מערכות ברזל: שנתיים של השפעת הטכנולוגיה על המלחמה

על רקע התקווה שמרחפת בימים אלה, שהמלחמה תסתיים והחטופים ישוחררו ממש בעוד כמה ימים, המדינה מציינת השבוע שנתיים לתחילתה ולטבח הנורא של ה-7 באוקטובר. המיקוד במלחמה, מטבע הדברים, הוא על הזירה הביטחונית – הפעולות של צה"ל ברצועת עזה, ועל השפעת האירועים על הציבור – המשפחות השכולות, משפחות החטופים, המפונים מהעוטף ועוד. אבל יש לה גם שלל היבטים כלכליים וטכנולוגיים, ולאורך המלחמה הם באו, ועדיין באים – לא רק במגזר הביטחוני, אלא גם בזירת האזרחית. גם היבטים אלה השפיעו על תפקוד צה"ל והמשק, ולמעשה על כל אחד מאיתנו.

אחד ההיבטים הבולטים שבאו לידי ביטוי במלחמה הוא הגמישות, הניידות, היכולת לעבוד מרחוק. רבים מייחסים זאת ללקחים שהופקו בתקופת הקורונה, שהאיצה את מודל העבודה מרחוק. בזכות הפעילות אז, מרבית הארגונים במשק כבר היו ערוכים לעבודה מרחוק, מה שהקל עליהם את ההתארגנות להמשך התפקוד אחרי ה-7 באוקטובר, במהירות שיא. ארגונים, בממשלה ובסקטור הפרטי, הפעילו די מהר שירותים אונליין, והוכיחו שההשקעות בתשתיות IT וביישום הטרנספורמציה הדיגיטלית עמדו במבחן. הם אלה שאפשרו שגרת חירום רציפה, גם בימים שבהם היה כאוס בדרום ובצפון, ובתקופת המלחמה עם איראן.

שחר אפעל, מנכ"ל נס. צילום: ניב קנטור

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים אמר שחר אפעל, מנכ"ל נס, שענף ה-IT מפגין חוסן מרשים לאורך המלחמה. זאת, עקב ההיערכות של חלק מהארגונים, והשלמת הפערים שביצעו ארגונים אחרים, שלא עברו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית לפני פרוץ המלחמה.

זאת ועוד, במהלך המלחמה, תושבי ישראל אימצו בקצב מהיר אפליקציות חירום, ובמוקד ההתראות בזמן אמת מפיקוד העורף. זו הוכיחה את עצמה לאורך כל השנתיים האחרונות, ואין ספק שחסכה אובדן גדול של חיים. בסיכום שנתיים של מלחמה אפשר לומר שבחרבות ברזל, ישראל פיתחה תרבות דיגיטלית של חירום – עובדה שיצרה מודל ייחודי, שכנראה לא קיים באף מקום בעולם.

תפקוד הממשלה

המלחמה תפסה את התקשוב הממשלתי ואת מנמ"רי הגופים והמשרדים השונים שלה בעיצומם של תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית ומהפכת המעבר לענן, במסגרת פרויקט נימבוס.

מיד עם פרוץ המלחמה נרתמו אנשי ה-IT של הממשלה כדי לתמוך בהיבטים האזרחיים של המלחמה: סיוע למפונים, איתור חללים, ושיפור אפליקציות ומערכות דיגיטליות, כדי לספק כמה שיותר שירותים לאזרחים, גם בזמן החירום המאוד לא שגרתי שהיה אז.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: תומר פולטין

התקשוב הממשלתי עמד במבחן גם במלחמת עם כלביא. בראיון לאנשים ומחשבים לרגל השנה החדשה סיפרה שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, על מערכת שפותחה עבור הרשויות המקומיות, שהיא בעצם התאמה של מערכת קיימת למצב החירום שנוצר עקב המלחמה עם איראן. המערכת, מבוססת GPS, סייעה לאיתור אנשים ומבנים שנפגעו כתוצאה מהטילים הרבים שאיראן ירתה עלינו, ועזרה בתהליכי הפינוי של התושבים. בימים אלה, מערך הדיגיטל שוקד על הקמת פלטפורמות משותפות לשלטון המקומי ולממשלה.

