בחמש שנים: מספר הסטודנטים ל-AI ומדעי הנתונים זינק פי ארבעה

מספר הסטודנטים לתארים אקדמיים בבינה מלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת הנתונים זינק בחמש השנים האחרונות פי ארבעה – כך עולה מנתונים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית השבוע. בשנת הלימודים הנוכחית עומד המספר על 2,170 סטודנטים, לעומת 510 לפני חמש שנים. במועצה מציינים שבצירוף תחומי ההנדסה, המחשבים, המתמטיקה והסטטיסטיקה, מדובר בכ-60 אלף סטודנטים.

"ישראל אינה 'מתכוננת' לעידן הבינה המלאכותית, היא מייצרת אותו כאן ועכשיו, בכיתות ובמעבדות שלה", אומרים במל"ג.

עוד מצביעים במועצה על כך שגם השנה, תחום ההנדסה מוביל את תחומי הלימוד באקדמיה הישראלית, עם 37,600 סטודנטים, המהווים כ-18% מכלל הלומדים לתואר ראשון.

נתון חיובי נוסף הוא גידול במספר הסטודנטיות לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק: מספרם במדעי המחשב, לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה, זינק בעשור האחרון בכ-120% ל-8,070 בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ה, ובלימודי ההנדסה הוא צמח ב-60% ל-13,400.

עלייה של כ-2,000 במספר הסטודנטים הכללי

ככלל, מספר הסטודנטים ממשיך לעלות ועומד בשנה האקדמית הנוכחית על 336,350 לעומת 334,330 בשנה הקודמת, תשפ"ה.

המל"ג מצביע בנוסף על עלייה במספר הסטודנטים החרדים: בשנה שעברה נוספו 1,500 סטודנטים ממגזר זה, שהביאו את מספרם הכולל לכמעט 19 אלף. כמו כן, 35% מהסטודנטים לתואר ראשון מגיעים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה רשם ב-10 השנים האחרונות גידול של 60% ועמד אשתקד על 4,600.

גם מספר הסטודנטים בני החברה הערבית רשם עלייה יפה: הוא גדל בעשור האחרון ב-143%. במספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון נרשם גידול של 131%, במספר הסטודנטים לתואר שני נרשם זינוק של 223% ומספר הסטודנטים לתואר שלישי ממגזר זה האמיר ב-165%.

מה עם המילואימניקים?

באקדמיה נדרשו לטפל גם בשירותם הארוך של הסטודנטים המילואימניקים. כלל המוסדות האקדמיים הסכימו על מתווה לאומי אחיד לטובת משרתי המילואים, שהחסירו ימי לימוד רבים בשנתיים האחרונות של המלחמה. "בזכות מודל תמיכה חכם הכולל הארכות מועד, בחינות גמישות, מלגות וליווי אישי, הצליחה המערכת לאפשר להם להמשיך בלימודיהם בהצלחה", מציינים במל"ג, ומצביעים על שיעור נשירה נמוך מקרב המילואימניקים.

יש לציין ששיעור הסטודנטים במכללות האקדמיות עולה על זה של הלומדים באוניברסיטאות – 39% לעומת 36% מכלל הסטודנטים. מספר הסטודנטים לרפואה נמצא במגמת עלייה, עם גידול של 70% בעשור האחרון – מה שעשוי לסייע בעתיד לסגירת המחסור ברופאים בישראל. כמו כן, מספר הסטודנטיות גדל בתשפ"ה ב-600 בהשוואה לתשפ"ד ועמד על 196,500 – יותר מחצי מכלל הסטודנטים.ות.

איפה אנחנו לעומת ה-OECD?

ישראל ממוקמת בשליש העליון בשיעור בני ה-25-64 האקדמאים, עם 40% לעומת ממוצע של 35% במדינות ה-OECD. היא נמצאת בין חמש המדינות הראשונות בשיעור השלמת לימודי התואר הראשון במה שמוגדר "זמן תקני", עם 61% לעומת ממוצע OECD של 43%.

