כנס המנהיגות הבינלאומי: שוויון מגדרי, AI וטכנולוגיה בהובלה נשית

מרכז מש"ב כרמל (MCTC) להדרכה בינלאומית ע"ש גולדה מאיר בחיפה, אירח השבוע את כנס המנהיגות הבינלאומי ה-32. האירוע, שהוא יוזמה של המרכז, עסק השנה בנושא "מעצבות את העתיד: מנהיגות נשים, בינה מלאכותית ושוויון מגדרי". בכנס, שמתקיים בין ה-26 ל-31 באוקטובר, מתארחת בימים אלו משלחת יוקרתית של למעלה מ-30 מנהיגות בכירות מכל רחבי העולם, ובהן שרות, חברות פרלמנט, מנכ"ליות, יזמיות ומובילות אקדמיה – ובעיקר נשים מעוררות השראה.

מרכז מש"ב כרמל נוסד בשנת 1961 על ידי מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל במשרד החוץ, במטרה להוציא לפועל תכניות הכשרה בתחום החברתי-כלכלי, בדגש על שוויון מגדרי. מאחורי ייסוד המרכז עמדו שתי נשים פורצות דרך: גולדה מאיר, שרת החוץ דאז (ואחר כך ראשת הממשלה), ומינה בן-צבי, המנהלת הראשונה של המרכז. הארגון שם לו למטרה לקדם שוויון מגדרי ועידוד השתתפות נשים בתהליכי פיתוח בקהילותיהן, וכפועל יוצא מכך – להביא לקידום מעמדן. עד היום מיגור עוני וקידום נשים ניצבים בראש סדר היום של המרכז.

הכנס, אותו פתחה והנחתה ד"ר שחר ראם, מנהלת מרכז מש"ב כרמל, מתקיים בסימן 30 שנה לאימוץ הצהרת בייג'ינג, התחייבות עולמית לקידום שוויון מגדרי. מטרת הכנס היא לבחון דרכים חדשניות להאיץ את השינוי על ידי מינוף כלי בינה מלאכותית (AI) ליצירת חברות מכילות. האווירה ביום הפתיחה בו התארחתי הייתה חמה, מכניסת אורחים ומאוד ססגונית. המשתתפות ישבו כולן יחד בצורה מעגלית ובצמוד זו לזו, וזאת בכוונת מכוון שנועדה לגרום להן "להרגיש מאוד רצויות" ולעודד יצירת נטוורקינג ושיתופי פעולה בהווה ובעתיד.

השגרירה, עינת שלאין, סמנכ"לית במשרד החוץ, וראשת מש"ב (Head of MASHAV) – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, הדגישה בנאום הפתיחה שלה את החשיבות לכך שנשים יובילו את השינוי הנדרש בעידן ה-AI ולא רק יסתגלו אליו. היא ציינה כי המטרה היא להבטיח ש"הדורות הבאים ייהנו מדרכים חדשות אלה שאליהן העולם מסתגל". שיתוף הפעולה בכנס, והימצאות המנהיגות יחד במשך כמעט שבוע, צפויים להוביל לניסוח "הצהרת חיפה" – מסמך המלצות מדיניות שיעצב פתרונות לקידום גישה שוויונית ושימוש אחראי ב-AI. ההצהרה תוצג לנשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג ואף לעצרת האו"ם.

זכתה לקשב רב במעגל המקרב. הרצאתה הפותחת של עינת שלאין, ראשת מש"ב. צילום: נאדין חסון

הרצאת השראה ישראלית: דרך הצבא – מסע אישי בסייבר ובנטוורקינג

את היום פתחה הרצאת השראה מיוחדת של סיון ראוצ'ר גנות, המייסדת והמנכ"לית השותפה של SAM Seamless Networks. ראוצ'ר, יוצאת יחידת 8200 של צה"ל, סיפרה לאורחות – מאפריקה, אירופה, מרכז אמריקה ועוד מקומות שברובם אין צבא, ובטח לא לנשים – כיצד הנטוורקינג שבנתה במהלך שירותה, יחד עם משמעת עצמית איתנה, סייעו לה להקים חברה גלובלית המעסיקה 110 עובדים. היא שיתפה בטיפ עם קריצה: "כאשר את עובדת קשה, את נהיית יותר בת מזל".

