' הניהולי האמיתי: שותפים שהאמינו ברעיון, יזמים שלא ויתרו והרשות המקומית, שיודעת שחוסן הוא תשתית לא פחות מחשמל ומים. לא הגיע תקציב קסם ולא נפתרה המציאות, אבל נוצר אור.

ניהול, מבחינתי, הוא היכולת להחזיק ולהוביל עם חזון גם כשפך השמן כמעט שנגמר, ולמלא אותו מחדש בכל יום, מתוך אחריות לאנשים ולא רק למספרים".

עידו עלמני, מנכ"ל זומד. צילום: יח"צ

עידו עלמני, מנכ"ל זומד
"כשנכנסתי לתפקיד בזומד (Zoomd), המצב היה רחוק מלהיות פשוט. לוחות הזמנים היו הדוקים, המשאבים לא היו בשפע והיה ברור שכל החלטה תשפיע מיידית. יחד עם ההנהלה עברנו על הכול בצורה ישירה: מה עובד, מה מעכב ומה צריך להפסיק, גם אם זה לא נוח. קיצצנו איפה שהיה צורך, ייעלנו תהליכים והעברנו את המיקוד לפרויקטים שבאמת הוכיחו עצמם בשטח – לא לאלה שנשמעו טוב בפגישות.

כיום, כשהמניה שלנו מזנקת בעשרות אחוזים (היא עלתה בשנה האחרונה בקרוב ל-50% – י"ה), זה לא נובע ממהלך חד או מסיפור הרואי. זו פשוט תוצאה של הרבה החלטות קטנות, עקביות, שלא תמיד זכו למחיאות כפיים. מבחינתי זו תזכורת שהובלה אמיתית פחות קשורה לדרמות ויותר לעבודה נקייה ומתמשכת, גם בתנאים לא אידיאליים".

מורן צ'מסי, שותף מנהל ב-Amplefields Investments. צילום: מירב בן לולו

מורן צ'מסי, שותף מנהל ב-Amplefields Investments
"בשנותיי כיזם חוויתי רגע שנראה כמעט כמו נס. הקמתי והובלתי את HearMeOut – סטארט־אפ B2C (מהארגון ללקוח הקצה – י"ה), שפעל מישראל במודל שקשה מאוד לגייס לו הון מקומי. על אף שהיינו על סף פריצה – קצב צמיחה מהיר, יותר ויותר משתמשים פעילים, ופיילוט מוצלח עם פורד, שכבר התקדם לפרודקשן – הגיוס נתקע. היינו צריכים כסף תפעולי מיידי, והקופה הלכה והתרוקנה. דווקא אז, כשהשמן כמעט נגמר, משקיעים פרטיים מאוסטרליה, שכבר 'נעלמו מהרדאר', חזרו אלינו באופן מפתיע עם Term Sheet (מסמך שמסכם את עיקרי התנאים, לקראת עסקה פוטנציאלית – י"ה) חתום. זה היה רגע שמזכיר מהות של ניהול: להמשיך לדחוף גם כשהתנאים נגדך, כי לפעמים ההתמדה מדליקה את הנר בדיוק כשהוא כמעט כבה".

גלעד שגב, יוצר פרויקט הגיבורים (Project Heroes). צילום: יח"צ

גלעד שגב, יוצר פרויקט הגיבורים (Project Heroes)
"פרויקט הגיבורים מבוסס על חזון עוצמתי לשינוי הנרטיב על העם היהודי ולהצגת סיפורי גבורה אמיתיים מהעבר ומההווה.

הפרויקט, שנולד לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר והתפתח ליוזמה בינלאומית שמחזקת קהילות יהודיות בעולם, משלב מופעים, מוזיקה וסיפורים חזותיים עם טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית.

ה-AI מאפשרת ליצור ייצוגים חזותיים שמדמים רגעים היסטוריים בצורה כל כך מדויקת, עד שהצופה מרגיש כאילו הוא 'רואה את הסיפור בעודו קורה'.

נוצרנו במצב של קושי כפול: גם אירועי ה-7 באוקטובר והקושי שהם יצרו לכולנו, וגם ההתמודדות של הקהילות היהודיות בחו"ל עם גלים גבוהים ועכורים של אנטישמיות. ביקשנו, ואנחנו רוצים גם עכשיו, לחזק את הרוח של יהודים ברחבי העולם, על ידי כך שהטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו להחזיר לחיים רגעים בולטים בהיסטוריה של העם היהודי, שאי אפשר היה לראות בעבר. היא מקרבת את הצופה לאמת, ומחזקת את החיבור לגיבורים ולסיפור עצמו. השילוב הזה בונה נרטיב חדש – אמיץ ומעצים, ומפיץ אור ליהודים בכל העולם".