בנוסף, במועצה להשכלה גבוהה ממשיכים לפעול לקידום המחקר בישראל, בין היתר במסגרת תוכנית רב שנתית לרכישת ציוד מחקר מוסדי באוניברסיטאות ועיבוי כוח האדם המקצועי. התוכנית החלה לפעול ב-2018. במסגרתה מושקעים יותר מחצי מיליארד שקלים – 535 מיליון – ברכש ושדרוג תשתיות מחקר, ו-60 מיליון בהעסקת כוח אדם מקצועי על פני חמש שנים. כמו כן, בשנה האקדמית תשפ"ד הושקה תוכנית משותפת לוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (הות"ת) ולמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שמטרתה לקדם מחקר מדעי בעל פוטנציאל יישומי. במחזור הראשון של התוכנית זכו 50 מחקרים מעולמות מגוונים, כגון ביוקונברג'נס, בינה מלאכותית, פיזיקה, רפואה וחקלאות, שנמצאים בבדיקות היתכנות, בסכום כולל של כ-17.5 מיליון שקלים.

בנוסף, יש למועצה להשכלה גבוהה כמה תוכנית דגל למחקר – בתחומי הקיימות ומשבר האקלים, והמחקר הביו-רפואי. המועצה אף מהווה חלק מהתוכניות הלאומיות למדע וטכנולוגיה קוונטיים, ולבינה מלאכותית.

"פתיחת שנת הלימודים – הוכחה לחוסנה של המדינה"

שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, אמר כי "פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו היא הוכחה לחוסנה של מדינת ישראל: גם בשעת מבחן לאומי אנחנו ממשיכים ללמוד, ללמד וליצור ידע. האקדמיה הישראלית היא מנוע צמיחה לאומי, והיא שותפה מרכזית לביטחון, לכלכלה ולחברה".

"לצד הרחבת הכשרת הרופאים וחיזוק תחומי ההנדסה וה-AI, הובלנו מתווה רחב לתמיכה בסטודנטיות ובסטודנטים המשרתים.ות במילואים, כדי להבטיח שלא ישלמו מחיר אקדמי על המחיר שהם.ן משלמים.ות למען ביטחון המדינה", ציין.

יו"ר הות"ת, פרופ' עמי מויאל. צילום: דיוויד סקורי

יו"ר ה-ות"ת, פרופ' עמי מויאל, אמר כי "שנת הלימודים תשפ"ו נפתחת במציאות מאתגרת, שבה מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה לשמש מנוע צמיחה מרכזי למשק, לתרבות, לחברה ולביטחון. תפקידנו הוא להבטיח שכל צעיר וצעירה בישראל יוכלו לגשת להשכלה גבוהה איכותית, תוך מתן תמיכה למי שנקראו להגן על המדינה. לצד המענה המיידי, אנחנו פועלים בהתאם לצרכים האסטרטגיים של המשק והחברה, כדי להבטיח שהמערכת תמשיך לייצר ידע, מחקר והון אנושי מצוין".

"מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסת לשנה החדשה כשהיא לא רק שומרת על יציבות, אלא מייצרת עתיד", הוסיף פרופ' מויאל. "ההשקעות ברפואה, בהנדסה, בבינה מלאכותית, בפריפריה ובשילוב אוכלוסיות מגוונות אינן תגובה למשבר – הן בחירה באסטרטגיה של חוסן לאומי. ההשכלה הגבוהה בישראל איננה רק שירות לציבור – היא התשתית שעליה נבנה עתידה של המדינה".

ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, מנכ"לית המל"ג והות"ת. צילום: סטודיו IAI

לדברי מנכ"לית המל"ג והות"ת, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, "האקדמיה היא מנוע הצמיחה של ישראל ועמוד תווך בחוסנה הלאומי. גם בשעת מבחן, במהלך המלחמה, הוכיחה מערכת ההשכלה הגבוהה את כוחה כמקור לידע, לחדשנות וללכידות חברתית. כעת תפקידה חשוב מאי פעם: לחזק את ההון האנושי, להוביל מחקר וחדשנות, וליצור חיבור מתמשך בין עולם הידע לעולם העבודה, בין האקדמיה לתעשייה ולמשק. אנחנו פועלים על מנת להאיץ תוכניות פורצות דרך, להבטיח מצוינות בהוראה ובמדע, וליצור סביבה תומכת לכל סטודנט, סטודנטית, אנשי סגל ומשרתי מילואים. כך נמשיך לבנות מערכת השכלה גבוהה שהיא לא רק עמוד התווך של הכלכלה, אלא גם הלב הפועם של החברה הישראלית והבסיס לעתיד חזק, חופשי ומתקדם למדינת ישראל".