ראוצ'ר ציינה כי 60% מההנהלה בחברה שלה הן נשים אך הצרה על כך שרק 40% מצוותי ההנדסה הן נשים. בהמשך, בשלב השאלות, כשנציגה מאמריקה הלטינית שאלה אותה על האתגרים בקידום סייבר סקיוריטי באזור מגוריה, בו קיימות מתקפות פישינג וכופרה רבות, השיבה ראוצ'ר כי הדרך הטובה ביותר היא חינוך מלמטה למעלה, החל מבתי הספר, באמצעות הדרכות של מורים והורים.

פאנל 1: קידום שוויון מגדרי באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית

הפאנל הראשון, בהנחיית ד"ר ראם, בחן כיצד טכנולוגיות דיגיטליות יכולות לקדם שוויון מגדרי בחינוך, תעסוקה והשתתפות חברתית.

מירב פרץ בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי, ששירתה כסג"מית במודיעין, הדגישה כיצד AI יכולה "פשוט להרוג את הבירוקרטיה" בתוך הממשלה. היא שיתפה במסעה האישי כאישה בטכנולוגיה, וציינה כי רק לאחר לידת בנה הבכור חוותה נסיגה בקריירה עקב הצורך לשלב אימהות וקריירה, אך היא הרגיעה והוסיפה כי לאחר הפיכתה לאם חזרה לפעם בה התשוקה לעבוד, וקשה, להתקדם ולהמשיך לתרום ולהותיר חותם.

נדייה אומלצ'נקו מקרן יוזמות חינוכיות (Educational Initiatives Foundation) הגיעה לכנס מאוקראינה למודת הקרבות. היא סיפרה כיצד מערכת החינוך האוקראינית מפגינה חוסן וחדשנות גם בזמן המלחמה, וציינה כי הודות לחינוך STEM (ר"ת של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) מעל 70% מהמשתתפות בפרויקטי החדשנות הללו הן כיום דווקא נערות. שלושת המפתחות להצלחה שהיא ציינה הם: מודלים לחיקוי, נטוורקינג וטיפוח ביטחון עצמי אצל הבנות.

מייקם אוג'ידייה ראפיאטו בלו מ-The Pertinent Group שבבנין תיארה את הטכנולוגיה כ"גשר לכבוד, ביטחון והשפעה משמעותית" עבור נשים באפריקה. היא קראה לנשים להפסיק לחכות לאישור או קבלת לגיטימיות מגברים ופשוט להתחיל להוביל. היא הדגישה: "אל לנו רק ללמד נשים להשתמש בטכנולוגיה… בואו נזמין אותן, ניתן להן השראה ונראה להן איך לעצב את העתיד באמצעותה".

אייגה אירמיה הגיעה מלאטביה מ-Latvian IT Cluster והציגה בפני המשתתפות האחרות את הזווית של השפה: לדבריה, כשמדובר בשפות "קטנות" (שלא רבים דוברים) ה-AI היא הזדמנות לשמירה על השפה ולסגירת הפער הדיגיטלי באמצעות כלי שפה ותרגום אוטומטי. עם זאת, היא הזהירה כי בעת עיצוב עוזרים וירטואליים, היוצרים עלולים ללכת אחרי נורמות חברתיות קיימות ובכך להעצים הטיות מגדריות ודעות סקסיסטיות. היא קראה להביא למודעות רחבה יותר, וזאת כדי למנוע יצירת מערכות כאלה.

ד"ר לורנה מְוּטֶגִי מקניה התייחסה לדו"ח הפורום הכלכלי העולמי, שצופה כי ייקח 123 שנים לסגור את הפער המגדרי העולמי. היא טענה כי הטכנולוגיה יכולה לקדם שוויון, וזאת באמצעות בניית מה שהגדירה כ"תכניות לימוד רגישות למגדר" וכן דרך הקפדה על שימוש בנתונים שאינם מוטים.

פאנל 2: גישור על הפער המגדרי בטכנולוגיה

מושב המליאה השני, בהנחיית נוריה לוי, ראשת מחלקת פיתוח הדרכה ב-MCTC, עסק בחסמים להשתתפות שוויונית ובדרכים לסגור את הפער המגדרי המתמשך בטכנולוגיה ובחדשנות.

ד"ר מיטל ערן יונה, סוציולוגית וחוקרת מגדר ממכון וייצמן, הדגישה כי פיזיקה מהווה שער כניסה מרכזי לטכנולוגיות מתקדמות ו-AI. היא הראתה כיצד "הצנרת" בלימודי המדעים (STEM pipeline) דולפת מוקדם ממש – נקודת המפנה הקריטית, לדבריה, מתרחשת סביב גיל 14, כשנערות בוחרות את מסלול הלימודים בתיכון. ד"ר יונה ציינה בדבריה כי נשים באקדמיה נתקלות בחסמים בלתי נראים, שכן אימהוּת עדיין משמעה "עומס כבד יותר של עבודת טיפול", מה שמוביל לתפישה שהן "פחות מסורות", גם אם וכשהתפוקה שלהן זהה.