בסיכום שנתיים של מלחמה אפשר לומר שבחרבות ברזל, ישראל פיתחה תרבות דיגיטלית של חירום – עובדה שיצרה מודל ייחודי, שכנראה לא קיים באף מקום בעולם

אתגר הסייבר

תחום ש-"כיכב" בשנתיים הראשונות של חרבות ברזל הוא הסייבר. גופי ממשלה, בתי חולים, ארגונים עסקיים ועוד נפלו קורבן למתקפות סייבר שונות ומשונות. רק ביום ד' האחרון נחשפנו למתקפה שחווה בית החולים שמיר (אסף הרופא).

המלחמה הגבירה את היקף מתקפות הסייבר, והראתה שבחלק מהארגונים לא נעשה תהליך נכון של ניהול סיכונים – מה שרק גרם להם עוד נזק.

המומחים מסכימים שהסייבר הוא עוד זירה שבה ישראל מתמודדת, והיא לא צפויה להירגע גם אם תהיה הפסקת אש בעזה. אלא שדו"ח שפרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, לפני חודשים אחדים, שחלקו היה חסוי, על היערכות פיקוד העורף להגנה מפני סייבר הראה שפרצות אבטחה במערכת שוע"ל, שעליהן הוא התריע בעבר, לא תוקנו. המערכת הזו משרתת לא רק את צה"ל, כי אם גם את השלטון המקומי וגופים אחרים.

האם הטכנולוגיה נכשלה?

גם השנה נערכו דיונים שונים סביב השאלה על חלקה של הטכנולוגיה בכשל הכללי, שהביא למחדל ה-7 באוקטובר. יש טענה, די רווחת, שאחד מגורמי הכשל היה הסתמכות מוגזמת על יכולות טכנולוגיות, במודיעין ובשטח, והזנחה של דברים שבני אדם עושים – וחיוני שיעשו. בדו"חות שונים שפרסם מבקר המדינה על המלחמה צוין כי אכן, היו כישלונות במערכות תשתית, תקשורת וממשקים, אבל הם היו חלק מכשל מערכתי גדול יותר, של שרשרת הפיקוד. טענות כגון "הטכנולוגיה לא עבדה" הן בדרך כלל לא נכונות. ברוב המקרים, היא עבדה גם עבדה, אבל הגורם האנושי לא ידע להשתמש בה נכון, או לפרש אותה נכון.

בהיבט הטקטי, בשטח, המלחמה הזו העלתה לרמה גבוהה ביותר את התיאום בין הכוחות, באמצעות מערכות מחשוב, שו"ב ודיגיטל – מה שקוראים בצה"ל שילוביות רב זרועית. לא תהיה זו הגזמה לומר שבחרבות ברזל, יותר מבכל מלחמה אחרת או מבצע אחר, הדיגיטל הוא חלק בלתי נפרד מהכלים שעומדים לרשות כל מפקד, ובמקרים מסוימים גם לרשות כל חייל.

השפעה על ההיי-טק והכלכלה

למלחמה הייתה ועודנה השפעה שלילית בולטת על ההשקעות הזרות בהיי-טק, ובפרט בסטארט-אפים. אלה פחתו מאוד במהלכה, והיו גם משקיעים שעצרו את הזרמת הכספים לישראל.

דו"חות שונים שפורסמו באחרונה הצביעו על ירידה חדה בהשקעות בחברות צעירות וחדשות, כמו גם במספר הסטארט-אפים שנפתחו. לעומת זאת, נרשמו שיאים באקזיטים. עיקר הפוקוס הוא על חברות סייבר ופחות על תחומים שבהם ישראל לא מובילה, כמו בינה מלאכותית.

כך או כך, כל הסוקרים מאוחדים בדעתם שענף ההיי-טק הוא עדיין המנוע הכלכלי המרכזי של המדינה, שהוא יציב ושיש את כל הסיבות להניח שכשהמלחמה תסתיים, המשקיעים הזרים יחזרו לישראל.

השורה התחתונה: יום השנה השני לפרוץ המלחמה מסכם שנתיים שבהן הזירה האזרחית התמודדה עם אתגרים מורכבים ופיתחה את מה שמקובל לכנות "תרבות דיגיטלית של חירום". השאלה הגדולה היא האם נוכל למנף את ההאצה הדיגיטלית גם לשגרה בשנה הבאה, בתקווה שהיא תהיה בסימן סיום המלחמה והחזרת החטופים.