האם אנחנו באמת מבינים מה הנתונים יכולים לספר לנו?

"בעידן שבו כל ארגון אוסף ומנתח כמויות עצומות של מידע, היתרון התחרותי כבר לא טמון רק בעוצמת הכלים הטכנולוגיים. ארכיטקטורות וטכנולוגיות מתקדמות, כמו למידת מכונה, בינה מלאכותית ובינה עסקית, זמינות לכולם – והיכולת לבצע חיזוי, עיבוד ותחקור נתונים הפכה לתקן. במציאות זו, השאלה החשובה אינה האם יש לנו מספיק נתונים, אלא האם אנחנו באמת מבינים מה הנתונים יכולים לספר לנו", כך אמרה אורית פרימוב, מנהלת נתונים ראשית בחטיבת הטרנספורמציה העסקית-דיגיטלית בקבוצת וואן.

פרימוב ציטטה מאמר שפורסם בהרווארד ביזנס ריוויו ב-2023, שכותרתו הייתה "Data and Intuition: Good Decisions Need Both" ("דאטה ואינטואיציה: החלטות טובות זקוקות לשתיהן").

"כבר אז נטען שהבעיה האמיתית בארגונים אינה חוסר בטכנולוגיה, אלא חוסר ביכולת לפרש את הנתונים בצורה נכונה, באמצעות הטכנולוגיה", ציינה. "המאמר מסביר שההבדל בין יוזמות דאטה מצליחות לבין אלה שנכשלות טמון בטיפוח 'אינטואיציית נתונים' – כלומר, ביכולת לזהות את הסיפור שמאחורי המספרים".

לדבריה, "מחקר שנערך בבית הספר לעסקים של MIT מצא שארגונים שמשקיעים בפיתוח אינטואיציה זו מדווחים על שיפורים משמעותיים, כמו קיצור הזמן של קבלת החלטות עסקיות ועלייה באמון ההנהלה".

מהי אינטואיציית נתונים?

"לא מדובר בתחושת בטן", הסבירה פרימוב, "אלא בתהליך קוגניטיבי – שמבוסס על מתודולוגיות עבודה, ניסיון נצבר ויכולת זיהוי תבניות. המפתח טמון בהבנה שמאחורי כל נתון עומדים אנשים אמיתיים ומקרים אמיתיים. בארגונים בעלי אינטואיציית נתונים מתרחש מעבר מהתייחסות אל הנתונים לשם הנתונים – להתייחסות אליהם מתוך הבנה של הקשר (קונטקסט) רחב ועמוק של פעילות הארגון והמציאות שבה הוא פועל – שאותן הנתונים מייצגים".

"כדי להפוך את האינטואיציה לכלי מקצועי, יש לאמץ מתודולוגיות שבונות ומחזקות אותה בארגון", אמרה. "יש לפתח ענווה אינטלקטואלית: פתיחות לכך שהסיפור מורכב יותר ממה שנדמה והימנעות ממסקנות חפוזות. עוד נדרש קשב מודע – הקשבה אמיתית לנתונים, שמאפשרת לזהות דפוסים עדינים ואנומליות שלא היינו מבחינים בהן אחרת. עלינו לשאול את עצמנו שאלות פשוטות, אבל חשובות, כמו: מה מפתיע אותי בנתונים האלה (לטובת ניטור אנומליות – י"ה)? איפה אני רואה משהו שלא ציפיתי לו (לגישור הפער של הניתוח מול הציפיות – י"ה)? איך הנתונים האלה מתחברים למה שאני יודע על הארגון, על הלקוחות ועל השוק? ומה הסיפור, הנרטיב, שהנתונים האלה מנסים לספר לי?".

פרימוב הוסיפה כי "כחלק מבניית המתודולוגיה, יש לפעול עם חשיבה מונחית השערות: במקום לקבל את המספרים כפשוטם נבחן מה גרם לשינוי ואיך הוא מתחבר להקשר רחב יותר. עוד מומלץ להשתמש בשיטת 'חמשת הלמה'. זו גישה חקרנית, שמובילה את אנשי הדאטה לשאול 'למה?' שוב ושוב, עד שהם מגיעים לשורש הבעיה. החשיבה צריכה להיות מוכוונת הקשר: הנתונים לא חיים בחלל ריק. כדי לפענח את הסיפור המלא יש לחבר אותם לידע עסקי, תובנות שוק, נתונים חיצוניים והבנה של צרכי הלקוח".

"כך", סיכמה פרימוב, "מתקבלת מתודולוגיה שמספקת כלים שמאפשרים מעבר מהתייחסות לנתונים כאל 'מספרים' להבנה עמוקה שלהם כ-'מספרים סיפור (Storyteller)'. אינטואיציית נתונים מהווה מיומנות על, כי היא מגבירה את האפקטיביות של כל כלי אחר. לפי מק'ינזי, אינטואיציית נתונים תהפוך בעשור הקרוב לאחת המיומנויות הקוגניטיביות הנדרשות ביותר: היא מעצימה את הטכנולוגיות המתקדמות ומאפשרת לוודא שהטכנולוגיה מנוצלת כראוי להפקת ההחלטות הנכונות. השילוב בין אינטואיציה לבין תחקור נתונים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הוא המפתח לקבלת החלטות מצוינות. שתי הגישות משלימות זו את זו – הנתונים מספקים ודאות והוכחות, בעוד שהאינטואיציה מציעה גמישות וחשיבה יצירתית וביקורתית, שמאפשרת לזהות את הסיפור האמיתי שמאחורי המספרים".