מריה דה קונסייסאו אוּינִי בָּפּטיסטה מ-BOVE- PRESTAÇAO DE SERVIÇOS שבאנגולה תיארה את ה-"גשר החצי בנוי" שבין המסורת והעולם הטכנולוגי. היא מתחה ביקורת על "סטארט-אפים פילוסופיים" שמקבלים מימון רב, בעוד שנשים שמנהלות עסקים עם תזרים מזומנים ממשי, מתקשות לגייס כספים. היא יצאה בקריאה: "עלינו לקרוא להן להיות חלק מהמערכת, ולקודד, למשול ולהרוויח כסף מזה".

פַּאוּלָה סְצֶ'נְקְמָן מהארגון CIPPE בארגנטינה, הדגישה את הצורך בחיזוק הראיות ונתוני המגזר הפרטי (Data visibility) כדי להבין את מגוון החסמים שעומדים בפני נשים. היא קראה לאמץ גישה מקיפה להסרת חסמים מבניים, כולל לאימוץ מדיניות כמו חופשת לידה שוויונית, וציינה כי שילוב נשים בשוק הטק מספק רווחים רבים, שלא תמיד מובנים אך מופיעים במלוא הדרם בהמשך הדרך.

ד"ר מוניקה שטיין מאוניברסיטת דל ואלה דה שבגואטמלה, תיארה את האתגרים בארצה עקב שיעורי תת-תזונה גבוהים ושיעור נמוך של השכלה גבוהה. היא סיפרה כיצד הפיכת קורס קיץ ב-STEM לווירטואלי הכשירה 2,500 צעירות והכפילה את שיעור הנשים שנרשמו ללימודי הנדסת מכונות באוניברסיטה שלה. ד"ר שטיין הדגישה את חשיבות מודלי החיקוי לא רק לנשים, אלא גם לבנים וגברים, וזאת כדי להפחית בריונות ולקדם קבלה חברתית. בנוסף היה מרתק לשמוע ממנה כי האוניברסיטה שבה היא מלמדת חתמה על הסכם עם OpenAI וזאת על מנת לספק מנוי בתשלום לכל הסטודנטים והסגל – וכך יצרה פתרון נגישות לכלי ה-AI, היקרים לשימוש עבור הגוואטמלים.

ג'יזלה מונטאלבו צ'דראווי, מנכ"לית לשכת החדשנות והטכנולוגיה (CITEC) של אקוודור, הדגישה את בפאנל את הגישה הרב-ממדית (Multi-dimensional approach) לקידום שוויון – באמצעות חינוך, מדיניות ציבורית וליווי (מנטורינג). היא סיפרה על יוזמות מעשיות, כמו מחנות אימונים טכנולוגיים (Boot camps) למהגרים ואזרחים חוזרים, שבהם הם מקבלים "שדרוג מיומנויות" כדי להשתלב בתעשיית הטק. 

ד"ר תרזה מריה אלארכוס טמאיו הגיע לאירוע מספרד מ-WStartup Community – ארגון של יזמיות, המקדם מנהיגות נשים במגזרי הטכנולוגיה והסטארט-אפים באמצעות אירועים, הכשרה ונטוורקינג. היא סיפרה על ההתמודדות של הארגון עם העובדה שרק 3% מהמימון באירופה מופנה לנשים יזמיות. ד"ר טמאיו ציינה כי הפלטפורמה מקדמת בעלוּת על סטארט-אפים, מציעה גישה חופשית לכנסים טכנולוגיים יוקרתיים, ואף הקימה מצפה (Observatory) לחקר יזמות נשית, לצורך איסוף נתונים אמינים לגיבוש אסטרטגיות.

לסיכום היום העמוס והמעורר השראה, חברת הפרלמנט מרינה פֶּנְדֶשׂ, נציגת בוסניה והרצגובינה, שלקחה חלק בדיונים, סיכמה תפישה משותפת שצריך לזכור כי טכנולוגיות חדשות ו-AI הן "כלים, אך גם כלי נשק". לכן, היא הדגישה, יש חשיבות עליונה שנשים יהיו בעמדות מפתח ובעמדותת קבלת החלטות, במיוחד בפוליטיקה, וזאת כדי להוביל ליצירת טכנולוגיה שתוכל לזהות ולקדם את מה שחשוב לנשים ברחבי העולם.